הבוקר (יום א') ייראה בישראל ליקוי חמה חלקי, שבו חלק מדיסקת השמש יוסתר על ידי הירח. אזהרה: אין לצפות בליקוי ללא אמצעי עזר מתאימים! בשל סכנת עיוורון.
הליקוי נגרם כאשר הירח עובר בינינו לבין השמש והוא חל כאשר הירח מצוי במולדו, סמוך לתחילת החודש העברי. רצה המקרה, והגודל הזוויתי של הירח ושל השמש כפי שנראים מכדור הארץ כמעט זהה. לכן, יש מקרים שבהם הירח יכול לכסות את כל דיסקת השמש. ליקוי כזה נקרא - ליקוי חמה מלא. אולם, בליקוי שיהיה ביום ראשון, כדור הארץ מצוי אמנם כשבועיים לפני היותו בנקודה הרחוקה ביותר מהשמש במסלולו, וגודלה הזוויתי קטן מהממוצע, אבל גם הירח מצוי סמוך לנקודה הרחוקה ביותר במסלולו מאיתנו ולכן אינו מספיק לכסות את כל דיסקת החמה. במקרה זה, בשיא הליקוי, תיראה טבעת העוטפת את הדסקה האפלה של הירח במקומות שונים ביבשת אסיה.
הליקוי ייראה ממרבית יבשת אפריקה, מרכז ומזרח אירופה, מרבית אסיה - בין היתר הודו וסין וגם צפון אוסטרליה. שיא הליקוי יהיה בצפון הודו וייראה כליקוי טבעתי. כיוון שישראל מצויה צפונית למסלול שיא הליקוי, אנו נראה את הירח דרומית יותר ביחס לדיסקת השמש ולכן הוא יכסה רק את חלקה הדרומי. ליקוי זה יהיה ליקוי חלקי ורק כ-35% בממוצע משטח דיסקת החמה יכוסו.
באיור למעלה: שלבי הליקוי, כפי שייראו ממרכז ישראל. מימין - תחילת הליקוי, משמאל - סופו. בכל האיורים הירח והשמש מאוירים כאשר כיוון מרכז כיפת השמיים (זניט) הוא בכיוון למעלה. האות צ' מציינת את מיקום הקוטב הצפוני. האיור מתחשב בגובה הירח והשמש מעל האופק עבור הצופה. ככל שהצופה דרומי יותר, יגדל גודל הליקוי עבורו.
בניגוד לליקוי חמה, שבו הירח מסתיר את השמש, ליקוי ירח חל כאשר כדור הארץ מטיל את צילו על הירח. ליקויים אלה חלים במילוא הירח, במחצית החודש העברי, ואז הם נראים על ידי כל מי שמצוי בשעות הלילה והירח מצוי מעל האופק עבורו.
הליקוי הבא שייראה מישראל יהיה רק בשנת 2027, ואז הוא יהיה כמעט מלא (שיא הליקוי יהיה במצרים).
אפשר גם לעמוד מתחת לעץ ולראות את קרני השמש הלוקה העוברות דרך הרווחים בין העלים. צורת השמש הלוקה תשתקף על הקרקע. ושוב - אין להסתכל לעבר השמש ללא הגנה מתאימה. אפשר גם להכין מכשיר ליקוי - לקחת משטח כלשהו, לנקוב בו חור דק שקוטרו כמה מ"מ, ולכוןן לשמש. קרני השמש יעברו דרך החור והם יוטלו על הרצפה, שם תיראה השמש הלוקה.
הליקוי ישודר בשידור ישיר ממצפה הכוכבים בגבעתיים באמצעות טלסקופים ייעודיים לצפייה בשמש
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מחבר האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים