איש של עקרונות

רק שינוי דרמטי בקווי היסוד של הממשלה, שיבהיר לכולם כי המוסוליני נעשה דה-גול ומן הדוצ'ה יצא הדלאי למה, יכול היה לאפשר לפרס, איש של עקרונות מפלדה יצוקה, להצטרף אל שרון

ב. מיכאל עודכן: 06.03.01, 11:58

מחר, כך אומרים, יציג אריאל שרון את ממשלתו. מן הלא מעט שכבר ידוע על הרכבה עולה ממשלה מיוחדת במינה: יהיו בה משרד דתות עם רשות שידור משלו; שרת משטרה שמכה אזרחים ומדליפה לחשודים על פשיטות משטרה מתוכננות; כדי לרצות את הטרנספריסט המאוכזב ייווצר אולי במיוחד עבורו משרד תיירות עם סיירת ירוקה (מן הסתם כדי לעודד את התיירות לחו"ל של שבטי הבדואים), שר לענייני ירושלים שימחיש בכל רמ"ח ושס"ה שלו את כל מה שאסור שיהיה בירושלים, וסגנית שר ביטחון שבוודאי תשרת באמונה את האיש אשר תרם מקולו העז לחגיגת ההסתה אשר הביאה לרצח אביה. אכן ממשלה נאה.

אבל בינתיים כל האמור לעיל הוא בחזקת שמועה בלבד. רק דבר אחד ברור ומוחלט: לשמאלו של רה"מ החדש יתייצב במלוא קומתו שר החוץ שלו שמעון פרס, משוכנע כרגיל בצדקת דרכו, מעוצבן כרגיל על הגמדים המהינים לתהות על להטוטיו.

נרעש כסמבטיון, מתנפנף בכל איבריו כרעשן בשעת המגילה, הוא ניצב על הבמה וחבט לכל עבר. "קראתם בכלל את קווי היסוד של הממשלה הזאת?" הוא ציווח במלוא גרונו, " 242! 338! זה ליברמן?? זה גנדי??" והעורקים במצחו ביקשו ממש לפקוע מעוצם השכנוע הפנימי והאמת היוקדת.

ובאמת, חלילה לאיש מלחשוד בשמעון פרס שהוא עט אל תוך הממשלה מבלי להבטיח תחילה כי בנפשם של שרון והליכוד חל מהפך רעיוני מושלם. הרי לא יתכן שכך ינהג חתן פרס נובל לשלום, אשר אך לפני שבועיים כינה את שרון בשם "מוסוליני". רק שינוי דרמטי בקווי היסוד של הממשלה, כזה אשר יבהיר לעין כל כי המוסוליני נעשה דה-גול ומן הדוצ'ה יצא הדלאי למה, יכול היה לאפשר למר פרס, איש של עקרונות מפלדה יצוקה, להצטרף אל מר שרון.

הלכתי אפוא אל קווי היסוד כדי לבדוק את עומק המפנה שהתבצע שם, ולהוציא את צדקת מר פרס לאור, ובאמת – מהפך. לאחר התוספת שהוחדרה לשם על פי דרישתו המפורשת של מר פרס, ממש קשה להכיר את אריאל שרון ו/או את הליכוד.

להלן הממצאים: בנוסח המקורי (נקרא לו "הנוסח הטרום-מהפכי") היה כתוב כך: "לא יתקיימו כל יוזמה מדינית וכל משא ומתן הנוגעים לתהליך השלום ללא אישור מראש של ראש הממשלה". מאליו יובן כי איש ישר דרך כמר פרס לא יכול היה להשלים עם ניסוח בוטה ולאומני שכזה. אך עמידתו הנחרצת עשתה את שלה, ובזכותו נוספו לסעיף הזהה (ולנוסח המתוקן ייקרא מעתה "הנוסח הבתר-מהפכי") המילים המפורשות כדלקמן: "ואולם אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכויות שר החוץ ובשיתופו שבכל יוזמה מדינית ומשא ומתן כאמור" (הארץ 26.2).

כמו שאומר מר יבין: מהפך.

הרי רק טיפש מרושע לא מבין כי המילים הנוקבות הללו (ובעיקר המילים "אין באמור" "לעיל" ו"כאמור") מלמדות על השינוי הפוליטי הטוטאלי שהתחולל בנפשו של אריאל שרון. לא עוד גנרל כוחני שאינו יודע לתפעל מאומה זולת אגרופיו, אלא רודף שלום רך עיניים המבין סוף סוף כי רק אי גריעת סמכויותיו של שר החוץ כאמור, וגם שיתופו בכל יוזמה ומו"מ לעיל (אלא אם כן לא יתחשק לו לעשות זאת כדלהלן), הם-הם הדרך היחידה להשכנת שלום עלי אדמות.

מעתה, לא עוד אריאל שרון ייקרא שמו, אלא פלא-יועץ-אל-גיבור-אבי-עד-שר-שלום. והכל בזכות התוספת הקטנה של מר פרס.

בינתיים נראה כי אפילו שרון נבהל קמעה משאגותיו של שר החוץ המיועד שלו, וחשש מה עלה בלבו שמא יאמינו גם ליברמן וגנדי לתרועות השלום ששם שר החוץ בפיו. אשר על כן מיהר והוציא אליהם מכתב מרגיע, המבהיר להם כי הפרשנות המקובלת עליו ל-242 ו-338 היא מן הסוג שהם אוהבים, וכי כל ההסכמות, ההבנות וההתקדמויות עם הפלסטינים בטלות ומבוטלות כעפרא דארעא. שרון, בקיצור, מבהיר לצמד טהרן-אסואן כי למרות השינוי הרדיקלי שהחדיר שר החוץ לקווי היסוד, הוא נותר קרוב אליהם הרבה יותר מאשר אל "שר החוץ כאמור".

גם המכתב הזה פורסם כולו בעיתונות. כולם קראו אותו. רק מר פרס כנראה טרם הספיק. הוא ממשיך בדהרתו לשמש וזיר בממשלתו של הדוצ'ה-מאמש.

ללמדנו כי יש בני אדם שכדי להסתיר את ערוותם אין אפילו צורך בעלה תאנה. די בגבעול אחד דקיק של קש "כאמור", מעוטר במעט גבבה "דלעיל".

 

 
פורסם לראשונה