מובחרות

הן אתלטיות, קשוחות, נמצאות בכושר פיזי מצוין, אין להן רגשי נחיתות לעומת גברים והן חולמות מגיל צעיר על שירות בסיירות וביחידות מובחרות בצבא. אבל האפשרות הזאת חסומה כיום עבורן. הבוקר ידון בג"ץ בעתירה שהגישו מור לידני, עמר בריה, גלי נישרי ומיקה קליגר: תנו לנו לשרת בסיירת מטכ"ל, בשייטת 13, בסיירת גולני ובדובדבן. "אני מתאמנת עם חברים שלי, עם בנים, מגיל שלוש ואני טובה מרובם. איך מחליטים בשבילי שאני לא יכולה להיות הכי טובה גם בגיבוש לסיירות. זה כמו להיכשל במבחן בלי לעשות אותו בכלל"

הן רצות מהר יותר מרוב הגברים שתכירו, עושות מתח דבר ראשון על הבוקר, ישנות בשטח בכל הזדמנות וכולן נרשמו למכינות קרביות רחוק מהבית. דבר אחד בטוח: הן לא נופלות מרוב הבנים הלוחמים שיצאו בחודשים האחרונים לגיבושים בסיירות וביחידות המובחרות בצבא. הדבר היחיד ששונה אצלן הוא המין. והוא גם זה שמונע מהן להתגייס ליחידות שעליהן חלמו מילדות — מור לידני (20) שואפת להגיע לדובדבן, עמר בריה (19) מתפללת שמשהו ישתנה והיא תוכל לשרת בסיירת מטכ"ל, גלי נישרי (18) רצתה כמו רוב הבנים במשפחתה להתגייס לשייטת 13 ומיקה קליגר (19) התאהבה בחום ובמשפחתיות של סיירת גולני.

 

ארבע הבנות האלה הגישו לבג"ץ עתירה שתידון היום ובראשה דרישה אחת: תפתחו לנו את הגיבושים לכל הגדודים ולכל הסיירות, בלי אף הקלות, ותנו לנו להוכיח מה אנחנו באמת שוות. "שיחקתי בילדות כדורגל, ביליתי שעות בקיר טיפוס, כל החיים שלי סובבים סביב ספורט וכושר", מחייכת מור לידני מעמק חפר. "מהרגע שהבנתי שיש דבר כזה 'סיירות מובחרות' היה לי ברור שאני רוצה להיות שם. רוצה לשים עליי נשק ולתת את הכי טוב שלי בשביל המדינה. אני חיה באזור שמאוד מדברים בו צבא, מגיל צעיר הבנתי שאין בנות בסיירות ותמיד שאלתי למה? אני מתאמנת עם חברים שלי הבנים מגיל שלוש, אני טובה מרובם אפילו. השאיפה שלי הייתה להתגייס לדובדבן ובסוף אני מתגייסת לתותחנים. אם יגידו לי מחר שאני יכולה להיבחן לדובדבן אקפוץ על זה ישר ואנסה להתקבל. אני אתן כמובן את הכי טוב שלי גם בתותחנים ואעשה שם הכל כדי להצטיין, אבל מרגיזה אותי התפיסה הזאת — מישהו קבע בשבילי שתותחנים זה השיא שלי. החליטו בשבילי ששם זה הכי גבוה שאני יכולה להגיע, אבל אני יודעת שאני יכולה יותר. זה כמו להיכשל במבחן בלי לעשות אותו בכלל. איך מחליטים בשבילי שאני לא יכולה להיות הכי טובה גם בגיבוש צנחנים?"

 

"אין סיירת או ניירת"

 

העתירה שהגישו הבנות היא המשך ישיר לעתירת הטנקיסטיות שהוגשה על ידי ארבע צעירות אחרות — אור אברמסון, מעיין הלברשטאט, נגה שינה ואסנת לוי. לוי ושינה סיימו את קורס המ"כים של חיל השריון, אך לאחר מכן גילו כי הן מיועדות לשמירה בגבולות בלבד. הצעירות דרשו לאפשר להן להשתלב כלוחמות שריון בדיוק כמו הלוחמים הבנים אך באפריל 2019 הוחלט בצה"ל שלא להמשיך עם הפיילוט לשיבוץ לוחמות בחיל השריון. העתירה הזו הפכה לנושא חם במכינות הצבאיות וגרמה לאברמסון יחד עם עורכי הדין ינור ברטנטל ועמיחי ויינברגר להגיש עתירה חדשה: דרישה לפתוח את כל הסיירות המיוחדות לנשים. עמר בריה מרחובות עברה כבר שתי מכינות קרביות ואוטוטו היא עתידה להתגייס ליחידת חילוץ והצלה בתור לוחמת. היא האחות הבכורה והראשונה במשפחה ("כולל אבא שלי", היא צוחקת) שחולמת להתגייס לקרבי. "אבא שלי כל הזמן אומר לי, מאיפה הגיעו לך לראש כל הרעיונות האלה", היא אומרת במבוכה. "כולם היו ג'ובניקים אצלנו, אבל אני מילדות חלמתי להיות קרבית. כשהתחלתי לחפש שיבוץ באתר של צה"ל ראיתי קודם כל את התפקידים לבנים והייתי בהלם שאין אפשרויות זהות לבנות. המאמן שלי במכינה אמר לי שלא נפלתי מאף גבר בקבוצה והוא היה מדריך בדובדבן. זחלתי כמוהם, הרמתי משקלים כמוהם, ההבדל היחיד הוא שלא קיבלתי זימון לסיירות כמוהם".

 

לאן את מיועדת להתגייס?

 

"אני כבר משובצת לחילוץ והצלה אבל בחרתי את זה בלית ברירה כי החלום שלי היה להגיע למטכ"ל. הייתי רוצה לפחות לנסות. זו יחידה עם אתגרים רבים והרבה משפיעים יצאו מהיחידה. חבל לי שאני אפילו לא יכולה לנסות. גם אם לא אצליח, אני חייבת לדעת שניסיתי ושהייתה לי האופציה".

 

גלי נישרי ממושב מזור חונכה מגיל קטן להתגייס להכי קרבי שתוכל, בדיוק כמו אחיה הגדולים ואביה, רק שלצערה המסלול הזה חסום כרגע עבורה. "אנחנו משפחה של לוחמים", אומרת גלי בגאווה. "כבר כשהייתי בת חמש, אני זוכרת את אבא שלי אומר: 'אצלנו כולם לוחמים גם הבנות'. זה ממש מכאיב לי, מגיל קטן רציתי להיות בשייטת כמו המשפחה שלי. התאמנתי לזה כמה פעמים בשבוע ולא נפלתי מאף בן שהתאמנתי לצידו. בכיתה י"ב הבנתי שאין לי אפשרות לקבל בכלל יום סיירות. עד אז הייתי בטוחה שפשוט אף אישה לא עברה את הגיבושים. אני מגישה את הבג"ץ הזה כי העובדה שאין שוויון הזדמנויות בצבא משליך גם על שוויון ההזדמנויות שמחוץ לצבא".

 

 

לאן את מתגייסת?

 

"אני מתגייסת לאיסוף קרבי בתור לוחמת. זה קצת מבאס אותי אבל זה מה שיש כרגע. אין אצלי סיירת או ניירת, ידעתי שאהיה קרבית הכל מקרה. המטרה שלי היא לשרת את המדינה ואני אעשה את המקסימום בכל מקום שאהיה בו. אני בסך הכל מבקשת מיון בלי שום הקלה".

 

"אני גם חייבת להתייחס לנושא הזה של סיירת או ניירת", מתערבת מיקה קליגר מחיפה שחולמת להתגייס לסיירת גולני ושובצה בחיל התותחנים. "המקום שאנחנו באות ממנו זה רצון לתרום למדינה. יש לנו הזדמנות לעשות שנתיים ושמונה של שירות משמעותי ואנחנו רוצות לעשות את הכי טוב שלנו ונעשה את זה בכל מקום שנהיה בו. רואים אותנו כנשים, כמכלול, ולא רואים אותי כפרט. אני בטוחה שיהיה נכון לתת לנו את ההזדמנות לעשות גיבושים. ארבעתנו פה בשביל אלפי בנות בישראל, אנחנו לא פה רק בשביל עצמנו וכדי להגשים את החלום האישי שלנו, אנחנו פה בשביל שינוי תודעתי, חברתי, זה משהו הרבה יותר גדול מהסיפור האישי שלנו".

 

"קיבלתי השראה מיוני נתניהו"

 

לעתירה לבג"ץ, שדיון בעניינה יתקיים היום, צורפה חוות דעת משמעותית במיוחד של ח', מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שסיים את תפקידו ב־2019. "בתור אחד שגדל ביחידה ופיקד עליה אני חושב שנשים יכולות וראויות לשרת בסיירת מטכ"ל וכל הדיון הזה על נשיאת משקלים לא רלוונטי", כותב ח'. "אנחנו בוחנים כל אחד ואחת ומביאים אותם לקצה גבול היכולות ואז בודקים איך הם מגיבים, וזה לא משנה מה המין שלהם. ככה אנחנו בונים צוות. לא כל אחד בצוות מרים 50 קילו על הגב, אנחנו בונים את הצוות החזק ביותר שאפשר ואני רוצה בצוות הזה אישה כי היא מביאה גיוון מחשבתי".

 

חוות דעת נוספת שמתכתבת עם זו של ח' ותומכת בגיוס בנות לסיירות, הוגשה לבית המשפט על ידי פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג. "היא ניתחה את כל הסיבות הרפואיות והפיזיולוגיות ללמה נשים יכולות לשרת בכל יחידה שיש בצה"ל", מסבירות הבנות. "הנשיא עזר ויצמן אמר שכשיהיו בנות טייסות יצמחו לו שערות על כף היד", צוחקת גלי נישרי. "היום יש עשרות טייסות. צריך רק לשנות את התודעה וגם בסיירות יהיו נשים רבות. השופטת בבג"ץ של אליס מילר אמרה ששוויון עולה כסף וגם אם זה יעלה למדינה המון כסף עכשיו כדי להכשיר שירות שווה לבנות, לטווח הארוך זה ישפיע על השוויון של נשים במדינה בכל התחומים. וזה שווה את זה".

