ביטוח לאומי נגד המנקה: לא האמין לשכר

עובדת ניקיון ביקשה דמי לידה לפי שכרה החודשי שעמד על 15 אלף שקל. ביטוח לאומי הסכים לשלם לה רק לפי שכר מינימום, ובית המשפט התערב

עו"ד אמנון מ. שילה | פסקדין פורסם: 24.04.20, 08:03

בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של עובדת ניקיון במוסדות חינוך בבית שמש נגד החלטת ביטוח לאומי לשלם לה דמי לידה לפי שכר מינימום, אף שהשתכרה כ-15 אלף שקל בחודש. השופט כאמל אבו קאעוד קבע כי העובדת הוכיחה שזה השכר שקיבלה בפועל, והבהיר כי אינו שותף לטענה שמדובר בשכר מופרז לעובדת ניקיון.

 

התובעת עבדה מ-2014 בניקיון שלושה מוסדות חינוך של "מכון רבקה לפדגוגיה" ו"בית אליהו". ב-2017 היא יצאה לחופשת לידה אך תביעתה לדמי לידה אושרה באופן חלקי בלבד, ואלה שולמו לה על בסיס שכר המינימום במשק, אף שהשכר בתלושים שלה היה גבוה בהרבה.

 

בתביעה שהגישה נגד ביטוח לאומי לפני כשנתיים היא טענה שדמי הלידה צריכים להיות מחושבים לפי התלושים. כדי להוכיח שזו אכן הייתה המשכורת שלה, היא הגישה תצהיר ממנהל מוסדות החינוך שעמו סיכמה את תנאי העבודה.

 

מנגד טען ביטוח לאומי כי ישנם סממנים מעידים על כך שהשכר בתלושים פיקטיבי ונועד לנפח את דמי הלידה: ראשית, הוא עלה משמעותית בזמן ההיריון מבלי שהיקף העבודה השתנה; שנית, יש להתייחס לתלושים בחשדנות כיוון שבעלה החליף אותה בחופשת לידה ונראה שהייתה קרבה כלשהי למעסיק. בנוסף, צוין, מדובר בשכר מופרז שלא תואם עבודת ניקיון של מספר שעות ביום.

צילום: shutterstock
(צילום: shutterstock)
אבל השופט אבו קאעוד דחה את טענות המוסד. באשר ליחסי הקרבה הוא הבהיר כי העובדה שבעלה של התובעת החליף אותה מאחר שהיה מובטל לא מעידה על קונספירציה משפחתית. לגבי העלייה בשכר קבע כי בניגוד לטענת הביטוח הלאומי, שכרה עלה בהדרגה לאורך שנות עבודתה והמשיך לעלות גם לאחר שחזרה מחופשת לידה, ומכאן שאין בסיס לחשד כי נופח במכוון כדי להגדיל את דמי הלידה.

 

עוד נקבע כי העלייה בשכר לא הגיעה משום מקום אלא הותאמה לתוספת כיתות ומתחמים שעברו לאחריות התובעת במשך הזמן, כפי שמעידות ההתכתבויות שלה עם המנהל בזמן אמת וכפי שהוא עצמו הבהיר בעדותו, שהשופט מצא מהימנה.

 

אמנם, השופט ציין כי אכן ישנם פגמים בתלושי השכר עצמם, שלא מכילים נתונים אחידים על השכר השעתי או היומי שקיבלה התובעת, אלא שהוא לא מצא כי מחדל זה מעיד על שכר פיקטיבי: "לא פעם נתקלים בתי הדין לעבודה בתלושי שכר אשר אינם ערוכים כדבעי... אולם אין בכך כדי לקבוע שההתקשרות בין הצדדים הייתה מלאכותית".

 

לבסוף מתח השופט ביקורת על הטיעון בדבר השכר המופרז: "דחיית התביעה על יסוד הטענה לפיה אישה המועסקת בעבודות ניקיון אינה ראויה לשכר גבוה הינה אמירה שבית הדין אינו שותף לה".

 

בסיכומו של דבר התביעה התקבלה ונקבע כי התובעת זכאית לדמי לידה בהתאם לשכר שפורט בתלושים. המוסד לא חויב בהוצאות מאחר שהתובעת יוצגה על ידי הסיוע המשפטי.