בכל זאת הגענו, למרות הכל

אחרי 16 חודשים תם פרק עגום בתולדות המערכת הפוליטית

יובל קרני פורסם: 21.04.20, 00:06

אמש הסתיים פרק ארוך ומתיש בחייה של המערכת הפוליטית בישראל. זמן קצר לפני כניסת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, חתמו בנימין נתניהו ובני גנץ על הסכם להקמת ממשלה אחרי שלוש מערכות בחירות עם קיפאון פוליטי ופלונטר קואליציוני.

 

האמת, לא הייתה אופציה פוליטית טובה יותר למדינת ישראל. לא ממשלת מיעוט בראשות גנץ, לא ממשלה צרה עם עריקים בראשות נתניהו ובוודאי שלא מערכת בחירות בפעם הרביעית. גם כך הציבור הישראלי הותש ממנהיגיו וספק אם היה נותן אמון במערכת דמוקרטית שמאלצת אותו לכתת רגליו ארבע פעמים לקלפי. לנתניהו וגנץ לא הייתה ברירה אחרת. מדובר בשידוך כפוי ולא ברומן פוליטי. עם זה הם יצטרכו לחיות.

 

הממשלה שקמה אמש מעבירה מסר בעייתי לאזרחי המדינה באחת השעות הקשות שלנו. היא מנופחת במספר השרים שלה ומסורבלת בהתנהלות. היא יצור כלאיים שנוצר מתוך כאוס פוליטי. היא מחייבת חקיקת יסוד כדי לשנות סדרי בראשית ומגדירה סדרי שלטון חדשים שלא היו מוכרים לנו קודם (כמו התואר המיותר "ראש ממשלה חלופי" והגדרת מעונות שרד לראש הממשלה ולממלא מקומו). היא ממשלה בזבזנית להחריד עם תפקידים מיותרים וחוק נורבגי פגום. אין בה דוגמה לציבור בישראל הנאנק תחת עול נזקי הקורונה.

 

אבל צריך להודות ביושר: אין ברירה. אמר פעם מי שאמר: דמוקרטיה עולה כסף. צריך לקוות ולהתפלל שמתוך הטעם הרע שבה נולדה הממשלה ה־35, יבליגו נתניהו וגנץ על משקעי עבר וקמפיין מכוער. אנחנו ראויים לרגעי חסד של מנהיגינו ולא רק לתקופות רפש.

 

מבחינה פוליטית זהו אירוע היסטורי, לפחות על הנייר. נתניהו הסכים לרוטציה ובכך גם חתם אמש על תאריך תפוגה לכהונה ארוכה של למעלה מעשור: אוקטובר 2021. זאת בהנחה שיקיים את חלקו בהסכם. גנץ מכיר את שותפו ולכן דאג לעגן בהסכם הקואליציוני ביטחונות כדי להבטיח את חלקו ברוטציה.

 

בשבועות האחרונים ספג גנץ ביקורת מוצדקת על הפרת הבטחות, פירוק כחול לבן והתרפסות בפני נתניהו. מצד שני קשה להתעלם גם מההישגים של הטירון הפוליטי: הוא עמד בראש המיזם הפוליטי המאיים ביותר מבחינה פוליטית על נתניהו בעשור האחרון. הוא לא רק מנע את בחירתו של נתניהו לכהונה נוספת – הוא גם גזר עליו רוטציה וממשלה שוויונית. זה אולי הקושי הגדול שהיה לנתניהו עם ההסכם הזה. או כמו שטען בימים האחרונים בכיר במפלגתו: "כמה פעמים נתניהו עמד לחתום על ההסכם הזה – אבל לא היה לו את היסוד הנפשי לחתום על הסכם שמסיים את כהונתו שלו".

 

תם ולא נשלם פרק מעיק במערכה הפוליטית ששטפה את הארץ בשיח של אלימות, גזענות ושנאת חינם. היינו על סף תהום. עכשיו זמן תיקון.