האב משלם מזונות - אבל זכויותיו בדירה עוקלו

העיקול הוטל מחשש שהאב יפסיק לשלם את מזונות הילדים. בקשתו לסגירת התיק וביטול העיקול משום שאין עדיין חוב נדחתה: "זכויות הקטינים גוברות"

רשמת לשכת ההוצאה לפועל במחוז מרכז, מירלה אהרון ביננפלד, דחתה לאחרונה בקשת אב לשלושה לסגור תיק הוצאה לפועל שפתחה נגדו האם להבטחת מזונות הילדים ולבטל עיקול שהוטל על זכויותיו בדירה המשותפת. נקבע כי אף שהאב עומד היום במזונות השוטפים, ראוי שהתיק יישאר פתוח כדי שהאם תוכל לנקוט הליכים במידת הצורך, נוכח הצהרתו כי הוא עומד בפני קריסה כלכלית.

 

מזה כשנתיים מתנהלים בין ההורים הפרודים הליכים משפטיים, שבמסגרתם חויב האב במזונות לשלושת ילדיו הקטינים. לפי גרסת האם, היא פתחה את תיק ההוצאה לפועל משום שהחלה לחשוש שלא תוכל לגבות את המזונות לאחר שהאב טען בבית המשפט שאינו עומד בנטל הכלכלי, ואף התגלה לה שהוא מתכוון לעשות רילוקיישין.

 

בבקשה שהגיש האב לאחרונה הוא ביקש לסגור את התיק ולבטל את העיקול שהוטל במסגרתו על זכויותיו בדירה המשותפת, שלטענתו פוגע בשמו הטוב ובכיסו. לטענתו, התיק נפתח בחוסר תום לב כדי להשחיר את פניו בפני הילדים ולגרום לניכור הורי, אף שהוא משלם את המזונות כסדרם ואין לו כל חוב. הוא הוסיף שאין כל חשש שלא יעמוד במזונות, שכן הוא משתכר כ-30 אלף שקל בחודש וממילא לא יוכל למכור את הדירה ללא הסכמת האם.

 

האם טענה מנגד שהחוק מאפשר לה לפתוח תיק הוצאה לפועל גם כשאין חוב לצורך הבטחת המזונות העתידיים של הילדים, בפרט כשהאב הודה שהוא מתקרב לקריסה כלכלית. האם הדגישה עוד כי לא ברור מדוע כל-כך חשוב לו לבטל את העיקול אם הוא עצמו טוען שאינו יכול למכור את הדירה.

הרשמת אהרון ביננפלד הבהירה שכאשר ישנו חשש שחיוב במזונות לא יקוים, בהחלט אפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך הבטחת התשלומים העתידיים גם כאשר אין חוב עבר. במקרה הנוכחי, האב אישר את חששות האם בהצהרות מפורשות שניתנו במסגרת בתגובה שהגיש לבית המשפט למשפחה ובדיון שנערך בלשכה, לפיהן הוא מתקרב "בצעדי ענק" לקריסה כלכלית.

 

בנסיבות אלה קבעה הרשמת כי התיק צריך להישאר פתוח על מנת שהאם תוכל לנקוט בהליכים שיבטיחו את סיפוק צרכי הילדים בעתיד. באשר לעיקול נקבע כי יישאר על כנו למשך שנתיים. הרשמת ציינה כי זכותם של הילדים לסיפוק צרכיהם גוברת על הנזק השולי שייגרם לאביהם כתוצאה מהעיקול, בפרט כשהוא עצמו טען כי אינו יכול לעשות שום עסקה בדירה כיוון שמחציתה שייכת לאם.

 

היא הזכירה שמטרת העיקול להבטיח שצורכי הילדים יסופקו במקרה שהאב יגיע למצב כזה שלא יוכל לשלם מזונות. מכאן, שלעיקול אין שום משמעות כל עוד הוא עומד בתשלום השוטף.

 

לבסוף דחתה הרשמת את טענת האב לחוסר תום לב, והוסיפה כי בהנחה שהאם לא משתפת את הילדים בהליכים לא ברור כיצד פעולותיה גורמות לניכור הורי. בסיכומו של דבר בקשת האב נדחתה תוך שהרשמת ציינה כי הוא רשאי להציע בטוחה אחרת חלף העיקול. לא נפסקו הוצאות.

 

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• לא צוינו בהחלטה שמות עורכי דין מייצגים
• עו"ד וטו"ר יצחק וינד עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין