פגיעות בעבודה בימי קורונה

איך יכול עובד להיות מוכר כנפגע בעבודה כתוצאה מהווירוס? יו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין מסביר

זה שנים רבות אנו מכירים בעיקר סוגים קבועים של פגיעות בעבודה אשר חוסות תחת הגדרת "פגיעה בעבודה", בהתאם לאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. ואולם עתה, עם התפרצות מגפת הקורונה אשר כדוגמתה לא חווינו מאז מגפת השפעת הספרדית, בשנת 1918, אנו נתקלים בעובדים רבים, בהם רופאים, מתמחים, אחיות, לבורנטים, אנשי צוות מעבדה, אנשי מגן דוד אדום, וצוותי כוח עזר לצד אנשי מנהלה בשטח (שומרים, מאבטחים ועובדי רשויות מקומיות) אשר חשופים או שלא מוגנים דיים ועשויים להיפגע ממחלת הקורונה ולהיות, אם תוכח תביעתם, מוגדרים כנפגעי עבודה, כאמור בחוק.

 

נפגעי עבודה אלו והדרך להוכחת תביעתם אינה שונה בתכליתה מכל פגיעה אחרת בעבודה ונבחנת, ראשית, בהתאם לאופי עיסוקו של המבוטח ובתפקידו בארגון. בשונה מעובד אשר נכנס לבידוד כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה, עובד אשר אובחן כחולה בקורונה יידרש, בסמוך לגילויה של המחלה, לפעול לאיסוף מלוא התיעוד הרפואי ואף מומלץ לקבל אישור מגורמים מוסמכים על אופן תפקידו ומשך תקופת העסקתו בארגון.

 

המוסד לביטוח לאומי מוכן כבר היום לאפשרות להכרה בנפגעי הקורונה כנפגעי עבודה, כהגדרתם בחוק, אולם ישנה חשיבות כפולה באשר לסוגייה של הכרה במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה וחייבת להיות, לפני הכול, נהירה.

 

על כל עובד אשר חלה במחלת הקורונה, אליה נחשף כתוצאה מעבודתו ונוכח עיסוקו והחלים, יפנה אל המוסד לביטוח לאומי לשם קבלת הכרה במחלתו, כפגיעה בעבודה, שכן אין אנו יודעים כיצד ובאם מחלה זו עשויה להותיר אצלו נזק אשר אינו נראה כרגע לעין ועשוי להתפתח, חלילה, בעתיד לאחר "החלמתו" ובגינה יוכל להגיש תביעה להחמרת מצב (לאחר שזו תוכר ראשית כפגיעה בעבודה).

יתרה מכך ועל אחת כמה וכמה, כאשר עובד חלה בקורונה ונגרמו לו נזקים זמניים או לצמיתות (מחלת ריאות, פגיעה במערכת הנשימה או פגיעה אחרת במערכות הגוף ו/או בתפקודו של העובד) לאחר שנחשף לחולה קורונה.

 

לשם כך, על העובד להצטייד באישור ממקום עבודתו ולהגיש תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי לשם הכרתו כנפגע בעבודה וקבלת מכתב הכרה באשר לפגימה הרפואית אשר הוכרה.

 

בשלב הבא יוזמן העובד אל הועדה הרפואית לקביעת נכות זמנית או צמיתה ועניינו ידון בהתאם לתקופה בה נעדר מעבודתו, אופי הפגיעה ואפשרויות החלמתו, תוך החלמה מלאה (ללא נזק קבוע) או החלמה חלקית והותרת מוגבלות תפקודית ו/או נכות רפואית.

 

לעובד כמובן עומדת הזכות להעלות את טיעוניו ולהציג מסמכים רפואיים, לרבות חוות דעת, במטרה לקבע את נכותו אשר עשויה לזכותו במענק חד פעמי או בקצבה חודשית (באם פגיעתו מקנה נכות רפואית בשיעור של 20% נכות רפואית ומעלה).

 

קיימת חשיבות בלתי רגילה כי כל עובד אשר נפגע כתוצאה מעבודתו ואופי עיסוקו ממחלת הקורונה יפנה אל הביטוח הלאומי לשם בחינת עניינו ובמטרה להיות מוכר כנפגע בעבודה, שכן זו היא זכותו המלאה לצד חובתו לדאוג לעתידו הכלכלי באם חלילה יזדקק לכך.

 

במקרי קיצון בהם, חלילה, קיפח עובד את חייו, לאחר שאובחן כחולה במחלת הקורונה וזאת במסגרת ועקב עבודתו, תוגש תביעה לתלויים אל הביטוח הלאומי אשר עשויה לזכות את התלויים בו במענק או קצבה.

 

הכותב הוא בעלים של משרד עורכי דין העוסק בתחום דיני הביטוח הלאומי ומימוש זכויות רפואיות ומשמש כיו"ר (משותף) של ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין.