בימים נוראים אלה, יותר מתמיד, רבים מאיתנו מקדישים זמן למחשבה על מקומם של אנשים בחיינו, ולתודה עמוקה שהם שם. השנה האכזרית שעברנו חקקה בנו לקח שנצרב בייסורים, אבל לא יישכח לעולם. הכל אנשים. הכל נוצר מהם, הכל שמח בגינם, הכל קר וקודר בלעדיהם.
נדמה שאין כמעט אדם בישראל שלא חווה זאת על בשרו, אם תוך עמידה ברחוב ונפנוף בדמעות אל אמא שלו המבודדת בבית אבות, אם בשיחה בלב מקומט עם נכדים מאוכזבים אותם לא נראה גם בזמן הסגר הנוכחי, עם הגעגוע לחברים הטובים שאיתם אנחנו בדרך כלל פותחים את השנה עוד מימי מבצע סיני. בלעדיהם - אנחנו יודעים - עולמנו דהוי. איתם יחד - זורחת שמש וגם אם נארח אותם לארוחה על סדין פשוט, עם זר צמחי תבלין, האור ייגע בהם. רק לשבת יחד, רק לא לתת את הדעת למראהו החיוור של העוף.
למי בכלל אכפת? המילה "אורח" מזכירה את המילה "אורַח", דרך, נתיב, ואולי זה לא במקרה. האושפיזין הנהדרים שלנו בשבת ובחג ובימי חול תמיד עשו את הדרך או סטו מן הדרך כדי לשבת עימנו. וכפי שאמרה חברתנו הנפלאה, פוריה לביא, "כאשר יש אהבת אמת, או חברות אמת, כי אז כל היתר לא חשוב. ממש לא". ועכשיו מה? בחגים האלה איננו יכולים ליהנות מחברתם. ניאלץ כנראה להסתפק בחברת עצמנו. אז לפחות שיהיה טעים. חצי נחמה.
צלי סמיך, יפהפה ובוהק, עמוס בטעם חמוץ ומתקתק, חגיגי אבל לא מסובך. אפשר להחליף את החבושים בתפוחים אבל אלו צפויים להתפורר בבישול.
החומרים (ל־4 סועדים):
1,300 גרם בשר שפונדרה עם עצם, חתוך לקוביות לפי העצמות
2 כפות שמן
1 בצל קצוץ דק
1 גזר קצוץ דק
4 שיני שום חצויות
2 חבושים, קלופים וחתוכים ל־6
4 כפות רכז רימונים
3 כפות סילאן
1/2 כפית קינמון
1/2 כפית בהרט
מלח בנדיבות
פלפל שחור גם בנדיבות
להגשה: עשבים ירוקים טריים בשפע (פטרוזיליה, רשאד, שמיר) וגרעינים מרימון אחד יפה
ההכנה:
1. במחבת קסרול עם שוליים גבוהים מחממים את השמן וצולים את קוביות הבשר המונחות בשכבה אחת בטמפרטורה גבוהה ומכל הצדדים, עד שיש להן צבע שחום ויפה. שלב זה ייתן טעם לרוטב ולתבשיל כולו. אפשר לעשות את הצלייה בכמה נגלות. מעבירים לצלחת.
2. אם צריך מוסיפים עוד קצת שמן למחבת, וצולים היטב את הבצל והגזר עד שהם מתרככים מעט ומקבלים קצת צבע (חלקו משומן הבשר שדבק לתחתית).
3. מוסיפים מעט מים למחבת ועם כף עץ מנקים את התחתית. מחזירים את הבשר למחבת ומוסיפים את החבושים. מוסיפים מים כדי כיסוי ואת יתר החומרים.
4. מביאים לרתיחה, מכסים, מנמיכים להבה ומבשלים על אש קטנה ממש כמה שיותר זמן. שעה וחצי לפחות. אפשר גם להכניס את הכל ללילה בתנור ב־120 מעלות.
5. מוציאים ומתקנים תיבול. אם נשארו הרבה נוזלים מבשלים על אש בינונית ללא כיסוי כ־15 דקות או עד שהרוטב מצטמצם ומסמיך.
