הארנק יישאר בבית

ב–30 בנובמבר יעברו רוב בתי העסק בישראל לתשלום בכרטיס אשראי ללא מגע או עם קוד סודי • אבל המהפכה האמיתית היא התשלום באמצעות הסלולרי או השעון החכם: אפל פיי בדרך לארץ, ביט תהפוך לארנק דיגיטלי, וחברות האשראי ירצו שתבחרו בכרטיס שלהן לאפליקציית התשלום • זה הזמן להתמקח

תארו לעצמכם: להיכנס לרכבת ללא ארנק, עם סמארטפון בלבד ואולי גם שעון חכם. לשלם על כרטיס לרכבת עם השעון וכך גם על קפה ועל בגד חדש. מסתובבים בינינו אנשים שכבר משלמים כך. הם מקרבים את השעון או הטלפון למסופוני תשלום, וללא מגע, או עם מגע מינימלי, משלמים. Tap and pay קוראים לזה, וזאת שיטת תשלום הרבה יותר מאובטחת מגיהוץ פס מגנטי, עד שנוכלים ימציאו דרך לפרוץ גם את הפרוטוקול הזה.

 

בעידן הפרו־סטרילי, שבו צרכנים מצמצמים מגע עם קופאיות אנושיות ונמנעים מליטוף כפתורים שבני אדם אחרים נגעו בהם, מתרחשת בישראל בחודשים האחרונים מהפכה שקטה שמתאימה לתקופתנו מוכת הקורונה. תשלום ללא מגע הוא הדרך שבה העולם משלם באשראי. עוד צעד בדרך לפרידה מהמזומן.

 

סיוט הקלדת הקוד הסודי

 

המהפכה מגיעה לישראל, אבל היא עדיין בחיתוליה. רובנו נתקלנו בה בעצבים, כשפתאום התבקשנו להקליד קוד סודי ברכישה של פריטים בחנות וגילינו ששכחנו אותו כי זמן רב לא הוצאנו מזומן.

 

חלק ממדיניות האבטחה החדשה על תשלומי אשראי בישראל, שמובילה גם לתשלום ללא מגע, היא הקלדת קוד סודי בקנייה מעל 300 שקל כשמשלמים באשראי. בתשלום בטלפון אין צורך להקליד קוד. בנק ישראל צפה את הזעם בקופות ודאג שכל חברות האשראי יאפשרו שִׁחזור מהיר באפליקציה של הקוד הסודי, ושהבנקים יאפשרו שינוי שלו בכספומטים לפי רצון הצרכן. הכל כדי להכין את הקרקע לרעידת האדמה בעולם תשלומי האשראי.

 

הבקשה לקוד סודי בקופה, שמייצרת כרגע יותר מדי מגע, נובעת ממעבר לתקן תשלומים באשראי שנקרא EMV — על שם שלוש החברות שיצרו אותו, יורופיי, מאסטרקארד וויזה, שלוש מתחרות מרות לכאורה ששיתפו פעולה כדי ליצור פרוטוקול אבטחה מחמיר יותר שפותח גבולות חדשים בשופינג בכרטיסי אשראי. הוא מאפשר טוקניזציה, הצפנה טובה יותר של התקשורת בין הטרמינל למכשיר שמכיל את פרטי האשראי בשבב.

 

התקן הזה קיים שנים בעולם בצורת קריאת שבב על כרטיס האשראי. ישראלים מכירים אותו מנסיעותיהם לחו"ל בגרסתו הישנה: הלקוח מחדיר את כרטיס האשראי למסוף חכם שקורא את השבב ואז מקליד את הקוד הסודי. חלק מהמדינות עברו לשלב מתקדם יותר שקשור בטכנולוגית NFC, המוטמעת ברוב הטלפונים הסלולריים בישראל, למשל, ומאפשרת תשלום ללא מגע בכרטיס האשראי, שמסומן בסימון שמזכיר קשתות Fi־ Wiשוכבות על צידן. עד 2022 כל ישראל תעבור לתשלום ללא מגע.

