בבקשה שהגישה האחות היא ציינה כי הבעיות הכלכליות שלה החלו לאחר שעסק שפתחה לבישולים ולאפליה מהבית קרס. היום היא מתגוררת אצל ההורים, משתכרת כ-5,000 שקל בחודש ואין לה נכסים למעט רכב ישן.
האחות הציעה בהתחלה לשלם 40 אלף שקל במזומן תמורת קבלת פטור מהחובות וסיום הליכי ההוצאה לפועל אבל בהמשך היא שיפרה את ההצעה והגישה הסדר שלפיו תעביר בנוסף עוד 9,948 שקל שצברה בקרן השתלמות, 6,368 שקל שעוקלו בחשבון הבנק שלה ועוד 20 אלף שקל בארבעה תשלומים. בהתאם להוראות חוק חדלות פירעון הורתה הרשמת מירלה אהרון ביננפלד לשלוח עותק מהצעת ההסדר לנושים, וקבעה כי עליהם להגיב לה בתוך 14 יום כשהיעדר תגובה תתפרש כהסכמה. למרות זאת, רק נושה אחד מתוך שבעת הנושים הודיע שהוא מסכים להסדר ואילו ששת האחרים לא הגיבו כלל ואף לא התייצבו לדיון אליו זומנו.
הרשמת החליטה לפיכך לאשר את הצעת החייבת למרות זאת. "נושה סביר הבוחר במודע שלא להגיב יודע שבכך נתן הסכמתו", כתבה. היא ציינה כי כאשר נושה לא מגיב להצעת הסדר ולא מממש את זכות הטיעון שניתנה לו בחוק צריך להבין שיש לכך השלכות ואפשר לראות בו כמי שנתן הסכמה שבשתיקה.
הרשמת הוסיפה כי מלבד זאת היא סבורה כי במקרה הזה ההצעה של החייבת הוגנת בהתחשב במצבה הכלכלי, בעובדה שאין לה נכסים ובכך שמימוש ההסדר יביא לכיסוי 57% מהחובות.
לפיכך הרשמת קיבלה את ההסדר וקבעה כי התיקים נגד החייבת ייסגרו לאחר שתפקיד את התשלום האחרון.