בלילה של 10 ביוני 2016 יוצאת מאי שם בחופי אפריקה, כנראה בלוב, סירה עמוסה בעשרות פליטים למסע מפרך בים התיכון אל הלא נודע, בתקווה לעתיד טוב יותר באירופה. אחד מהם הוא נער בן 14 בשם מוסא ג'וארה. מפוחד ובודד, יתום מהוריו, הוא השאיר מאחור בגמביה מולדתו את הסבא שגידל אותו וכמה בני משפחה נוספים, ויצא לחפש חיים אחרים.
מאז שנת 2014 טבעו כ־20 אלף פליטים ומהגרי עבודה מאפריקה ומהמזרח התיכון, אחרי שסירותיהם נקלעו למצוקה בלב הים התיכון והתהפכו. טרגדיות אנושיות איומות. גם הסירה שעליה היה ג'וארה נקלעה למצוקה, אלא שלמזלם של הפליטים שהיו עליה, בקרבתה הייתה אונייה של ארגון סיוע גרמני, ה־FG FRANKFURT, שאנשי הצוות שלה מיהרו להעלות אותם לסיפון ובכך הצילו את חייהם. ג'וארה וחבריו למסע עגנו לבסוף בנמל מסינה שבסיציליה ‑ וכאן מתחיל הפרק החדש בסיפור האגדה על הנער מגמביה.
תחילה נלקח מוסא הנער על ידי ארגוני הסיוע האיטלקיים אל מרכז קליטה לפליטים בעיר רואוטי שבמחוז בזיליקה. אחרי התאקלמות ראשונית, הוא התחיל לחפש עבודות מזדמנות קטנות כדי להתקיים ובמקביל ניסה למצוא מגרש שיאפשר לו לשחק כדורגל, התשוקה הגדולה שלו. המועדון המקומי וירטוס אביליאנו החליט לאפשר לצעיר חסר הכל להצטרף לקבוצת הנוער ולהתאמן איתה. כאן התרחשה התפנית הדרמטית הגדולה הראשונה בחייו המקצועיים.
המאמן שלו בנוער של וירטוס, ויטאנטוניו סומה, התלהב לא רק מכישרונו של הנער, אלא גם מהאדם שהוא, ולקח אותו תחת חסותו. אחרי זמן קצר החליט סומה להפוך לאפוטרופוס הרשמי של ג'וארה. הוא ואשתו אימצו אותו באופן רשמי, כדי לאפשר לו חיים טובים יותר ובטוחים יותר באיטליה. אבא ויטאנטוניו טיפח את מוסא, שהתחיל לקרוע רשתות בליגה האזורית עם קבוצתו. מהיר, טכני וחד מול השער, מוסא סייע לקבוצתו להשתפר באופן דרמטי וזכה איתה באליפות האזורית עד גיל 16.
ציידי הכישרונות של המועדונים הגדולים יותר באיטליה מסתובבים כמובן בכל אותם מגרשים קטנים בעיירות, בחיפוש אחר הכוכב הבא. מי שזיהה ראשון את הכישרון של מוסא הוא הסקאוט של קייבו, שהחתים אותו על חוזה ראשוני ולקח אותו לשחק בקבוצה הצעירה של המועדון, למרות שהיה עדיין רק בן 16 ‑ שלוש שנים מתחת לרף הגיל העליון. ביום בהיר אחד הופך הנער מוסא לכדורגלן מקצועני לכל דבר ועניין. עכשיו, מקבל החלום צורה ברורה מבחינתו: לשחק בסרייה א'. ב־2017, מוסא כבר הפך לשחקן צעיר מבוקש. גם בתקשורת העולמית הוא התחיל למשוך תשומת לב וב־2018 הגרדיאן הבריטי הכניס אותו לרשימת כישרונות העתיד שלו. את חלומו לשחק בסרייה א' הוא הצליח להגשים בקייבו, כשנכנס כמחליף לדקות הסיום של ה־0:0 במשחק התחתית מול פרוזינונה.
אחת הקבוצות שעקבו אחריו וניסו לרכוש אותו היא טורינו, אך קייבו התעקשה להשאיל לה אותו לעונה אחת. לפני שנה הוא עשה במדיה עוד צעד קדימה מבחינת החשיפה לה זכה, כשהבקיע שלושה שערים בשלושה משחקים בטורניר ויארג'ו היוקרתי, אחד מהחשובים באיטליה לקבוצות צעירות, שבו משתתפות קבוצות מכל העולם. בסיום אותה העונה הוא נרכש בחצי מיליון אירו על־ידי בולוניה, הקבוצה שתאפשר לו בסופו של דבר את קפיצת המדרגה הנוספת והמשמעותית ביותר עד כה. גם אצל הבולונזים הצטרף ג'וארה לקבוצה עד גיל 19, אבל מאמן קבוצת הבוגרים, אגדת הכדורגל הסרבית סינישה מיכאילוביץ', הבחין בכישרון הגדול שלו, האמין בו, טיפח וקידם אותו. פה ושם הוא גם קיבל דקות משחק ראשונות בגביע ובליגה, ואפילו זכה לעלות אל הדשא למספר דקות מול יובנטוס הגדולה.
ואז זה קרה. במחזור האחרון באצטדיון סן סירו, בולוניה פיגרה מול אינטר, שגם שלטה לחלוטין והרבתה להחמיץ. אחרי שהמילאנזים החמיצו פנדל, מיכאילוביץ' קרא למוסא להיכנס ל־25 הדקות האחרונות, כהימור על כל הקופה. רק תשע דקות עברו לפני שהצעיר בן ה־18 השתלט מחוץ לרחבה על כדור שניתז אליו ובלי לחשוב פעמיים הפציץ ברגל שמאל לרשת, כשהוא מכניע את סמיר הנדנוביץ', אחד השוערים הטובים בליגה. בניגוד לכל חוקי הריחוק החברתי, כל חבריו של ג'וארה ההמום זינקו אליו וכמעט חנקו אותו מאהבה. השער שינה לחלוטין את המומנטום במשחק, וכעבור כמה דקות בן ארצו של ג'וארה, מוסא בארו, הבקיע את השני וקבע מהפך.
בסיום, גיבור המשחק לא הצליח להסתיר את ההתרגשות. "אני מקדיש את השער למשפחה שלי ולכל מי שעזר לי להגיע לכאן. אני מודה למיכאילוביץ' שהסכים לשלוח צעיר כמוני למגרש נגד אינטר. המאמן אמר לנו במחצית שאם נבקיע שער אחד, נצליח להפוך את התוצאה. לא האמנתי שאכנס נגד אינטר, אבל סינישה סמך עליי והשער הזה הוא הגשמת חלום שאנצור לכל החיים", אמר מוסא לאחר המשחק. מיכאילוביץ', כדרכו, סיכם בפשטות: "מוסא הוא צעיר נהדר, מאוד מנומס ומחונך, אבל כשהוא נכנס למגרש ‑ הוא חסר פחד".