 

מ־30 בנובמבר 2020 רוב שוק הקמעונאות צפוי לעבור לתשלום בכרטיסי אשראי ללא מגע. עסקים גדולים עם מחזור הגבוה מ־100 מיליון שקל ועסקים עם קופות שיכולות לקבל תשלומים בתקן EMV אמורים לעבוד בלעדית עם התקן מהתאריך הזה. חלק מהעסקים קיבלו דחייה קלה כמו פוט לוקר, רמי לוי, יוחננוף, אלקטרה ובאג. ברשתות כמו סופר־פארם אמרו לנו שעושים מאמץ אדיר להחליף את כל הקופות. בשופרסל מסרו כי הקופות בשירות עצמי יעברו לתקן החדש בדצמבר. עסקים קטנים ייכנסו למהלך עד יוני 2021, כשחלקם קיבלו סיוע מהמדינה, ותחנות הדלק ב־2022.

 

הכרטיס לא ייעלם

 

חברת שירותי בנק אוטומטיים, שמתפעלת את מערכת התשלומים הלאומית של כרטיסי האשראי, פיתחה את סטנדרט ה־EMV בארץ בהשקעה של עשרה מיליון שקל והעמידה אותה לשימוש כבר ב־2017. המנכ"ל משה וולף: "השבב הזה הוא אמצעי אבטחה טוב מאוד כי הוא לא עובד בלי קופה שקוראת אותו, בניגוד לפס מגנטי שקל לזייף ולקרוא אותו. התקן החדש מאפשר תשלומים בלי הוצאת הכרטיס מהיד. הכרטיס לא ייעלם עם המלצר".

 

אבל זה יוצר תורים בקופות כי אנשים מקלידים את הקוד הסודי או משחזרים אותו.

 

"זה רק בעסקאות מעל 300 שקל. כמעט כל העסקאות בארץ נמוכות מ־300 שקל. 220 שקל בממוצע, בדרך כלל 80 שקל. אנו ממליצים להחליף את הקוד הסודי בכל הכרטיסים למספר זכיר יותר".

 

בכמה עסקים אפשר לשלם ללא מגע?

 

"בתחילת נובמבר עברו רבע מהעסקים לעסקאות חכמות. באוקטובר 55% מהעסקאות החכמות היו קונטקטלס".

 

יותר מסעיר מתשלום ללא מגע באשראי הם תשלומים בנייד. לא ביט, פיי ופייבוקס של הבנקים. אלה אפליקציות של העברת כספים בין אנשי קשר בנייד, P2P. לתשלום אמיתי בנייד קוראים ארנק דיגיטלי. טכנולוגיות EMV ו־NFC מאפשרות לשלם עם הנייד או השעון החכם בכל מקום שיש בו קופה שמזהה את המכשיר.

 

ביט תהפוך בקרוב לאפליקציה הראשונה בארץ שמאפשרת גם העברת כספים בין לקוחות וגם תשלום בבתי העסק כארנק דיגיטלי. כבר כיום היא מאפשרת תשלומים בעסקים, אבל בתצורה מוגבלת. בקרוב הדלתות של ביט יהיו רחבות יותר, ולא מן הנמנע שזה בזכות אפל פיי, הארנק הדיגיטלי של אפל, שכבר חתמה על הסכמים עם שלוש חברות האשראי בישראל ותיכנס לארץ בתוך כמה שבועות. פחות מ־30% מהישראלים מחזיקים באייפון, אך האייפוניסטים הם מאמצי חדשנויות זריזים והכניסה הזאת צפויה לפרוץ את הסכר.

 

מה זה אפל פיי?

 

אפל מאפשרת להפעיל אפליקציית תשלומים אחת בלבד על מכשיריה, בניגוד לאנדרואיד שמאפשר אפליקציות תשלומים רבות על אותו מכשיר, אבל היא כן יכולה להכיל כמה כרטיסי אשראי שהלקוח מזין לאפליקציה, כך שכרטיס אחד הוא ברירת המחדל, והאחרים ניתנים להחלפה על ידי צ'ק־אאוט ובחירה בכרטיס אחר.

