מבוכים אלקטרונים ודרקונים דיגיטלים

"דיאבלו" סימל את הפריחה המחודשת. הכל על משחקי התפקידים

למרות ש"שר הטבעות", הטרילוגיה המפורסמת של טולקין, היא אחת מאבותיו הקדומים החשובים, לא הצליח משחק התפקידים הכי מפורסם בעולם, "מבוכים ודרקונים", לשמור על הפופולריות שלו לאורך זמן. במיוחד בישראל, התהילה של D&D, כמו שהוא נקרא בקיצור באנגלית, או גרסתו המאוחרת יותר, AD&D, כבר ירדה משיאה מזמן.

כמובן, כמעט בטוח שבמעבר לשכבת גיל עם פחות חצ'קונים נדחקתי בעל-כורחי לתוך עולם שלא מעודד בזבוז זמן על משחקים, ועוד כאלה שלא מכניסים כסף. זו אולי הסיבה שרוב חובבי ה- D&D בהם אני פוגש נהנים להעלות זכרונות נוסטלגיים, כמו על הפעם שהם הרגו דרקון אדום בידיים חשופות, אבל אין להם דקה של משחק אקטיבי בחמש השנים האחרונות. נראה שהשנים החמות של "מבוכים ודרקונים" היו בסוף שנות השמונים.

אין מה לדאוג לעתיד משחקי תפקידים. זה לא עניין של אופנה חולפת. "מבוכים ודרקונים" הוא רק משחק אחד, אם כי עדיין הפופולרי ביותר בארץ ובעולם. משחקי התפקידים משנים וישנו צורה, אבל, כתיאוריה לטווח רחוק, הרעיון הבסיסי של חבר'ה שנפגשים לחקור ביחד עולמות דמיוניים לא יאבד ממשיכתו גם כשנהיה גמדים עם ראש גדול ושש אצבעות בכל יד.

 

לא נולדו במחשב

 

דבר אחד בטוח. משחקי תפקידים קלאסיים צריכים היום לחלוק את השוק עם כל מיני סוגי משחקים ששאבו מהם השראה. משחקי קלפים, משחקי לוח, וגם משחקי מחשב, תעשייה (ובלי ציניות, גם צורת אמנות) שמגלגלת סכומים גדולים ושהאבולוציה שלה, כמו כל דבר שקשור למחשבים, מהירה מאוד. לא מעט אנשים מכירים משחקי תפקידים ממשחקי מחשב, בלי להכיר אישית את התופעה שמשחקי המחשב האלה מבוססים עליה.

משחקי מחשב שהושפעו ממשחקי תפקידים הופיעו כבר בסוף שנות השבעים. גרסה ראשונה של "מבוכים ודרקונים" יצאה ב-1974. ב-1978 כבר נכתבה ה- Big Cave Adventure, ההרפתקה הראשונה, שהעולם שלה נשאב לחלוטין מתוך המיתוס המבוך-דרקוני. ההרפתקה, אגב, לא פותחה או שוחקה על מחשבים אישיים, שלא היו אז בנמצא, אלא על מחשבי מיינפריים גדולים שהיו לאוניברסיטאות וחברות גדולות.

היו מספר פסאודו משחקי-תפקידים נוספים בשנים שאחרי, אבל המשחק שנחשב למשחק התפקידים הממוחשב הראשון פרופר הוא Wizardry, שיצא למחשבי "אפל" ב- 1981. היה בו חידוש אחד מדהים: גרפיקה תלת-מימדית! לא כמו שיש לנו היום; טיפ-טיפה פחות משוכללת – אבל אתם יכולים לבדוק בעצמכם – תעברו על הקישורים בצד.

Wizardry הוסב גם ל- PC, והצמיח סדרה שלמה של המשכים, שישה ליתר דיוק. בינתיים, התחיל ה- PC להשתלט על שוק המחשבים. עם גרפיקת ה- CGA האומללה (מז'תומרת, אתה רוצה להשתמש ביותר מארבעה צבעים? מה אתה, פיקאסו?) והסאונד הלא קיים, ה- PC XT לא היה מכונת משחקים כל-כך מרשימה, בטח לא יחסית לאמיגה, שפרח בערך באותה תקופה.

