היזמית התקשרה בהסכם תמ"א 38 עם בעלי הדירות בבניין שברחוב המגדל בגבעתיים 3 חודשים לפני שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב פרסמה את הנוסח הראשוני של ההגבלות ב-2016. בהסכם היא התחייבה לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה, להוסיף חמש יחידות דיור, ממ"דים מעלית ומרפסות, ובהתאם לכך בבקשה להיתר שהגישה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה היא ביקשה הקלות שיאפשרו להבליט מרפסות מחוץ לקו הבניין.
לפני שנתיים אישרה הוועדה המקומית את הבקשה אבל ללא חריגת המרפסות וזאת לנוכח המגבלות שהטילה בינתיים הוועדה המחוזית על תוספות בנייה. בערר שהגישה היזמית למועצה הארצית בנוגע לתנאים המגבילים היא טענה כי אין בהם התייחסות מפורשות לסוגיית המפרסות ומדובר בחסר שמקורו בטעות, שכן הבלטת קווי הבניין תואמת את התוכניות באזור, מתאפשרת לפי חוק התכנון והבנייה ותמ"א 38 ואף משתלבת עם תוכנית ההתחדשות העירונית החדשה בנוסחה כעת. בתוך כך היא הדגישה כי תיגרם לה פגיעה אדירה אם לא תוכל להוסיף את המרפסות המתוכננות.
הוועדה המקומית תמכה ביזמית וטענה כי אישור הבקשה לא ייצור כל בעיה בחתך הרחוב וכי התוכנית שהתגבשה למתחם תאפשר ממילא להוציא היתרים לפרויקטים של תמ"א 38, שמרפסות הן חלק חשוב בהם.
אלא שעמדת הוועדה המחוזית שקיבלה תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית הייתה כי לא נכון לאפשר חריגה מהמגבלות כשהתוכנית המקיפה עומדת לעלות לדיון בקרוב. הוועדה המחוזית הדגישה כי המטרה שעמדה מאחורי הקפאת ההיתרים לפי התוכניות הקיימות נועדה למנוע פגיעה בתוכנית הכוללת, ואף שכרגע יש בה אפשרות להרחבת מרפסות לא בטוח שכך יהיה גם בהמשך, ובהחלט ייתכן שתשתנה.
אבל חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, בראשות עו"ד שמרית גולן, החליטו לקבל את הערר ולהחריג את הבקשה להיתר מהתנאים המגבילים, במובן זה שהוועדה המקומית תדון בה לגופו של עניין מבלי להתחשב בהם.
חברי הוועדה קבעו כי ההגבלות על הוצאת היתרים לתוספות בנייה וחיזוק בגבעתיים נמשכות כבר שנים ולכן יש מקום לאזן אותן אל מול הפגיעה בזכויות הקניין ואינטרסים הפרטניים של התושבים.
חברי הוועדה ציינו כי אמנם במקרה הזה לא מדובר בפגיעה בזכויות קיימות אלא באפשרות לממש זכויות מכוח תמ"א 38 אבל מצד שני החריגה מהתנאים לא תגרום פגיעה באינטרס הציבורי שבקידום התוכנית הכוללת, וזאת נוכח העובדה שאין סתירה עקרונית בין בקשות לתמ"א 38 במתחם המדובר לבין התוכנית המקיפה בנוסחה כעת.
חברי הוועדה קבעו כי בנסיבות הכוללת, נוכח חשיפת החסר בתנאים והעובדה שהבקשה להיתר לא סותרת את התוכנית הכוללת ולא עשויה לסכל אותה – יש מקום לחרוג מהתנאים כשדנים בה.