 

האפליקציה מאפשרת לטלפון, לאייפד או לאפל ווטש להפוך למכשיר שבאמצעותו אפשר לקנות בחנויות, באתרי מכר אונליין ובאפליקציות. את כרטיסי האשראי או הדביט מוסיפים לאפל פיי באמצעות סריקתם במצלמה או בהכנסת המידע ידנית. השימוש הראשוני בה נעשה בזיהוי פנים או בטביעת אצבע. אפל פיי משתמשת במספר הסידורי של המכשיר ובקוד ייחודי להעברת כספים, ומאפשרת קנייה אונליין אם מופיע כפתור רלוונטי באתר הקניות. אפשר גם להעביר כסף לחברים על ידי הודעות טקסט (אפל קאש).

 

גולן שרמן, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, מסביר למה החליטו בבנק להפוך את ביט לאפליקציית ארנק דיגיטלי, לרגל כניסת אפל לשוק התשלומים באשראי הישראלי, שמגלגל 350 מיליארד שקל בשנה. "מסוף נובמבר ביט תתחבר לעולם ה־EMV ותשמש ארנק דיגיטלי שמתממשק עם כל מסוף EMV. אפשר יהיה להזין בביט כל כרטיס אשראי שנחתום איתו על הסכם. העברת כספים בין אנשי קשר תישאר בביט".

 

לבנק לאומי כבר יש תשלום דרך אפליקציה. לאומי אמנם השיק מוקדם יותר, אך בבנק זנחו את המותג פיי בשביל המהלך הזה, ובניגוד למהלך של הפועלים הוא מיועד לכרטיסים של מנפיק אחד בלבד: לאומי.

 

אורי נתן, סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף תשלומים בלאומי: "בקרוב אפשר יהיה להשאיר את הארנק בבית. הישראלים אוהבי החדשנות יאמצו את החוויה הכי מתקדמת של תשלום בנייד. לכן הקמנו את היכולת לתשלום בנייד באפליקציה שלנו. נרשמים פעם אחת, ולא צריך לפתוח את האפליקציה שוב ושוב. את פותחת את נעילת המסך, מצמידה את הטלפון למסוף בארץ או בעולם ושילמת. כדי שהתקן הזה יעבוד צריך הסכמות בין הארנק והמנפיק, בניגוד לפייפאל, למשל, שלא צריך הסכמה הדדית כזאת".

 

"גם למעצב שיער יש תשלום ללא מגע"

 

רשתות קמעונאיות בארה"ב מחזיקות ארנקים דיגיטליים. לא מן הנמנע שרשתות כמו סופר־פארם יהפכו את לייף סטייל לארנק דיגיטלי דומה. כבר כיום אפשר לקנות כך דרך האפליקציה של המועדון. גם שופרסל מתכננת ארנק דיגיטלי דומה, וגם חברות האשראי הן שחקניות במגרש הזה. בין חברות האשראי, הראשונה שהשיקה תשלום בסלולר הייתה ישראכרט ביוני 2020. אחריה השיקו מקס וכאל אפשרויות דומות. היו אז כ־15 אלף עסקים שאפשר היה לשלם בהם "ללא מגע". ולזה יש להוסיף את הקורונה. כלומר השקה שהקדימה את זמנה.

 

לטענת נתן, "כשהקניונים ייפתחו יהיה פה שטף מטורף. אנחנו כבר מציעים לשלם בסמארטפון בעמוד הראשון באפליקציה. אנחנו נותנים 10% קאשבק לקנייה בנייד על הכל".

 

מישהו לא יכול להתקרב אליי עם מסופון ו"לגנוב" לי כסף מהטלפון?

 

"צריך לפתוח נעילה של הטלפון כדי לשמור על הלקוחות. גם אם הטלפון פתוח יותר מ־30 שניות אי־אפשר".