 

צוות שלם של גברים עם אישה אחת זה נראה לכם ריאלי? אתן בטוח מבינות גם את הקשיים שהצבא רואה לנגד עיניו.

 

"גם אם יהיה מצב של צוות שלם ובו רק אישה אחת", אומרת מור לידני, "בהסתכלות לטווח רחוק, עוד עשר שנים המספר הזה רק יגדל ויגדל. נשים יתחילו להתאמן יותר ויותר אם יבינו שיש להן את האופציה וההזדמנות. יכול להיות מצב של צוות עם תשעה גברים ואישה אחת אבל זה ישתנה תוך כמה שנים. אם נגיע למצב של צוות שיש בו גם גברים וגם כמה נשים — זה צוות מנצח. יחד נעבוד הכי טוב וזה גם מה שמפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אמר".

 

יש לא מעט גדודים קרביים שפתוחים לבנות כרגע.

 

"נכון, והם מדהימים וגם הבנות שם עושות עבודה חשובה ומדהימה", אומרת מור. "אבל אנחנו לא צריכות להגיד תודה על הפיסה הזו של כמה גדודים שזרקו לנו. אנחנו רוצות להגיע למקומות הכי מובחרים שיש בצה"ל".

 

"כמה חודשים אחרי שהגשנו את העתירה התקשרה אליי אמא של מישהי שנפלה מקורס טייס", מספר עו"ד ינור ברטנטל ."היא אמרה שהבת שלה הייתה שנה בקורס טייס, עברה מסלול מטורף אבל לקראת הסוף נפלה. מי שנופל מקורס טייס מאפשרים לו לעבור ראיונות ליחידות מיוחדות אוטומטית בלי גיבוש ובלי כלום. לה לא איפשרו למרות שהייתה מצטיינת במקצועות החי"ר בקורס. הגשנו עתירה בשם אותה טייסת. מה שמיוחד בעתירה שלה זה שהיא כבר שנה בצבא, עברה טירונות, קורס מילוט, ניווטי בדד של 30 קילומטר ולחברים שלה אומרים תיקחו מה שאתם רוצים, ולה אומרים את לא יכולה. זה לא הגיוני שבשנת 2020 מישהי שעברה בהצטיינות את כל מקצועות החי"ר בקורס טייס לא יכולה להגיע ליחידות עילית. אין משהו יותר מפלה מזה. זאת האפליה הכי בוטה שנתקלנו בה".

 

אתמול בשעה תשע התקיימה עצרת תמיכה בגיוס נשים לכל יחידות הצבא מול בית המשפט העליון בירושלים. "העצרת באה להראות שזה לא רק ארבעתנו", אומרות הבנות בגאווה. "זה לא רק הסיפור האישי שלנו, יש עוד הרבה נשים מאחורינו שתומכות בנו ויכולות גם הן להתגייס לכל יחידה מבחינת הכישורים שלהן". עו"ד גלי זינגר ועו"ד גלי עציון, משדולת הנשים ונעמ"ת שחברו יחד והצטרפו לעתירה, בטוחות שבית המשפט לא יוכל להתעלם מהדרישה לשוויון. "היום, לפני 25 שנים בדיוק, התערב בג"ץ ופתח בפני נשים את השמיים ואת האפשרות לשרת בצה"ל כטייסות, בשם עקרון השוויון. בעקבות הפסיקה גם תוקן החוק. למרות זאת, גם כיום, תפקידים רבים, ובכללם תפקידי הלחימה ביחידות המובחרות, עדיין סגורים בפני הנשים, באופן קטגורי, רק בשל היותן נשים. הגיעה העת, שבשנת 2020, השירות הצבאי ייעשה בהתאם לכישורים וליכולות, ולא לפי מין. 'האדם הנכון במקום הנכון', בחינה של גברים ונשים על פי קריטריונים זהים. זה החוק, זה מה שקבע בג"ץ וזה מה שקבעה ועדת שגב, שמינה צה"ל, עוד בשנת 2007. אין מקום כעת לעוד ועדה. מה שצריך הוא להתחיל ליישם ולפתוח את כל התפקידים בצה"ל בפני נשים, על בסיס יכולות וכישורים ולא על פי מין".

 

"יוני נתניהו שהיה מפקד סיירת מטכ"ל הוא המודל שלי להערצה". אומרת עמר בריה. "באחד ממכתביו הוא כתב שהבעיה הכי גדולה שלו היא אי־שביעות רצון עצמית, הוא מרגיש שתמיד אפשר להשתפר כדי לא להתחרט על מה שלא עשינו. המשפט הזה שאני לוקחת איתי לכל מקום ממש מתקשר לבג"ץ שלנו. אנחנו רוצות לשנות את המצב הקיים כי אני יכולה יותר, החברות שלי לעתירה יכולות יותר ועוד אלפי בנות ששמעו על העתירה אמרו לי שאם ננצח אני אגשים להן חלום".