כוכב בהפתעה

הוא אפור, לא צעיר מדי, ועכשיו גם השחקן הכי חם בריצה של מנצ'סטר סיטי לאליפות • אילקאי גנדוגאן, שפרץ אצל קלופ, פורח אצל פפ והפך לסקורר • הילד בן 30, יש לו סקור גבוה

הניצחון של מנצ'סטר סיטי על ליברפול ביום ראשון כמעט סגר סופית את מרוץ האליפות באנגליה. נכון, יש עוד 15 מחזורים לסיום, אבל הקבוצה של פפ גווארדיולה רק מגדילה את הפער בצמרת מדי שבוע.

 

גיבור הניצחון היה אילקאי גנדוגאן, הקשר הגרמני הנחבא אל הכלים, שאמנם החמיץ פנדל במחצית הראשונה אבל הבקיע צמד בדרך ל־1:4 ענק.

 

בתקופה שבה סיטי משחקת בלי הקשר הטוב ביותר שלה, קווין דה בריינה, והחלוץ הטוב ביותר שלה, סרחיו אגוארו, גנדוגאן הוא זה שעושה את ההבדל עבור סיטי. פשוט אי־אפשר להתווכח עם שישה שערים בששת משחקי הליגה האחרונים.

 

הניצחון העצום על ליברפול בעצם הוציא סופית את האלופה מהמאבק על התואר. לסיטי יש כבר פער של 10 נקודות על פני יורגן קלופ ושחקניו, ועוד עם משחק חסר.

 

הרומן עם קלופ

 

ואין כמו קלופ שמכיר מקרוב את גנדוגאן. הוא הרי היה זה שהביא אותו לפני כמעט עשר שנים לבורוסיה דורטמונד, כשהיה קשר צעיר ועולה בנירנברג.

 

קלופ התרשם מאוד מאילקאי בן ה־20 והחתים אותו על חוזה לארבע שנים. העונה הראשונה במדי השוורצה־גלבן הייתה מדהימה. דורטמונד של קלופ זכתה באליפות ובגביע, כשבגמר היא מנצחת את באיירן מינכן 2:5.

 

קלופ אמר עליו: "אילקאי היה אחד השחקנים הטובים ביותר שאימנתי. הוא היה צעיר מאוד כשהגיע מנירנברג לדורטמונד וכבר בעונה הראשונה הוא היה בלתי ייאמן".

 

שנה לאחר מכן גנדוגאן היה שותף מלא בהעפלה של דורטמונד לגמר ליגת האלופות. הוא אפילו הבקיע את שער השוויון בגמר בוומבלי נגד באיירן, כשדייק בקור רוח מהנקודה הלבנה – לפני שאריין רובן הבקיע שער ניצחון דרמטי לזכות באיירן בסיום.

 

כשקלופ עבר לליברפול הוא רצה להביא לקבוצה את גנדוגאן, אבל למרות ההערכה העצומה שהשחקן חש למאמן הוא העדיף להגיע לקבוצה אנגלית אחרת: מנצ'סטר סיטי. למעשה, גונדואן היה הרכש הראשון שעשה פפ גווארדיולה כשהגיע לסיטי בקיץ 2016. הסכום היה צנוע, רק 20 מיליון ליש"ט.

 

"אני מאמין באתגרים בחיים, ואני תמיד מנסה לאתגר את עצמי", הוא הסביר אז את החלטתו. "אם לא אצא מאזור הנוחות שלי, לעולם לא אשתנה ולא אשתפר".

 

פפ הכיר מצוין את גנדוגאן מהתקופה בה אימן במשך שלוש שנים את באיירן מינכן. "כבר אז הוא היה השחקן שאנחנו רואים היום, אולי הוא השתפר בשל הניסיון שצבר. העובדה שהוא נבחר לבעוט פנדל בגמר ליגת האלופות בהחלט מעידה על האישיות שלו. מה שמייחד אותו זו החוכמה שלו. אני מעריץ שחקנים אינטליגנטים, כי הם יודעים לפתור בעיות בדרך שונה במהלך המשחק".

 

כשפפ מדבר על אינטליגנציה, הוא מתייחס לכך שגנדוגאן מסוגל לשחק במגוון תפקידים. בעונת האליפות הראשונה של סיטי ופפ הוא שיחק כקשר אחורי, זה שקובע את הקצב ומחלק מסירות בסגנון קוורטרבק.

