בני זוג שרכשו מאפריקה ישראל דירה בפרויקט סביוני גן ארנונה בירושלים הגישו בינואר השנה תביעה באמצעות עו"ד טל ליפר נגדה ונגד קבלנית הבנייה רמגור לפיצויים על ליקויי בנייה. בתגובה לתביעה הוגשה מטעם החברות, המיוצגות על ידי משרד עורכי דין וקסלר-ברגמן, בקשה להעביר את התיק לבית משפט בתל אביב בהתאם לתנאי שנקבע בחוזה המכר, שלפיו הליכים משפטיים בנושא הדירה יתנהלו בו בלבד (בעגה משפטית: תניית שיפוט).
בני הזוג השיבו כי לא הגיוני לנהל תביעה על ליקויים בדירה בירושלים בבית משפט בתל אביב. הם טענו כי תניית השיפוט בחוזה המכר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש לבטלה, בפרט כשהם אנשים מבוגרים שמתניידים בתחבורה ציבורית. ואכן, בקשת החברות נדחתה בהחלטה שניתנה לאחרונה על ידי השופטת מרים קסלסי, שהבהירה כי חוזה המכר של אפריקה ישראל הוא חוזה אחיד כיוון שנוסח על ידי החברה באופן חד-צדדי. לפי חוק החוזים האחידים, היא הוסיפה, תנאי בחוזה אחיד שסותר את הוראות הדין לגבי מקום השיפוט או נותן לחברה זכות בלעדית לבחור את מקום ההתדיינות – נחשב לתנאי מקפח אלא אם הוכח אחרת.
במקרה הזה, קבעה השופטת, אפריקה ישראל לא הצליחה לסתור את הנחת הבסיס שקובע החוק, שכן היא לא הוכיחה שמי מהדיירים הצליח לשנות את מקום השיפוט שקבעה על דעת עצמה. השופטת הוסיפה כי עצם העובדה שלתל אביב אין שום זיקה לסכסוך המשפטי בין הצדדים רק מחזקת את העובדה שמדובר בתנאי מקפח.
"אין מחלוקת כי הזיקה המשמעותית היא לבית משפט השלום בירושלים, אשר במחוז זה נמצאת הדירה שאותה רכשו התובעים מהנתבעת... ואשר לגביה הם טוענים לקיומם של ליקויי בנייה", נכתב. "עוד סביר להניח כי גם העדים הרלוונטיים של שני הצדדים מצויים באותו מחוז, כך שיהא זה יעיל וזול יותר לנהל ההליך בבימ"ש בירושלים".
השופטת ציינה כי העובדה שהתובעים אנשים מבוגרים שמתניידים בתחבורה ציבורית גם היא תומכת בקביעה שתניית השיפוט היא תנאי מקפח. אילו התביעה הייתה צריכה להתנהל בבית משפט השלום בתל אביב, כתבה, ייתכן שהם היו מוותרים על מימוש זכויותיהם רק בשל הטרחה.
התוצאה היא שהתביעה תמשיך להתנהל בבית המשפט בירושלים וחברות הבנייה חויבו בהוצאות של 1,500 שקל.