כצפוי, כניסת שחקן שלישי לשוק כרטיסי האשראי - לאומי קארד המנפיק כרטיסי ויזה - הביאה להגברת התחרות. כפי שהערכנו יש כיום יותר כרטיסי אשראי בשוק (לאומי קארד מדווח על למעלה מ-170 אלף כרטיסים מונפקים מתחילת ינואר), מסגרות אשראי גדולות וזולות יותר, יותר הלוואות ואפשרויות תשלום, ובשבוע האחרון יצאו בלאומי קארד במבצעי טיסות לחו"ל. ההצעות של לאומי קארד מביאות לשיפור ההצעות של החברות האחרות, ועל כך יש לברך.
ולמרות המחמאות, לגבי אחת ההצעות יש לנו הסתייגות. מדובר באפשרות שנותן בנק לאומי למחזיקי לאומי קארד למשיכת מזומן מהכספומטים שלו, הכרוכה בעלויות יקרות. משיכת המזומן היא בריבית פריים בתוספת 2.8% לשנה - זו ריבית נוחה כשלעצמה, אבל את האשראי נותן בנק לאומי, כך שמדובר למעשה בהלוואה שיורדת מחשבון העו"ש, וכרוכה בעמלת רישום פעולה.
לאומי ויתר על עמלת גבייה של 4.3 שקל לכל תשלום (מה שהיה הופך את העסקה ליקרה להחריד), אבל עדיין מחייב בעמלת שורה של 1.1 שקל לכל תשלום. כלומר, מי שמושך 100 שקל ומחלק אותם בתמימותו לשישה תשלומים, יחויב ב-6.6 שקל נוספים על הריבית. עלות אשראי בחריגה בחשבונות עומדת על כ- 16% לשנה, והריבית במשיכה יקרה אפילו יותר. אולי לאומי ילכו צעד קדימה וימצאו דרך תפעולית שתחסוך ללקוחות את העלויות האלה?
למה הנגישות למידע צריכה לעלות כסף
המפקחת על המחירים במשרד התעשייה והמסחר וועדת מחירים אישרו כבר לפני כחצי שנה, כי על הבנקים לאפשר לכל לקוח להציג, ללא עמלה, 5 שאילתות בחודש בנושא עו"ש, בנוסף שאילתה אחת בחודש על פקדונות וניירות ערך. למרות שמדובר בהחלטה ותיקה, הליכים פורמליים מונעים פירסומה ברשומות. ובינתיים הלקוחות משלמים.
בנק הפועלים, אגב, הוא היחיד שנותן רק שתי שאילתות בחודש בחינם, לעומת 4 ויותר בבנקים האחרים. עלות שאילתה עומדת על כ-1.5-2 שקלים. אמנם לקוחות המחוברים לאינטרנט נהנים מהשירות חינם, אך לא כולם מעוניינים או מתכוונים להתחבר לאינטרנט. בעידן המידע כדאי לאפשר ללקוח שימוש חופשי בכל הערוצים - כולל באמצעים הישנים, והפופולרים ביותר, כלומר המכונות האוטומטיות - כדי לקבל מידע מספר פעמים מינימלי בחודש בחינם.
לא נעים להיות לקוח מוגבל
גב' שחר פנתה למדור לאחר שהבנק שלח אליה מכתב, לפיו מתחילת השנה סורבו 6 שיקים שנתנה. מה המשמעות של המכתב הזה, היא שואלת. ובכן, פירושו שאם יסורבו עוד 4 שיקים שלה היא תהפוך ללקוח מוגבל.
בבנק ישראל מסבירים ששיק מסורב הוא שיק שהבנק סירב לכבד ולפרוע, מפני שבחשבון הלקוח לא היה כיסוי מספיק. במאגר הנתונים של הבנקים מונים בכל חשבון את מספר השיקים שסורבו. אם מספרם מגיע לעשרה בתוך פחות משנה - החשבון מוגבל לשנה אחת. ההגבלה מתבטאת בכך שאסור למשוך שיקים על החשבון ואסור לפתוח חשבון שיקים אחר.
אם הוגבל חשבון נוסף של לקוח בתוך תקופת ההגבלה שלו, או שהלקוח הוגבל שוב בתוך שלוש שנים מתום ההגבלה הקודמת, בנק ישראל יודיע ללקוח על "הגבלה חמורה" למשך שנתיים, שמשמעותה הגבלת כל החשבונות שהלקוח הוא אחד מבעליהם בכל הבנקים בישראל, ואיסור למשוך שיקים מכל החשבונות האלה. משיכת שיק מחשבון מוגבל היא עבירה פלילית.
כתוצאה מהגבלת חשבון יכולות להיות הגבלות נוספות כגון ביטול כרטיסי אשראי וסירוב להעניק אשראי. לקוח הסבור כי הוטלה עליו הגבלה שלא כדין יכול לברר את עניינו בסניף, והבנק רשאי לתקן טעות שעשה. מספר הלקוחות המוגבלים עומד כיום על כ-78 אלף איש ומספר החשבונות המוגבלים הוא כ- 137 אלף.