עיר עם הפסקה

בימי סגר, מעוננים או שמשיים, לא כדאי לוותר על טיול קטן קרוב לבית | למה כל כך חשוב שיהיו מקומות כאלה בתוך הערים ובקרבתן, ומה עושים בערים שונות כדי לטפח אותם | מסע בין סודות הטבע העירוני

כאשר הסגר הוא בלתי נמנע, ואלף המטרים המותרים במסגרתו הם כרגע עולם ומלואו, זה בדיוק הזמן להרים עיניים לשמיים, להסיט את המבט התקוע בתוך הנייד ולהתוודע שוב אל השטחים הטבעיים דווקא בתוך שכונות המגורים והערים המפויחות — כלומר מה שקוראים בשפה המקצועית "טבע עירוני". כן, גם בתוך הערים, בין כבישי האספלט, הבניינים הגבוהים ואווירת הבהילות — מסתתר לו הטבע, שהיה כאן לפנינו, ויהיה גם אחרינו. כלומר, אם לא נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לכופף אותו לטובתנו.

 

משמח לגלות שמדינת ישראל היא בין המדינות שמקדמות את תחום הטבע העירוני. בחברה להגנת הטבע פועלת יחידת סקרים מיוחדת שבודקת את מידת הטבע שיש בערים בישראל וממפה את הנתונים. אלה מתווספים למסד נתונים לאומי לתשתיות טבע עירוני שיצר המשרד להגנת הסביבה, שמשרתים את מערכות התכנון והניהול העירוניות. היום כבר יש יותר מ־50 ערים בישראל שביצעו את הסקר, ובשלוש השנים הקרובות צפויות להשלים אותו עוד 100 ערים ורשויות מקומיות, במטרה לתכנן ולפתח את עתיד העיר באופן מקיים. וכבר ידוע שערים שהתחילו לנהל את שטחן באופן מקיים, מצליחות לצמצם באופן ניכר את הפגיעה במערכות הטבעיות וגם בשירותים שהן מספקות לתושבים. מי שעומדת בראש היחידה היא יעל זילברשטיין־ברזידה, שאומרת שהערים בישראל מגוונות בצורה בלתי רגילה מבחינת סוגי הטבע הקיימים בהן. "יש ערים עם הרים ועם נחלים, כמו חיפה וירושלים. יש ערים כמו אשדוד וחולון שיש בהן שטחי חול שמהווים בית גידול ליצורים שונים, אבל לצערנו הם בסכנת הכחדה כי בונים עליהם עוד ועוד. יש ערים לאורך מישור החוף מחדרה ודרומה, שיש בהן בריכות טבעיות שמלאות בחורף ומתייבשות בקיץ, וגם מהן לא נותרו רבות", אומרת זילברשטיין־ברזידה. במקומות שונים לאורך מישור החוף מנסות הרשויות המקומיות לשקם ולשמור את הבריכות הטבעיות. כך למשל בתל־אביב שוקמו או נחפרו מחדש הבריכות שליד מכללת לוינסקי. ויש כמובן את אילת שחובקת שונית אלמוגים יפהפייה.

 

זילברשטיין־ברזידה צוחקת ואומרת שמן המפורסמות הוא בין אנשי הגנת הסביבה, שאוהב טבע חי בעיר. הסיבה: מי שאוהב את השטחים הפתוחים, לא ילך לגור בצורות התיישבות שמבזבזות את הקרקע ואת השטח הטבעי, אלא ישמור את השטחים לטבע — ויגור באזור עירוני מפותח שמציע "שימושים אינטנסיביים", כלומר שהתעסוקה, המסחר והמגורים מעורבים וקרובים, כך שפחות צריך להזיז את האוטו ולזהם את האוויר. "אזרחי ישראל צריכים לדרוש ממקבלי ההחלטות בערים השונות להקצות יותר שטחים פתוחים לצד הפיתוח העירוני, וכך הערים שלנו יהיו טובות ונעימות — ולא נרצה לעזוב אותן ולהשתלט על השטחים הפתוחים שמחוץ להן", היא ממליצה.

 

מלבד שטחים פתוחים, עניין משמעותי שמייצר תחושת טבע בעיר הם העצים, שמהווים גן עדן לציפורים. "יש עצי נוי, כמו הסיגלון, הצאלון ואחרים, שהובאו לכאן ממקומות שונים בעולם. כולם יפים וטובים ונותנים יופי של צל, אבל כשמדברים על טבע ארצישראלי, מדברים על מיני עצים מקומיים שמותאמים לאקלים שלנו, צריכים פחות השקיה וטיפול, וגם ימותו פחות", מסבירה זילברשטיין־ברזידה, וממפה לנו את סוגי העצים הארצישראליים לפי אזורים:

 

אם אנחנו נמצאים בדרום, למשל בירוחם, ערד או דימונה, נראה עצי שיטה, שיוצרים מין גג צל רחב ושטוח, או שיחים מקומיים שמתאימים למדבר. באזורים הרריים בצפון, כמו חיפה, קריית־שמונה, כרמיאל, אבל גם ירושלים, נפגוש עצי חורש ים תיכוני כמו אלון, אלה וחרוב. בתל־אביב נראה עצי בוסתן כמו זית, תאנה ותמר בפארק החורשות בדרום העיר, שם הם שוחזרו כמחווה לשבעת המינים שבעבר גדלו במקומות רבים בארצנו; שרידי פרדסים באזור שממזרח לנווה שרת; עצים שמותאמים לחולות ולאדמת כורכר, כמו שיקמים, בגן יעקב ליד הבימה ובשדרות העירוניות; שיזף בשכונת כפר שלם, ערבה בירקון, וגם תות עתיק בגינת אמסטרדם.

 

בהתאם, כל סוג עץ מקומי מביא איתו את מגוון בעלי החיים המתאימים לו — לטאות, שממיות, זיקיות וזוחלים אחרים שמטפסים עליו ומוצאים מקום בחרכים שלו, או חזזיות, שהן פטרייה שמשולבת עם אצה. יש מחילות מתחת לעצים שאם נתכופף לעברן נמצא נברנים ומינים שונים של מכרסמים. וכמובן — ציפורים וציפורי שיר.

 

אגב עצים, רוצים להיות תושבים למופת בהקשר של טבע עירוני? שימו לב למועד שבו העיריות גוזמות את העצים בשכונה שלכם, ואם אתם מבחינים שהגיזום לא מתבצע עד חודש פברואר, נסו להתריע על כך לעירייה, כיוון שמפברואר מתחילה עונת הקינון, והגיזום יפגע בקיני הציפורים.

 

ובעניין הציפורים, אם גם אתם, כמוני, לא מחבבים במיוחד בעלי כנף, ומוצאים עצמכם חומקים מעורבים ומיונים שמשתלטים על החלונות, הכיכרות ורחובות הערים, אז המומחים לטבע העירוני לא נושאים בשורות אופטימיות בהקשר הזה. לדבריהם, יש המון מאכילי יונים בערים, הרבה תושבים שזורקים ליונים פירורי לחם ושאריות מזון, ולכן כמות היונים גדלה הרבה מעבר למה שאפשר לצפות, והעניין גם מפריע למינים אחרים של ציפורים לשגשג.

 

ומה עם המפגע ושמו עורב? "העורבים הם סימפטום של אותה האכלה בדיוק, כלומר של הסביבה שהאדם יוצר ומעצב על ידי ההתנהלות היומיומית שלו", אומר עמיר בלבן, שמנהל את תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע.

 

זהירות, פולשים

 

לשמירת הטבע העירוני יש משמעות נוספת. אולי לא ידעתם, אבל מתברר שאנחנו חיים ב"עידן ההכחדה". הכוונה ל־200 השנים האחרונות, שבהן יש הכחדה מואצת של יצורים על פני כדור הארץ בגלל פעילות אנושית מוגברת ומתגברת. בעבר כבר היו אירועי הכחדה המוניים, אבל הם היו תולדה של מטחי מטאוריטים ששינו את פני כדור הארץ והכחידו בעלי חיים גדולים כמו הדינוזאורים. הפעם זה מעשה ידינו.

 

"אם במקום להשאיר את השטחים פתוחים, אנחנו מגדלים באדמת הנגב המערבי תפוחי אדמה, אז זנים של ציפורי המדבר כמו חוברה — שהיא ציפור מדבר ייחודית שחיה בנגב — לא מוצאות מקום לקנן ולחיות ולכן הן נכחדות", מסביר בלבן. כך גם כשאנחנו לוקחים שטח טבעי וחוצים אותו לשניים לטובת סלילת כביש או כשאנחנו מקימים קווי מתח גבוה.

 

"לתשתיות העירוניות שמשתלטות על השטחים הפתוחים יש השפעה על הסביבה, בדרך כלל שלילית, ואם היא חיובית, פירוש הדבר שהיא עוזרת לבעלי חיים ממינים 'מתפרצים' או פולשים להשתלט על שטח המחיה", אומר בלבן. זה אומר יונים, עורבים, חולדות, תוכים, מיינות, "וגם חיות בית מתפרצות כמו חתולים או כלבים".

 

מה רע בחתולים או כלבים?

 

"כשהם גדלים בבית זה נהדר, אבל אם הם משתוללים ברחובות או בטבע, זה מפגע אקולוגי".

 

ואפשר להוסיף גם את התנים וחזירי הבר. זילברשטיין־ברזידה: "אם ניקח למשל את פארק הירקון בתל־אביב, שהוא אחד ממוקדי הטבע העירוני הבולטים בארץ. בימים כתיקונם הוא מהווה מוקד משיכה מטורף עבור תנים, שבאים לחפש את הזבל של החוגגים והממנגלים בפארק. אבל לאחרונה עקב מגפת הקורונה, יש הרבה פחות מנגלים בפארק, והתנים, שלא מוצאים את מבוקשם, זולגים ומתפרצים לתוך הערים כדי לחפש שאריות מזון. באופן דומה חזירי הבר שמגיעים לתוך חיפה, הופכים פחים ועושים שמות בשטחי הגינון העירוני, עניין שיכול להיות גם מסוכן".

 

לדברי בלבן וזילברשטיין־ברזידה, מאותה סיבה עדיף לא להאכיל חתולים ברחוב – אלא רק במקום שמוסדר על ידי הרשות המקומית, תוך מניעת גישה של חיות בר כגון קיפודים, תנים, עורבים וכו' אל האוכל. בערים שונות יש ניסיונות להציב מתקנים להאכלת חתולים, שיתאימו לחתול אבל לא לקיפודים ולא לציפורים. יש כאלה בתל־אביב, ירושלים וחיפה. לדברי בלבן וזילברשטיין־ברזידה, מה שחשוב זה לא לשים את האוכל על הקרקע אלא בהגבהה מסוימת וכך לפחות הקיפודים לא יכולים להגיע אליו ולא נפגעים ממנו. מה גם שכמות החתולים הגדולה פוגעת במגוון הביולוגי כי הם אוכלים ציפורים ולטאות.

 

גם בעולם הצמחים יש מינים מתפרצים ומשתלטים, כמו למשל השיטה המכחילה, "צמח שמפיץ את עצמו בקלות, אבל כמו כל מין פולש ולא מקומי, הוא תופס את המקום למינים המקומיים שלנו".

 

ומה הסכנה בכל זה?

 

"יכול לבוא יום שבו אם לא נדאג לטבע שלנו ולא ננהל אותו, נראה סביבנו רק את המינים הפולשניים האגרסיביים".

 

הערים המובילות בטיפוח טבע עירוני

ביקשנו מיעל זילברשטיין־ברזידה ועמיר בלבן לדרג את הערים שמשקיעות הכי הרבה בטיפוח טבע עירוני:

1. ירושלים — בירושלים עשו סקר אקולוגי כבר לפני עשור, האקולוגית העירונית מקפידה לטפח את שטחי הטבע שבעיר, כמו עמק הצבאים, פארק טבע עירוני נחל זמרי, שאושר לאחרונה ליד פסגת זאב בצפון מזרח העיר, ועוד.

2. נתניה — אחת הערים הראשונות שמינתה אקולוגית ראשית שעוסקת בטבע העירוני ובשמירה על שלוש שמורות הטבע העירוניות – שמורת האירוסים, בריכת דורה וחורשת הסרג'נטים.

3. תל אביב — האקולוג של גני יהושע משמר את חלקת הטבע העירוני הגדולה ביותר בעיר. הוא עוסק גם בשיקום, יצירה ושחזור של בריכות חורף עונתיות, שבהן גדלים דו־חיים — צפרדעים, קרפדות, אילניות. בחורף הם חיים במים, ובקיץ מתחפרים מתחת לאבנים בשטח הבריכה.

4. חיפה — בעיר יש טבע ימי, חופים מגוונים, חורש ים תיכוני וואדיות נהדרים עם שבילי טיול רבים מההר אל הים. השנה החלה העיר גם להעסיק אקולוגית שתטפל בסוגיית חזירי הבר.

