אז מי ניצח בקרב על הכשרות הפרטית? תלוי את מי שואלים.
מצד אחד ניצבת הרבנות הראשית, שהיועץ המשפטי שלה, עו"ד הראל גולדברג, הצליח לקבע את הפרשנות המחמירה והשנויה במחלוקת שלפיה פעלה יחידת האכיפה שלו בשנים האחרונות, ולהפוך אותה למוסכמת ורשמית. נקודת המחלוקת העיקרית של גולדברג מול ארגון צהר הייתה בנוגע לשימוש במילה "תעודה" – וכעת זו נאסרה סופית, כפי שדרש. מהצד השני, גם גופי ההשגחה הפרטיים, ובראשם צהר, באים על סיפוקם.
בתי העסק המושגחים על ידם ייאלצו אמנם לבלוע כמה שינויים ולתקן את נוסח המסמך שהם מציגים לציבור, אך השינוי המינורי – "הודעה" במקום "תעודה" – יבטיח לראשונה שהמסעדנים לא ייקנסו על ההתקשרות עם גופי השגחה פרטית המתחרים ברבנות הראשית. מי שלכל הדעות יוצאים נשכרים מהמדיניות החדשה, כמו בכל צעד מעודד תחרות, הם הצרכנים: בתי האוכל בישראל יוכלו לראשונה לוותר על השגחת הרבנות, לעבור להשגחה פרטית ולחסוך מאות ואף אלפי שקלים בחודש - בלי להסתכן בקנסות ולהסתבך עם חוק ההונאה בכשרות.
וכשבעלי העסקים מוציאים פחות - גם הלקוחות מרוויחים.