בכניעתו המבישה, בני גנץ שם קץ לתקווה

בכניסתו לממשלת הנאשם מחק גנץ כל תקווה למאבק בשחיתות, למדינה ליברלית, לפוליטיקה אחרת. סגן ראש המל"ל לשעבר על ההתקפלות הגדולה

ד"ר צ'ק פרייליך פורסם: 30.03.20, 13:06

 

צילום: AP
בני גנץ (צילום: AP)

החבירה של בני גנץ לממשלת בנימין נתניהו שמה קץ לתקווה משום שהיא חיסלה את הסיכוי לחילופי שלטון בישראל. ויתורו, ללא מאבק, על ניסיון למצות את המנדט שניתן לו ולהעביר את החקיקה המובטחת – שלפיה ראש ממשלה לא יוכל לכהן תחת אישומים פליליים וליותר משתי כהונות – היווה כניעה מבישה. במקום להעניק לממשלה גיבוי מבחוץ במאבקה בקורונה ובמאמציה לשיקום המשק, ובו בזמן לפעול לקידום המהלכים בכנסת, הוא בחר להתקפל. בפחות זמן ממה שהוקצב לו הצליח הקוסם מבלפור לפרק גוש שלם ולהבטיח את שלטונו.

 

 

גנץ שם קץ לתקווה משום שחיסל את האפשרות לפוליטיקה אחרת, אחרי עשורים של פוליטיקה מושחתת שהרסה כל חלקה טובה. נדמה היה שגנץ מייצג משהו עקרוני, ישר, שלא יישב עם ראש ממשלה שנמצא תחת אישומים, שמשחית את מערכת המשפט ומשעבד מדינה שלמה לצרכיו המשפטיים. אשרי המאמין שמי שנכנע במהירות כזו לפעלולי נתניהו להישאר בשלטון, יצליח לעמוד בפני מאמציו להיחלץ מאימת הדין.

 

גנץ שם קץ לתקווה לביצור שלטון החוק והדמוקרטיה הנשענים על לגיטימציה ציבורית. מי שיושב עם נאשם סדרתי בפלילים, שמעביר דחייה של משפטו באישון לילה, ומגבה סירוב של יו"ר הכנסת לציית לבג"ץ, מערער את אמון הציבור בשלטון החוק. מי שמפר הבטחות לבוחר, שעליהן ניהל שלוש מערכות בחירות, פוגע באמון בדמוקרטיה. מי שמסכים לחקיקה מפלצתית שתאפשר לנתניהו לכהן כשר תחת אישומים, לאחר הרוטציה, איבד את דרכו.

 

גנץ שם קץ לתקווה להשיב את ישראל הערכית. יאיר החמוד, זוהר, רגב, אמסלם וחבר מרעיהם, ימשיכו לשפוך רפש וזוהמה. ליצמן, החשוד בשחיתות, שמפלגתו לא מכירה במדינה הציונית, שלא נערך למשבר הקורונה וכשל ככלל כשר הבריאות, יישאר בתפקידו. גם דרעי, האסיר לשעבר, שצפוי לעמוד בפני כתבי אישום נוספים, יישאר שר הפנים. באמת בני?

 

גנץ שם קץ לתקווה להסדר עם הפלסטינים שיביא לחלוקת הארץ ולביצור אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל. גם כך אנו מתקרבים לנקודת האל-חזור, שלאחריה לא תיתכן חלוקה. תוכניות הסיפוח של הימין אולי יידחו, אך הסיפוח הזוחל יימשך.

 

גנץ שם קץ לתקווה לשיקום היחסים עם ארה"ב הדמוקרטית והיהודית, אשר חווה מפולת בתמיכה בישראל. כבר במערכת הבחירות הנוכחית העלו מועמדים מובילים את האפשרות לקיצוץ בסיוע לישראל אם לא תשנה את מדיניותה בנושא הגדה, וזו רק ההתחלה. לישראל 170 מיליארד סיבות (כגובה הסיוע בתום החבילה הנוכחית) לרצות לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית והיהודית בה. גם כך, משבר הקורונה יגרום ללחצים כבדים לקצץ בסיוע.

צ'ק פרייליך
גנץ שם קץ לתקווה לשימור אופייה של ישראל החילונית, הליברלית והנאורה, ששומרת בו בזמן על ייחודה היהודי והציוני. מדינה שאין בה הדתה גוברת, שמחבקת את כל אזרחיה, ללא הבדל דת, לאום, מגדר והעדפה מינית. מדינה שלא תהפוך ל"פונדמנטליסטאן" הגרוטסקית המתהווה בחלקים מתרחבים והולכים של הציבור החרדי, המתנחלי והדתי-לאומי.

 

גנץ שם קץ לתקווה משום שפגע באמונה בערכי היסוד של "אחריי", "דוגמה אישית", ו"לא משאירים פצועים מאחור" שעליהם התחנכו. הוא יסביר שטובת המדינה הכריעה. אז יסביר.

 

גנץ שם קץ לתקווה עצמה, לרצון למחות, להפגין, לשנות, לאמונה בעתיד טוב יותר. הרי צדקו הציניקנים. זה באמת לא משנה.

 

תודה בני. לא, אינך ילד רע. להיפך. פשוט פוליטיקאי ממולח ואכזר לקח אותך בשבי.

 

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com