 

לאן יוצאים

ולאן אפשר לצאת בתוך העיר ובקרבתה? הנה מסע בין שטחים עירוניים פתוחים, מדרום לצפון, רשימה ששווה לשמור:

אילת — נחל שחמון, שמורת האלמוגים.

מצפה־רמון — מכתש רמון והר גמל, עם מגוון מסלולי טיולים ותצפיות.

 ירוחם — אגם ירוחם בתוך העיר, ושמורת החלמוניות בקרבתה.

דימונה — שביל הנרקיסים בקצה העיר, עם נוף מדברי ופריחת נרקיסים מרהיבה בעונה.

באר־שבע — נחל סכר ואנדרטת חטיבת הנגב, שבעונה הזו תענוג להסתובב שם וליהנות מהפריחה.

אשקלון — האגם של אשקלון, גן לאומי אשקלון, וכמובן חוף הים.

אשדוד — הדיונה הגדולה, ופארק המצודה או אשדוד ים, שהוא פארק אקולוגי חדש שנפתח השנה.

ראשון־לציון — אגם הסופרלנד, שמקסים לבוא אליו עכשיו ולראות ציפורי מים, בעיקר שלדגים וטבלנים.

רחובות — בריכת החורף של רחובות, שיפה לבקר בה ולצפות בראשנים.

 נס־ציונה — הגן הלאומי של גבעות הכורכר, אזור עירוני יפהפה, שם אפשר לראות את הפריחה של רותם המדבר.

בית־שמש — תל בית־שמש יפהפה בעונה זו של השנה, ירוק ומלא בכלניות.

 ירושלים — מצפה נפתוח מצפון מערב לעיר בקרבת כביש 1, שם אפשר לראות צבאים ממש כמו באירופה. בחורשת הירח שבלב העיר, בטלביה, יש פריחת כלניות, ובעמק הזיתים בתלפיות אפשר לחבק עצי זית עתיקים. וישנו כמובן פארק ירושלים בדרום, עם צבאים, שועלים ומלא ציפורי שיר.

 אפרת — יש ואדי יפהפה, וכל הכרמים מסביב מלאים בפריחה של ציפורנית מצרית ורודה.

ראש־העין — בנחל רבה תראו צבאים ועופות דורסים גדולים ויפים.

 פתח־תקווה — נחל מזור ונחל הירקון, עם עצי הערבה, השלדגים, צבי הביצה ועוד.

הוד־השרון — גם כאן תיהנו מנפלאות נחל הירקון, שזורם מדרום לעיר.

רמת־השרון — עמק הנרקיסים בגלילות הוא אזור עירוני נפלא לטייל בו עכשיו, וכך גם שדות הכפר הירוק ושדות התותים ברמת־השרון.

 תל־אביב — פארק החורשות היפה בדרום תל־אביב, פארק ראש ציפור בפארק הירקון, שהוא אתר נהדר לצפרות, החלק הצפוני של פארק אריאל שרון (חירייה) שבו יש פארק אקולוגי, ועכשיו מתוכננים שני פארקים בצפון תל־אביב — פארק החוף באזור תל־ברוך ואקו־פארק גלילות, פארק טבעי בגבול רמת־השרון, לצד תוכנית הבינוי הגדולה.

 נתניה — אפשר לקפוץ לפארק השלולית (בריכת חורף דורה) או לשמורת אירוס הארגמן בדרום, לחורשת הסרג'נטים — חורשה יפה עם עצי אלון עתיקים והרבה פרחי בר, או לבריכת יער בצפון.

חדרה — נחל חדרה, בריכת יער ושפך הכרישים. כן, כן, חפשו את הכרישים שבאים להתחמם במים של תחנת הכוח בכל חורף. מי אמר שאין כרישים בחדרה.

עתלית — בריכות המלח של עתלית, רכס הכורכר והחוף שבו אפשר לראות צבי ים.

חיפה — נחל שיח מציע מסלול יפה, מעיין ומפגש עם שפני סלע, וחוף בת גלים שאליו באים כדי לראות צבי ים.

טבריה — יער שווייץ עם נוף מדהים לכנרת, הכנרת עצמה וטיילת הכנרת, שהן עכשיו מקום נהדר לראות שחפים וקורמורנים גמדיים.

עכו — המון שחפים ושחפיות תראו עכשיו בנמל וליד שפך הנעמן. הם באים לצוד ולהשתכשך. לעכו גם אחד החופים החוליים הכי יפים בצפון.

 קריית־שמונה — נחל עין זהב העובר בתוך העיר.