7 הצעדים שימנעו מאיתנו סגר נוסף

אחרי שהממשלה החליטה להחזיר רבות מההגבלות לחיינו, בשל העלייה החדה בתחלואה, החשש הוא שהצעד הבא יהיה סגר נוסף. הנה 7 עצות שיכולות לעזור לנו להימנע ממנו

בתחילת השבוע החליטה הממשלה על שורת צעדים דרמטיים, במסגרתם ייסגרו באופן מיידי חדרי הכושר, הפאבים, אולמות האירועים, בריכות השחייה, המועדונים ועוד. התקהלויות יוגבלו שנית למספר זעום של אנשים. כל זאת כדי לנסות לעצור את התפשטות נגיף הקורונה במדינה במטרה לשמור על בריאות הציבור, ולא פחות מכך, להציל את המשק הישראלי מקריסה סופית.

 

אם כך, רגע לפני שאנחנו נכנסים לסגר מלא, התייצבה האקדמיה לצד המאבק ומחקר חדש (behavioural science to support COVID-19 pandemic response - Using social and) מציג את שבע עצות הזהב שיש ליישם מיידית כדי להימנע מסגר מלא נוסף.

 

 

משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

 

מוגש כשירות לציבור ולמקבלי ההחלטות במדינה היישר מהאקדמיה:

 

1. זיהוי מנהיגים ומובילים חברתיים

מלבד האנשים בעלי התפקידים בשלטון, צריך לאתר את אותם מנהיגים חברתיים כמו: רבנים בקהילות הדתיות, ידוענים בעלי השפעה על אזרחים רבים (מעריצים) וכמובן אמצעי התקשורת, אשר יסבירו את החשיבות להיענות להנחיות אנשי הרפואה, לעטות מסכות, לשמור על מרחק פיזי, להימנע מהתקהלויות. זאת בניגוד למה שקורה בישראל בתקופה האחרונה, כאשר לא מעט זמרים וידוענים למיניהם חגגו במסיבות המוניות והמעריצים שרואים זאת מקבלים דוגמה רעה שלמעשה "מאשרת" להם את אותה התנהגות בעייתית. ברגע שהמנהיגים ישמשו דוגמה אישית זה יחלחל במהירות לציבור, כי אם הם עושים זאת, אז גם אנחנו צריכים, זה חשוב.

 

2. מטרה משותפת וערבות הדדית

יש להסביר לציבור על החשיבות עבור כולנו לשמירה על הבריאות והימנעות מהתפשטות הקורונה, להציג את ההסברים בצורה כזו שאם נעצור את ההתפשטות, התועלת תהיה עבור כל אזרח ואזרח במדינה. המנהיגים בשלטון צריכים לפנות לציבור במושגים של "אנחנו", ביחד". על המנהיגים לפתח תחושת הזדהות בקרב האזרחים, שיוצרת תחושה שכולנו באותה סירה ושרק יחד נצא מהמצב הקשה שנקלענו אליו.

 

3. העברת מידע אחיד לציבור

השלטון צריך להעביר לציבור הנחיות מפורטות, פשוטות וברורות. זאת בניגוד למה שקורה היום בשטח אשר מוביל לבלבול קשה וחוסר מודעות בקרב האזרחים.

 

4. הימנעו מהפחדה

בתחילת הקורונה הייתה טקטיקה של הפחדה שהייתה יעילה אמנם, אך היעילות שלה הלכה ודעכה לאורך זמן וכעת היא כמעט ולא רלוונטית יותר. ברגע שיש מסרים סותרים, כמו ההפחדה בהתחלה ולאחר מכן שינוי האסטרטגיה, זה מוביל לבלבול אצל האזרחים ואי ציות להנחיות.

  

5. הקפדה על מסרים קוהרנטיים

חשוב להדגיש בפני הציבור את התועלת שנובעת מאמצעי המנע, את החשיבות בהגנה על אחרים מפני הדבקה. לפעול במסרים שתואמים לערכים שלנו במדינה, שלאנשים קל להתחבר וליישם אותם. ככל שההנחיות מורכבות ולא ברורות, יש נטייה בציבור פשוט להתעלם מהן.

 

6. מלחמה ב"פייק ניוז"

יש המון מידע כוזב שמסתובב ברשת: תיאוריות קונספירציה, מכחישי קורונה ועוד. צריך להזהיר את הציבור מכך ולהסביר לו את הסכנה שיש מהחשיפה למידע השגוי, שילמד לא להקשיב לגורמים לא מוסמכים. יש להפריך את הטענות הכוזבות והשקריות - ומנגד להדגיש את החשיבות בהקשבה לגורמים המוסמכים בלבד.

 

7. הגב (reaction)

מושג שמגדיר את הנטייה של בני אדם לסרב להנחיות שכופים עליהם. זה נובע מתחושה של איום על חופש הפרט, אשר מרגיש שמאלצים אותו לעשות דברים בלי שהוא מבין מה התועלת שמופקת מהם. זה לטעמנו המוקש העיקרי להתעלמות מההנחיות של הציבור ולכן צריך ליישם את כל הצעדים הקודמים כדי להפחית את הנטייה להתעלמות.

 

פרופסור עמירם רביב ופרופסור עמי שקד, הפקולטה לפסיכולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן