מספרים על אחד השיכורים המפורסמים ביהדות שפעם, כדי שיצא קצת מאחד ההנגאוברים שלו, מישהו נתן לו כוס מים. השיכור לקח את הכוס, רחרח אותה מעט, טעם, והחזיר אותה למוזג תוך שהוא אומר לו "מה זה המשקה הזה? תאמין לי זה לא ילך". ובכן, למרות ששבועות נחשב (בסדר, לצד היותו חג הביכורים והאסיף) חג המים, אצלנו לוקחים אותו בדרך כלל לכיוון של חג היין. ואם יין, במיוחד כשהקיץ בפתח וההקלות נערמות, אז לבן כמובן. אספנו כמה מהבקבוקים הכי מעניינים בארץ, כדי לעזור לכם קצת בבחירה הקשה.
למרות שהוא עבר יישון ארוך יחסית בחבית, את אחד מבקבוקי השרדונה הנעימים בארץ אפשר למצוא ביקב עמק האלה. ואתם מתעקשים על דימוי מעולם הפרי, אני יודע, אז יאללה: אפרסק קלוי.
עמק האלה שרדונה 2017 - 70 ש"ח
אלה מכם שהפרוטה מצויה בכיסם והיין מצוי בכוסם, בטח מכירים את היינות הנהדרים של יקב יתיר המדברי. יש משהו שמאפיין את מגוון היינות שלהם, תוצאה של הסביבה המיוחדת ושל יינן מוכשר. נחל יתיר לבן יצא לפני מספר שבועות, והוא עומד כתף אל כתף עם הלבנים הכי טובים בארץ. בלנד מורכב ומעניין של שנין בלאן וויונייה שיושן שנה בבקבוק. לארועים מיוחדים.
נחל יתיר לבן 2018 - 150 ש"ח
גדודי המעריצים של יקב פלטר לא צריכים את ההמלצות שלי על היינות יוצאי הדופן שלהם. האחים פלטר הקימו בעין זיוון שברמת הגולן את אחד מיקבי הבוטיק המוצלחים ביותר בארץ, וכמעט כל בקבוק שיוצא תחת ידי החקלאי של טל הוא פנינה קולינרית מעניינת. הרוזה שלהם לא שונה: בלנד אשכוליתי ורוד בהיר של גראנש וסנסו, חמצמץ וכיפי.
פלטר רוזה 2019 - 89 ש"ח
השרדונה ללא חבית של פלטר מנטרל את החמאתיות שבדרך כלל מקושרת עם יינות שרדונה, ומשאיר רק הדריות טרופית בבקבוק. אני חובב גדול של הסגנון הזה, במיוחד בקיץ המקומי, כי זה משאיר יין קל יחסית, שהענבים שלו מקבלים את המקום הראוי להם.
פלטר שרדונה 2019 - 79 ש"ח
השנין בלאן של מטר הוא אחד הלבנים המעניינים והשונים שטעמתי כאן. הענבים מגיעים מכרם במצפה רמון, והם נבצרו ידנית והתיישנו 3 חודשים בחבית. פירותי ופרחוני ונהדר.
מטר שנין בלאן 2019 - 110 ש"ח
לפני 8 שנים הקימו האחים פלטר בסמוך מותג נוסף, יקב מטר, שמטרתו לתת מענה לדרישה המקומית ליינות כשרים. ה-SBS הוא בלנד של סוביניון בלאן וסמיון ירקרק והדרי, נוגע בחמצמץ, לא מתוק ולא מתחנף. מעניין מאוד, לא לשתיינים מתחילים.
מטר סובניון בלאן סמיון 2019 95 ש"ח
השרדונה פרייבט קולקשן של יקבי כרמל הוא יין שתמיד (גם כשקראו לו רוטשילד) הצטיין בתמורה למחיר: תמורת 40 שקל אתם מקבלים את הכוס שאתם רגילים אליה, בטעם אחיד יחסית על פני השנים. זה 100 אחוז שרדונה מכרמים שונים בארץ, לא מיושן, ולכן קליל למדי ולא מחייב ביס כלשהו לידו (למרות שתשמעו, אני אף פעם לא מתנגד).
שרדונה Private Collection - המחיר - 40 ש"ח
יקב הרי גליל ממשיך להרחיב את סדרת יראון היוקרתית שלו, והחבר החדש בהרכב המכובד הוא רוזה שמורכב מגרנאש, סירה וויונייה. זה רוזה מלא יחסית, חמצמץ, שמגיע בבקבוק שמנמן ונאה. בסך הכל יין מעניין ונעים, שהמחסום היחיד בגישה אליו, מה שיעשה אותו יותר מתנה מיין לצריכה יומיומית, הוא המחיר.
הרי גליל יראון רוזה 2019 - 102 ש"ח
אני מת על פינו גרי, זן ענבים קלאסי שהאיטלקים הפכו לכוכב והאמריקאים אימצו בשמחה רבה. אמרתי קלאסי, אבל אל תיבהלו: הפינו כאילו נולד למדיניות הנו בולשיט המזרח תיכונית, יין קליל ופירותי שהבעיה היחידה איתו בדרך כלל היא שהבקבוק נגמר מהר מדי. דלתון היו הראשונים שבקבקו בארץ פינו גרי במסגרת סדרת האסטייט שלהם, ותשמעו – אין תחליף לניסיון. רענן, ארומטי ומלוני.
דלתון אסטייט פינו גרי 2019 - 55 ש"ח
עלמה אייבורי של יקב דלתון הגלילי הוא בעיקר סמיון עם נגיעות של פינו גרי וויוניה. הבציר ידני, התסיסה בחביות ללא תוספות שמרים, התוצאה מינרלית ונעימה. אם יש לכם משהו חריף לאכול, זה הזמן להוציא אותו מהמקרר.
דלתון עלמה אייבורי 2018 78 ש"ח
שלא יצא כאילו קראנו לו שמן או משהו, אבל הרוזה הפירותי של רקנאטי מגיע בבקבוק עסיסי עם ירכיים רחבות, וכולו חגיגה של פירות וחמיצות עדינה. 80 אחוז ברברה, היתר מרלו, אה: רוצים הצעת הגשה? במרפסת.
רוזה רקנאטי - 69 ש"ח
טפרברג Inspire Desistage 2019 - המחיר 60 ש"ח
לרקנאטי יש גם שרדונה, רזרב מכרם יחידני במנרה. היין הזה הוא תמונת הראי של הרוזה: טעם עשיר, עמוק ואפרסקי. השרדונה הזה הוא בן לוייה קלאסי למנות שבועות עשירות טעמים כמו פסטות ודגים.
רקנאטי שרדונה רזרב כרם מנרה - 95 ש"ח
בואו, לשם שינוי, נסתכל רגע בקנקן ונזכר במילותיו המפורסמות של מישהו שאני לא זוכר את שמו: "אנשים אוהבים חדשנות, הם רק לא אוהבים שינוי". המארז בו מגיע המאד האוס הזה מתפקד גם כשמפניירה, וככה – אם לקחתם אותו, נגיד, לפיקניק שחלמתם עליו כבר חודשיים – תוכלו להמשיך לצנן אותו גם כשהוא נמצא לידכם על הדשא, ולא במקרר. והיין עצמו? סוביניון בלאן ניו זילנדי חמצמץ וקליל (וכשר!).
מארז מאד האוס שמפניירה - 79 ש"ח
השרדונה אסנס של טפרברג היה רחוק ממש שציפיתי למצוא בבקבוק. חשבתי שיהיה שם יין חמאתי וכבד, אבל הנוזל בפנים לא שיתף פעולה עם הספקולציות שלי והתברר כהדרי ומרענן.
טפרברג שרדונה אסנס 2018 - 75 ש"ח
וכן, לטפרברג יש גם רוזה. בלנד של גרנאש נואר, ברברה ומורבדרה שתוצאת החתונה ביניהם היא יין ורדרד, יבש וחמצמץ. יין מעניין ומאופק למדי.
טפרברג אסנס רוזה 2019 - 75 ש"ח
חג שבועות המתקרב הביא איתו יין חדש גם לסדרת ירדן האיכותית של יקב רמת הגולן. הפעם מדובר ברוזה המיוצר כולו מענבי טינטה קאו (זן פרורטוגזי לא נפוץ במיוחד) מכרם גשור. למען האמת, היה כבר רוזה בסדרת ירדן, רק שהוא היה מבעבע. הפעם מדובר ביין מינרלי נהדר שמריח למון גראס וליים. כניסה מרשימה למצעד.
ירדן רוזה 2019 - 89 ש"ח
אחד מיינות השרדונה הבולטים של כרמל הוא שרדונה מרום גליל, שהתבגר על שמריו אחרי תסיסה חלקית בחביות עץ אלון צרפתי. זה יין מלא, מעט כבד, שחובה לשים לידו צלחת ברבוניות קטנה או קצת פסטה.
שרדונה מרום גליל 2017 - 80 ש"ח
גוורצטרמינר הוא הענב היחיד שאני מכיר שזכה לשם חיבה ("גוורץ"), הרבה בגלל שפשוט כמעט בלתי אפשרי להגות אותו. זהו ענב בעל מתיקות מסוימת, ולכן הוא בדרך כלל חביב מאוד על הקהל המקומי. הגוורץ בסדרה האזורית של כרמל הוא יין חצי יבש (שזה אומר אפילו עוד קצת מתוק) שמגיע מהרי יהודה. מתאים לשתיינים מתחילים.
אזורית גוורצטרמינר - 55 ש"ח