פה גדול מדי

לא רק ההערות על "החוטיני המנומר" שהובילו בעבר לחקירה נגד איסמן עוררו את ההתקפה על בחירתו | אמי פלמור, שרשמה לו את ההתרעה בתיק: "כאישה, חשוב לי לומר שלא ייתכן שכל דבר הופך מיד להטרדה מינית. לפעמים זה סתם גסות"

הרשתות החברתיות געשו וארגוני הנשים מחו בעקבות החלטת ועדת האיתור להמליץ על עו"ד עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה, למרות שהתנהלה נגדו חקירה של נציבות שירות המדינה בחשד להטרדה מינית. "היית רוצה שידברו ככה אלייך? לבת שלך? לבת זוג שלך? לאחותך? לאמא שלך?" צייצה ‏‏שלומית הברון, מנכ"לית משותפת של המרכז הישראלי לחינוך מיני "מידע אמין על מין". "המינוי שלו הוא ב־ו־ש־ה לתפקיד! לממנים שלו! בושה! בושה! בושה!"

 

גם השופטת בדימוס סביונה רוטלוי הצטרפה למגנות: "הרקורד של אדם שממונה לתפקיד פרקליט המדינה צריך להיות ללא רבב", אמרה בראיון רדיופוני. "הוא צריך להיות אדם נקי. זה לא המקרה של עו"ד איסמן. ההתבטאויות שלו מעידות על חוסר הבנה של תיקי עבירות מין ומה הן הטרדות מיניות". ב"הארץ" אף הזכירו כי לפני חמש שנים איסמן היה היחיד מבכירי הפרקליטות שהביע ספק באמינות המתלוננת נגד מפקד להב 433 לשעבר, ניצב רוני ריטמן, שנחשד בעבירות מין בקצינה ששירתה תחתיו. איסמן סבר תחילה שיש לסגור את התיק נגד ריטמן, ולאחר מכן צידד בהחלטת המפכ"ל דאז, רוני אלשיך, שלא לנקוט צעדים משמעתיים נגד הניצב.

 

אלא שחשוב לדייק: במסגרת החקירה נגד איסמן זימן אגף המשמעת לעדות נחקרים רבים, בכללם פרקליטים מפרקליטות המדינה ופרקליטות המחוז, עובדי מנהלה ואף עובדים לשעבר. בסך הכל נגבו בפרשה כ־20 הודעות ונחקרו כ־18 עדים. לאחר גביית הודעות אלו, נחקר איסמן עצמו בנציבות בחשד להתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, מבלי שיוחס לו חשד להטרדה מינית.

 

"אחרי שקיבלתי את כל חומרי החקירה החלטתי לתת לו את המדרג הנמוך ביותר של עבירה", מסבירה מי שטיפלה בפרשה, מנכ"לית משרד המשפטים דאז, אמי פלמור. "זה לא בית משפט ולא דין משמעתי, אלא הליך פנימי בתוך המשרד שבו המנכ"ל או השר נותנים נזיפה או התראה, לעובד המדינה. אני בחרתי לתת לו התראה".

 

הליך בלי מתלוננת

 

אמירות מכוערות נוספות שייחסו לאיסמן, אך לא הוכח כי אכן נאמרו, הן: "איפה הוא תקע אותה?" תוך כדי שיחה עם קולגה בתיק של הטרדה מינית. "סיימת לאונן לי במוח", משפט שנאמר לקולגה. "אני רואה שהאריה קפץ על הארנבת", לעובדת בהיריון. "תסגרי את הרגליים ואל תלדי", לפרקליטה בהיריון. "אני מדליק את המזגן, אני מתחיל להזיע, אני לא אתאר לכם איפה", לקולגות.

 

"דווקא כאישה, חשוב לי לומר, שזה בלתי אפשרי שכל דבר שקורה בין גבר ואישה הופך מיד להטרדה מינית", טוענת פלמור. "יכולים לקרות דברים לא יפים בין גבר לאישה שהם לא הטרדה מינית, הם סתם גסות. קחי למשל את המשפט: תפסיק לאונן לי במוח, זה משפט שאיסמן אמר גם לנשים וגם לגברים. אם את שואלת אותי, לדעתי לא צריך לדבר בצורה כזאת. האם זאת הטרדה מינית? חד־משמעית, לא.

 

"הגיע לי עד כאן השיח הפמיניסטי האוטומטי הזה, שכל דבר לא יפה שגבר עשה כלפי אישה זה הטרדה מינית. אנחנו חברה שהפכה לחסרת סבלנות. האם יש משמעות לכך שאדם שינה את דרכו? אם מישהו עשה משהו, והעירו לו והוא חטף בגדול, ולא חזר יותר להתנהג כך, אז צריך לתת בו אמון מחדש. זאת המשמעות של תקנת השבים".

 

פלמור מספרת שבעקבות הפרשה, החליטה להגדיל את כמות הממונות על תלונות על הטרדות מיניות במשרד המשפטים. כך במקום ממונה אחת במשרד שבו 5,000 עובדים, נבחרו חמש ממונות למחוזות השונים. פלמור גם דאגה למנות מישהי מחוץ לפרקליטות כממונה על התלונות מהפרקליטות, כדי שכל פרקליטה תרגיש נוח לפנות. "תוך כדי התהליך הזה לא הגיעה תלונה אחת על עמית. אני בטוחה שאם הוא היה ממשיך לדבר בגסות היו מגיעות תלונות.