 

אורי אלון, משנה למנכ"ל ישראכרט, חושב ש־2021 תהיה שנת המפנה. "ברגע שהרשתות הגדולות יהיו שם נתחיל לחוש את החגיגה כי בחודשים האחרונים, מאז שהשקנו את אפליקציית anypay ביוני לתשלום ללא מגע דרך הנייד, היו 15 אלף בתי עסק שמוכנים לזה. כיום אנחנו מתקרבים ל־50 אלף. מאז שהשקנו אנחנו רואים הכפלת במספר ההורדות של האפליקציה. זה נותן שליטה על ההוצאות כי על כל עסקה אתה מקבל הודעת פוש. כדי להשתמש באפליקציה עשיתי לראשונה קוד נעילה לטלפון והודעתי לאשתי שאני לא מסתיר ממנה כלום. השבוע הבן שלי הסתפר והופתעתי שלספר כבר יש תשלום ללא מגע. בקרוב לא נשתמש בכלל בכרטיס אלא בנייד".

 

מה באונליין? שם צריך להקליד את מספר האשראי, אלא אם כן יש כפתור ייעודי.

 

"נכון. השחקנים הגדולים בחו"ל עובדים על פתרונות כאלה".

 

אחיה פריד, ראש חטיבת שירותי תשלום בכאל, שמפעילה את אפליקציית כאל פיי, חושב ש"ישראל מצטרפת למשפחת העמים המודרניים באיחור. גם ארה"ב אימצה את הפרוטוקול מאוחר, אחרי פריצה למאגר הלקוחות של טרגט ב־2013".

 

זה טוב לחברות האשראי? הרי אתן משלמות עמלה לאפל, למשל.

 

"זה טוב לנו כי הכל מבוסס כרטיסי אשראי. כרטיס האשראי תמיד נמצא מאחורי אפליקציית התשלום למעט בסין, שם הייתה קפיצה מהמזומן לארנק הדיגיטלי. אנחנו מאפשרים לשלם בארץ בעלי פיי".

 

טוב לצרכנים

 

לפי ליעד ברזילי, מנהלת רגולציה, אסטרטגיה ותקשורת במקס, וירון טיקטין, סמנכ"ל לקוחות פרטיים בחברה, יש תחרות עזה בין חברות האשראי ובין הבנקים מי יהיה כרטיס האשראי הראשון שיותקן באפליקציה. "לנו יש כרטיס אשראי שנותן קאשבק. החזר כספי על כל קנייה. בקרוב הצרכנים ישלמו בנייד. לנו זו הזדמנות גדולה להבליט את הכרטיסים שלנו. לכן אנו מניחים שזה יגדיל את אחוז הכרטיסים החוץ־בנקאיים".

 

אז שווה להתמקח, יותר מתמיד?

 

"בהחלט. תבחנו היטב מה צריך להיות הכרטיס הראשי. לא רק דמי כרטיס חשובים, אלא מה הערך המוסף שאתה רוצה: נקודות טיסה, למשל. יש תחרות בין חברות האשראי והבנקים. כולנו מחזרים אחרי הצרכנים, והם צריכים להיות חכמים ולקחת כרטיס אשראי שמשתלם להם ונותן להם ערך. על פי חוק שטרום, פועלים ולאומי יצמצמו עד ינואר 50% בממוצע ממסגרות האשראי שהם נותנים לכרטיסי אשראי בנקאיים. להרבה לקוחות מורידים מסגרת בכרטיס אשראי. זה משחרר ביקוש משתי הקבוצות הריכוזיות האלה לשאר השוק, לבנקים הקטנים ולחברות האשראי כדי שנוכל להציע הצעות תחרותיות".

 

ומה הלאה? בסופר־פארם ובשופרסל משתתפים בניסויים דמויי קנייה באמזון גו, רשת המרכולים של אמזון שמאפשרת קנייה ללא תשלום ביציאה. התשלום נעשה באמצעות מצלמות וחיישנים שיודעים מה קנית ומשדרים בקשת תשלום לנייד.

 

ואולי בעתיד לא נצטרך את הסמארטפון. וריפון, שמפעילה חלק מהקופות החכמות בארץ, ערכה ניסוי עם חברת פרישיאייט לתשלום לפי זיהוי פנים במצלמת קופה. התשלום ייעשה ללא מכשיר: מזהים פנים ונשלח טוקן לחברת האשראי שמזהה את בעל הכרטיס. הכסף יורד מהחשבון.