6. קוצצים את הירוקים ומפזרים אותם לפני ההגשה ובוזקים מעל הרבה גרעיני רימון טרי.
בואו נפתח בכך שלפנינו תבשיל מנחם שאי אלו מאיתנו זקוקים לו. את המתכון הזה קיבלנו לצורכי בישול פרטי מרני וטלי מצר, חברינו. וכיוון שניסינו, והתלהבנו, ביקשנו רשות לפרסם, ואז התברר שהמעדן הזה אוחז באילן יוחסין בעל שורשים ענפים: הם קיבלו אותו מעידית, אחותה של טלי, שקיבלה אותו מאמא של בעלה, מירי, שהתגלגל אליה מהמחותנת שלה וכו'. המקור הוא לא פחות מאשר צוות המיילדות של הדסה עין כרם, ולא פלא שכה הרבה נשים (וגבר אחד) העבירו אותו מיד ליד. כיוון שהוא קריספי ונגיס, וכאשר הוא בתנור, מתעורר הרחוב מן הניחוחות ובני הבית עסוקים ברחרוח עד שזה מוכן ומהנה. וגם להנאה תבשילית זקוקים חלק מאיתנו בימים האלה בזמן הזה.
החומרים:
1 בצל גדול
2 כוסות אורז
2 חבילות ערמונים קלופים בוואקום
כ־300 גרם פטריות שמפיניון טריות ויפות
3 ו־1/2 כוסות מים רותחים
1/4 כוס שמן (עדיף תירס ואם אין, קנולה)
2 כפות סילאן
1/3 כוס רוטב סויה איכותי
ההכנה:
1. שוטפים היטב את האורז בתנועות קרצוף במים פושרים, חוזרים על השטיפה עד שמי השטיפה נקיים.
2. קוצצים היטב את הבצל ומטגנים אותו בשמן עד לגוון זהוב עמוק.
3. בינתיים מנקים בנייר מגבת לח את הפטריות, וקוצצים אותן ואת הערמונים. מוסיפים לבצל הזהוב ומערבבים.
4. מסננים ומוסיפים את האורז ואת יתר החומרים. כולל המים.
5. מעבירים לסיר שטוח או לתבנית. משטחים בגב של כף הגשה. מכסים בנייר אלומיניום.
6. מחממים תנור ל־180 מעלות ומכניסים לתוכו את הסיר. אופים שעה ורבע ללא טורבו.
7. ב־10 הדקות האחרונות של הבישול מסירים את נייר האלומיניום כדי שהאורז יתקבל פציח (יעני, קריספי) בחלקו העליון. הפנים יהיה רך.
(חורשט כרפס)
ביקשנו מבלוגרית האוכל רותם ליברזון שאנחנו כל כך אוהבות שתיתן לנו מתכון לסיר פרסי, לא מסובך מדי, והיא מיד אמרה שתבשיל הסלרי הבא נועד בדיוק בשביל זה. הוא קליל ורענן ומתאים מאוד לתקופה הזאת המכונה אצלנו "בין השרבים”.
בסוף המתכון יש אופציה להוסיף בשר, אם בכל זאת מתחשק לכם.
החומרים (ל־4־6 מנות):
1 בצל מגורר על פומפייה או במעבד מזון
1/2 כפית כורכום
1 שורש סלרי חתוך גס
3 לימונים פרסיים שבורים
6 כוסות מים
1 כוס דחוסה בצל ירוק קצוץ דק
1 כוס דחוסה עלי נענע קצוצים דק
1 כוס דחוסה פטרוזיליה קצוצה דק
1 כפית קינמון
1 כפית הל טחון
1 כפית אגוז מוסקט
1 כפית עלי ורדים (הנה, זה הפרויקט שלכם להשיג)
1/2 כפית כמון
מלח
פלפל שחור גרוס
1 צרור סלרי אמריקאי פרוס גס
3 כפות שמן זית לטיגון
ההכנה:
1. בסיר רחב מחממים את שמן הזית על אש בינונית. כשהשמן חם מוסיפים את הבצל והכורכום ומטגנים במשך 2 דקות תוך כדי ערבוב.