 

"צריך לזכור שהפרשה החלה בכך שמישהי סיפרה כמה דברים בשיחה אישית לחברה. הדברים הללו דלפו לעיתונות על ידי גורמים שהיה להם אינטרס לפגוע בפרקליטות. כשנפתחה החקירה, אותה אישה שלכאורה סיפרה דברים סירבה להתלונן או להיחקר, רק אחרי שהחוקרים עימתו אותה עם דברים שאמרה, היא אישרה חלק מהם. במקביל היו ארבע פרקליטות שהעידו ששמעו שהאישה, שהייתה מסוכסכת עם עמית, אמרה שאם הוא לא ימלא את מבוקשה היא תתלונן עליו. כשהתנהל ההליך, ראיתי מאוד בחומרה את הסיפור הזה, והתחננתי שיתלוננו, אבל אף אחת לא באה. כך שבעצם אין לנו בסיפור הזה אפילו לא מתלוננת אחת. אני לגמרי מכבדת את מי שמחליטה לא להתלונן. גם אני הוטרדתי במהלך חיי ובחרתי לא להתלונן, אבל יש גם הגינות מסוימת. אי־אפשר לבחור לא להתלונן, אבל במקביל לעשות שיימינג ולהחריב את חייו של אדם".

 

מה בנוגע למתמחה שעמית שאל אותה אם יש לה חוטיני מנומר בארון?

 

"החוקרים הגיעו גם אל המתמחה ההיא משנת 2008 והיא אמרה שזה היה מביך, אבל לא הרגישה שמדובר בפגיעה או בהטרדה מינית. פה אני חייבת להגיד מהניסיון של עצמי, כמי שטיפלה בתיקי עבירות מין, שלעיתים בין הפרקליטים, כחלק מהתמודדות עם חומרים כל כך קשים, נוצר שיח פנימי שיש בו ציניות והומור. תאמיני לי שאם היו מצטטים דברים שאמרתי בשיח כזה, זה היה מביך בהחלט. ואם הייתי גבר בכלל היו מאשימים אותי בהטרדה.

 

"בעיניי צריך להעיר כבר בשלב מוקדם על סגנון הדיבור. לי יצא להעיר לגברים, ולומר להם בתקיפות אך בכבוד: 'אל תדבר בצורה כזאת, זה לא נעים'. גם לנשים הערתי, למשל, לא לבוא עם גופייה בלי חזייה כשאת מקבלת קהל. ואם מישהו עשה טעות, אז תמיד יש דרך לתיקון. אני מאמינה בתשובה, אנחנו כחברה צריכים להאמין בתשובה. בעיניי אי־אפשר להתעלם מכך שמדובר באמירות מלפני עשר שנים, וכבר שלוש שנים לא יצאו מהפה שלו אמירות בסגנון הזה. האם הייתי מעדיפה אדם זך וטהור שמעולם לא דיבר לא יפה? כן. האם בתוך כל התכונות שאני מחפשת במועמד יש משהו שצריך להתפשר עליו? תמיד יש. פה הוועדה בדקה והחליטה להתפשר על זה. בהחלט הגיוני".

 

זה לא עמית שאני מכירה

 

שתי בכירות בפרקליטות חיפה, שעבדו שנים רבות בסמיכות לאיסמן, יוצאות אף הן להגנתו. "אני מכירה את עמית מהיום הראשון שלי בפרקליטות ואני כאן מעל ל־20 שנה", אומרת בכירה א'. "יש לנו הרבה שעות עבודה יחד, כולל עד השעות המאוחרות של הלילה, וכולל שעות נסיעה לזירות. הכתבות שמתפרסמות היום על עמית, הן לא על האיש שאני מכירה. עמית שאני מכירה הוא אדם ענייני ומכבד שנעים לשבת איתו, ושתמיד מוביל שיח מקצועי גם בתיקים רגישים מאוד. מעולם לא שמעתי ממנו משפטים גסים.

 

"המינוי שלו רק יקדם את זכויות הנשים. אתן לך דוגמה, היה לנו תיק גדול של סחר בנשים. עמית היה זה שהציע להגדיר את הסוחרים בנשים כשותפים בארגון פשיעה, וכך להכפיל את עונשם. עמית קידם את הרעיון הזה וכולם הלכו בעקבותיו גם במחוזות האחרים. לצערי עשו לו עוול נורא באופן בלתי אחראי. זו לא רק פגיעה בשמו הטוב, זה גם עוול לעבודה שלנו במשרד המשפטים. כולנו נשים חזקות ולא ייסמניות, שיודעות מה זאת הטרדה מינית, אם היה משהו, היינו מתלוננות".

 

"לקחו שני משפטים שהוצאו מהקשרם ונאמרו לפני שנים, והפכו אדם לסקסיסט ומטרידן מינית", אומרת פרקליטה בכירה ב'. "כנשים כולנו מכירות סיטואציות שבהן מרגישים לא נוח עם גבר, לפעמים רק בגלל מבט. עמית הבן אדם האחרון שנותן תחושה כזאת".

 

yifater1@gmail.com