סכסוך המשמורת המורכב בין ההורים מתנהל בבית המשפט כבר ארבע שנים והתקבלו במסגרתו כ-60 חוות דעת של גורמים מקצועיים שונים. בשנה שעברה הורה שופט בית המשפט למשפחה טל פפרני על העברת המשמורת הזמנית של שתי הבנות לאב בשל חשש שיתפתח אצלן ניכור הורי בדומה לזה שכבר נגרם במקרה של אחיהן הקטן.
האם הגישה ערעורים על ההחלטה אבל גם בית המשפט המחוזי וגם בית המשפט העליון דחו אותם, ולפני כחצי שנה קבע בית המשפט למשפחה כי המשמורת על הבנות תישאר אצל האב באופן קבוע. עוד נקבע כי זמני השהות עם האם יהיו מצומצמים והיא תוכל לבקש להרחיב אותם אחרי חצי שנה אם יחול שיפור בקשר עם האב. בנוסף חויבה האם בהוצאות של 75 אלף שקל. פסק הדין התבסס על ההיכרות של השופט פפרני עם המשפחה ועם עמדותיהם של גורמי המקצוע השונים שליוו אותה. עם זאת, טרם ההכרעה לא מונה מומחה לבחינת טובת הבנות ספציפית, לרבות ההשפעה של הפרידה מאח שלהן, שנשאר לגור אצל האם וסוגיית חזקת הגיל הרך נוכח העובדה שאחת מהן עוד לא בת 6.
בערעור שהגישה האם על פסק הדין היא דרשה להחזיר את הבנות למשמורתה בדחיפות או לחילופין למנות מומחה לבחינת סוגיית המשמורת. האב התנגד וטען שפסק הדין מבוסס על ממצאים עובדתיים שנחשפו לאורך 4 שנים בנוגע להתנהלות האם ולהורותו כלפי הבנות.
לאחר בחינה מעמיקה של טענות הצדדים החליטו שופטי המחוזי אספרנצה אלון וחננאל שרעבי לקבל את הערעור באופן חלקי. הם הורו להחזיר את התיק להכרעה מחודשת של בית המשפט למשפחה, שתינתן לאחר שמומחה יבחן את טובת הקטינות לעומק. מדובר בדעת רוב שניתנה בניגוד לעמדתו של השופט סארי ג'יוסי שסבר שהמשמורת צריכה לחזור לאם באופן מיידי.
השופטת אלון קבעה כי בניגוד לטענות שהעלתה האם בערעור, החשש מפני ניכור הורי ו"הדבקת" הקטינות ביחס של הילד הקטן כלפי האב הוא ממשי ומבוסס על עשרות תסקירים ודיווחים של אנשי מקצוע. בנסיבות אלה אכן עלה צורך לנקוט צעדים למניעת נזק בלתי הפיך לבנות, ובמיוחד לבת הגדולה שכבר החלה לגלות תסמיני ניכור כלפי אביה.
עם זאת, השופטת הסכימה כי החלטה הרת גורל בסכסוך כל כך מורכב וקשה על משמורת הקטינות וטובתן מחייבת בחינה מעמיקה של מומחה, ואין ספק שחוות דעת כזו לא ניתנה עדיין.
בהתאם לכך, בקשת האם להעברת המשמורת לידיה נדחתה ותחת זאת התקבלה הבקשה החלופית למינוי מומחה כאמור. בתוך כך נקבע כי עד שתתקבל חוות דעתו הבנות יישארו אצל האב וההוצאות שבהן חויבה האם בוטלו.