 

בשלב הבא הוא עבר לשחק עוד יותר נמוך, כקשר דפנסיבי קלאסי, כזה שמסכל התקפות ומונע מתפרצות.

 

גנדוגאן התייחס לעובדה שזכה לשחק תחת קלופ ופפ: "הם שני המאמנים הטובים בעולם, וזו זכות שהתאמנתי אצל שניהם. לשניהם יש מקום בליבי, שניהם לימדו אותי המון".

 

הנעליים של סילבה

 

בארבע העונות הראשונות שלו בסיטי גנדוגאן נחשב לשחקן אפור, בעיני רבים אנדררייטד, ובכל מקרה ממש לא כוכב. גם אין לו את גינוני הכוכבות. אבל העונה, בגיל 30, משהו דרמטי קרה – הוא עבר לשחק בעמדה קדמית יותר.

 

נכון שהוא עדיין נראה מעט אפור כשהוא משחק לצידו של גאון מבריק כמו דה בריינה, אבל כשהבלגי נעדר מול ליברפול, אפשר היה לראות עד כמה אילקאי הוא שחקן ענק.

 

העונה הנוכחית היא הטובה ביותר בקריירה שלו. הוא כבש עד עתה 11 שערים (עד השנה מעולם לא כבש יותר מ־6 שערים בעונה), אבל לא מדובר רק במספרים אלא גם ביכולת.

 

ועדיין ראוי להתעכב על המספרים: בארבע עונותיו הראשונות בסיטי הוא הבקיע 22 שערים ב־164 משחקים, והעונה, כאמור, יש לו 11 שערים ב־24 משחקים. כלומר, מממוצע של שער בכל 7.5 משחקים הוא קפץ לשער בכל 2.1 משחקים!

 

כשדויד סילבה, הקשר הספרדי הנפלא, עזב את סיטי בסיום העונה שעברה, היה די ברור שפיל פודן הצעיר יהיה היורש שלו. בסופו של דבר מי שנכנס לנעליו הענקיות של סילבה היה גנדוגאן. ובהשוואה לספרדי, הוא גם מרבה להבקיע.

 

אחרי הצמד מול ווסט ברומיץ' אמר עליו גווארדיולה: "לאילקאי יש חוש אדיר להבקעת שערים. זה לא רק התזמון של הכניסה לרחבה, אלא גם להגיע לנקודה המדויקת, לא מטר לפני או מטר אחרי".

 

גנדוגאן עבר לא מעט פציעות בקריירה. אחת מהן, ב־2014, לא רק השביתה אותו לשנה מהמגרשים אלא גם מנעה ממנו להיות שותף לזכייה של נבחרת גרמניה במונדיאל. ברוסיה 2018 הוא שיחק, אבל גרמניה כשלה ולא עברה את הסיבוב הראשון.

 

למרות שהוא מגיע ממשפחה ממוצא טורקי, הוא מעולם לא חשב לשחק במדי הנבחרת מהמזרח התיכון. עם זאת, לפני שנתיים הוא נפגש בלונדון עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, יחד עם מסוט אוזיל וג'נק טוסון, ואמר: "הוא הנשיא שלי". בגרמניה לא אהבו את ההכרזה, ואוהדי הנבחרת שרקו לו בוז במשחקים הבאים. שנה לאחר מכן התעוררה סערה חדשה, כאשר גנדוגאן עשה "לייק" לסטורי באינסטגרם של טוסון, כוכב נבחרת טורקיה, שתמך בפעילות חיילי הצבא מול הכורדים בסוריה.

 

כשקלט את גודל המהומה מיהר גונדואן למחוק את ה"לייק" והסביר: "כשהבנתי שלוקחים את זה לכיוונים פוליטיים, החלטתי למחוק. אחרי מה שקרה לי בשנה שעברה רק זה היה חסר לי".

 

כרגע גנדוגאן מתרחק מכל עיסוק פוליטי, והדבר היחיד שמעניין אותו זה לסייע למנצ'סטר סיטי לזכות באליפות ובליגת האלופות. בכל זאת, אחרי ההפסד בגמר 2012 יש לו איזה עניין מסוים לתקן.