זה קרה ביומה הראשון של מלחמת לבנון השנייה: רס"ל אייל (טוביה) בנין נהרג מפגיעת טיל ביום האחרון של שירות המילואים שלו. עכשיו, 14 שנה לאחר מכן, פקדה אחותו, סגן מ', את המקום שבו נהרג וסגרה מעגל כפול. היא עצמה משרתת כעת כקצינה בגזרה, ומדובר בביקור הראשון שלה שם.
12 ביולי 2006: כוח של צה"ל עשה את דרכו לאורך גבול הצפון והותקף על ידי לוחמי חיזבאללה. ג'יפ האמר שבו נסע בנין ספג טיל. הוא נהרג וכך גם רס"ל שני תורג'מן ורס"ל וסים נזאל. בהאמר אחר שהותקף נסעו אלדד רגב ואהוד גולדווסר שנחטפו. מאוחר יותר, במסגרת עסקת שבויים, הוחזרו גופותיהם לישראל.
סגן מ' (21), תושבת תל־אביב, הייתה אז בת שבע בלבד. אייל, אחיה היחיד, היה בן 23 במותו. "כילדה קטנה היו לי קשרים מאוד מיוחדים עם אייל, שהיה בשבילי דמות של אח גדול. תמיד הייתי מאוד גאה בו. כשהוא נהרג הכל השתנה", היא מספרת.
מסיבות שונות, מאז שאייל נהרג, מ' לא ביקרה במקום שבו נפל. אבל הוא תמיד היה בלב.
לפני מספר חודשים החליטה לסגור מעגל, ועברה לשרת בגבול הצפון. כיום היא משמשת קצינת מודיעין בחטיבה 300 הצפונית, בגזרה מתוחה שעלולה להתלקח בכל יום. "היה לי מאוד חשוב לשרת כמה שיותר קרוב למקום שבו נהרג אחי", היא מספרת.
אתמול, לראשונה, ביקרה מ' בנקודה 105, בין מושב זרעית למושב שומרה, שבה נפלו אחיה וחבריו. את הגדר שהפרידה אז בין ישראל ללבנון החליפה בינתיים חומת בטון גבוהה.
"אח שלי, אני שמחה שאני פה ואני יודעת שאתה איתי כאן. אוהבת ומתגעגעת", אמרה בבכי.
אל מ' התלוו מפקד חטיבה 300 אל"מ עומר כהן וקצין המודיעין החטיבתי סא"ל ט', שדיברו על החשיבות בהגנה על יישובי הצפון. לאחר מכן הדליקה סגן מ' נר במקום הנפילה, הניחה זר והסתכלה בעיניים דומעות על תמונות אחיה ויתר הלוחמים שנפלו באותו אירוע, שהוצבו שם זה מכבר.
"כעת, כשאני כאן, אני מבינה את החשיבות הרבה בשמירה על גבול הצפון", אמרה. "אני מדברת על אייל הרבה, מתגעגעת מאוד ובעיקר חושבת כמה הייתי רוצה שהוא יהיה כאן לצידי עכשיו".