אבל מעז יצא מתוק: בגלל (אי) היכולת הטכנולוגית שלו, ה- PC הפך למלך משחקי התפקידים הממוחשבים, שהעומק שלהם חיפה על הצד האודיו-ויזואלי החלש יותר. תור הזהב ל- CRPG’s (Computerized Role-Playing Games) היה בסוף שנות השמונים תחילת התשעים: סדרות כמו Bard’s Tale, Ultima, Eye of the Beholder, Might & Magic וה- Gold Box Series (Pool of Radiance) ביססו וקדמו את הז'אנר. העתיד נראה ורוד.

 

אבל…

 

במחצית השניה של שנות התשעים התרחש תהליך הפוך מזה שבתחילתן. התפתחות מואצת של יכולת העיבוד והגרפיקה גרמה לשימת הדגש על הטכנולוגיה, וגידול וירידת הגיל הממוצע של בסיס המשתמשים הביא להתרכזות בפיתוח משחקים אטרקטיביים גרפית, אבל נגישים ופשוטים יותר.

סיבה נוספת להיחלשות משחקי התפקידים היא ההצלחה הכבירה של משחקי האסטרטגיה בזמן-אמת, ז'אנר שהובא לעולם ע"י המשחק Dune 2 ב- 1992 וכבש את ליבם, זמנם (ורק לפעמים גם כספם) של שחקנים רבים. הגישה השלטת בקרב מפתחי משחקים היתה ששוק ה- CRPG’s קטן מכדי להצדיק פיתוח משחקים מהסוג. אפשר היה לחשוש שז'אנר משחקי התפקידים גוסס כמו ז'אנר הקווסטים. אבל ב-97-98 התחיל הגלגל להתהפך בחזרה.

בסוף 96 יצא לשוק אחד ממשחקי המשחב הפופולריים ביותר, Diablo, שהוכיח שמשחקי תפקידים יכולים להצליח מסחרית. הוא הצטיין בגרפיקה איכותית לזמנו ובקלות למידה ושליטה. תוך שנה נמכרו יותר מחצי מליון עותקים, ועד היום – יותר משלושה מיליון. לקח זמן, אבל לא מעט חיקויים שלו הגיעו לשוק ב-99, ויותר חשוב, חברות למדו שמשחקי תפקידים יכולים להיות רווחיים. נכון שהופנו נגדו האשמות של פשטות יתר, אבל סביר להניח שההצלחה שלו שיחקה תפקיד חשוב בתמריץ הכלכלי שהביא לפיתוח משחקי תפקידים כבדים יותר. אז נסלח לו.

שנתיים אחרי דיאבלו, בסוף 98, יצא עוד משחק שהיווה ציון דרך בחזרתם של ה- CRPG’s לזירה. Baldur’s Gate, בנוסף להיותו משחק תפקידים קלאסי יותר (שליטה בחבורה במקום בדמות יחידה) סימן גם את החזרה למערכות חוקים מורכבות – בעוד שדיאבלו השתמש במערכת גנרית פשוטה לשרטוט דמות השחקן וניהול הקרבות ומערכת הקסם, Baldur’s Gate היה משחק רשמי של "מבוכים ודרקונים מתקדם" והשתמש במערכת החוקים המוכרת והמורכבת יותר של המשחק הפופולרי.

 

לסיכום

 

ומה עכשיו? שנת 99 הייתה טובה למשחקי תפקידים, עם להיטים כמו Planescape Torment. שנת 2000 רק במחציתה והיא כבר משופעת במשחקים מצויינים – מהמגה-המשך Diablo 2, למשחק אח של Baldur’s Gate, Icewind Dale ואפילו ז'אנרים שונים מפנטזיה (דבר נדיר למרבה הצער ב- CRPG’s, בניגוד למשחקי תפקידים לא אלקטרוניים), כמו Deus-Ex המדע-בדיוני.

ובהמשך? נראה שזרם המשחקים לא נחלש, עם לא פחות מ- 20 בפיתוח, כולל Baldur’s Gate 2, המשך שמיני לשביעיית ה- Wizardry, והמשך לסדרת Fallout הפוסט-אפוקליפטית. לאתרי משחקים בולטים בפיתוח, תבדקו את הקישורים בצד, וצפו לשנה פנטסטית.

 

(על ההיסטוריה של משחקי תפקידים - ב"כתבות נוספות" מימין)