2. מוסיפים את שורש הסלרי, הלימונים הפרסיים ו־4 כוסות מים ומביאים לרתיחה.
3. מכסים את הסיר, מקטינים את האש ומבשלים במשך 30 דקות.
4. מוסיפים את יתר החומרים כולל 2 כוסות המים שנשארו ומבשלים עוד 20 דקות.
5. מוסיפים את פרוסות הסלרי, מכסים ומבשלים במשך 30 דקות. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.
6. לגרסה בשרית מוסיפים 1/2 ק”ג בשר טלה חתוך לקוביות עם הבצל המטוגן, ומבשלים לפחות שעה וחצי לפני שמוסיפים את עשבי התיבול.
תקופה מוזרה עוברת על כולנו, והיא מחייבת אותנו לבצע התאמות ממש מדי יום. למשל, לעבור לקנות אונליין. המעבר הזה לא תמיד פשוט. אנשים, במיוחד הדור המבוגר יותר, רגילים למשש עגבנייה, להשוות מחירים של עוגיות, לראות אם הקצבייה נקייה. פתאום הכל נעשה בקליק.
קיווינו מאוד שרשתות השיווק לא מנצלות את המצב, באופן ציני. ונחשו מה? נראה שטעינו. הן כן. חלקן לפחות.
חווינו מקרה אחד על בשרנו, דיווחנו עליו ברשתות החברתיות, ומיד חזרו אלינו עשרות סיפורים דומים, כולם מהתקופה האחרונה. לתבנית יש שני מופעים:
• בראשון, אחרי שבחרתם את סל הקניות, תגלו לתדהמתכם, שעות ספורות לפני שהמשלוח יגיע, שכל המוצרים שבמבצע אזלו. במקומם יש מוצרים חלופיים, רק מה? הם עולים יותר.
• בשני, יוצעו לכם באתר מבצעים תלויי כמות: שניים במחיר אחד, למשל. רק שברגע האמת, תגלו שנותר בכל מלאי הרשת רק פריט בודד מהסוג שהזמנתם, ועליו תצטרכו לשלם את המחיר המלא. תגידו תודה שזכיתם, כי הוא ממש האחרון שיש במחסן.
כשמדברים עם שירות הלקוחות (ואנחנו לא דיברנו, אלא צעקנו בגרון ניחר מכעס) הם יסבירו בנחמדות אין קץ שהמלאי לא היה מעודכן, וייתנו את הרושם שבערב יושב פקיד ומזין ידנית את ההזמנה שלכם למחשב קומודור עם מסך שמן.
האומנם? המלאי של הרשתות ממוחשב. לצערנו נראה שמדובר בשיטה מכוערת המכונה ״פיתיון והחלפה״ (Bait and Switch) – שבה מפתים אותך להעמיס עגלה וירטואלית, לשלם עם אשראי, להמתין יום שלם, וברגע האחרון מחליפים לך את המוצר למשהו יקר יותר או נחות יותר. בהרבה מדינות רשתות השיווק מחויבות להתאים את המחיר לזה שפורסם במבצע. בארץ רק מחייבים אותן לציין ״עד גמר המלאי״. והמלאי הוא לפעמים זעום מאוד.
במועצה לצרכנות אישרו את התחושה שלנו, ואמרו שמאז שפרצה הקורונה חלה עלייה של 200 אחוזים בתלונות על קניות אונליין ברשתות השיווק, ובהן תלונות על החלפת מוצרים במחירים יקרים. כדי לתקן את המצב, צריכה להיות חקיקה. חברותיכן הנאמנות והעצבניות מתכוונות לדחוף את הנושא לסדר היום. מה אפשר לעשות בינתיים? לקנות בחנות עצמה, להזמין ממכולת שסומכים עליה, או לסבול. מהמועצה לצרכנות הוסיפו שאם השליח מאחר ביותר משעתיים, על פי חוק הטכנאים מגיע לכם זיכוי של 300 שקל. אם יש לכם עוד פתרונות – כתבו לנו.