פחד גבהים

צעירים חסרי ניסיון מנצלים את אפליקציות המסחר הדיגיטלי ונוהרים לבורסה וברשות לניירות ערך מודאגים • משיקים קמפיין אזהרה: "רוצים לעשות מכה? תיזהרו לא לקבל מכה" • מומחים: "קחו את העצות בבלוגים וברשתות החברתיות בערבון מוגבל" • נכנסים? אלה כללי הזהירות שכדאי לאמץ

בשנת 1982 הייתי יועצת השקעות בבנק אמריקאי־ישראלי. הבורסה השתוללה, מחירי המניות זינקו מדי יום (במיוחד של הבנקים), ויותר ויותר לקוחות שלא היה להם מושג בניירות ערך השתלהבו והצטרפו למרוץ שהיה כבר בשיאו. באותם ימים לא דיגיטליים שערי המניות פורסמו בעיתונים, ולקוחות הגיעו עם פתקים שעליהם כתובים שמות המניות ששמעו עליהן או אמרו להם כדי להשקיע בהם את כספם. אלה היו לקוחות לא מנוסים שלא הבינו דבר בשוק ובסיכון שהם לוקחים, אבל הראלי המטורף משך אותם.

 

באחד הימים הגיעו שניים מהלקוחות עם בקשות מוזרות. אחד ביקש שארכוש לו מניות "עלית בזזזזז". "אתה מתכוון למניות של חברת עלית?", שאלתי. "לא", הוא התעקש, "כתוב לי עלית בזזזזז". לקח כמה דקות לפתור את התעלומה: באותם ימים חברה יכלה להנפיק מספר סוגי מניות נחותות או בכורה שהעניקו זכויות שונות למשקיעים, וגם למניית עלית היו מספר סוגים: המניות הנחותות סומנו בעיתון כ"עלית ב.ז", "בלי זכויות", שתורגמו על ידי הלקוח לבזזזז. לימים הרשות תיקנה את העיוות, וחברה יכולה להנפיק רק סוג אחד של מניות שוות בזכויות לכולן. לקוח אחר ביקש ממני לקנות לו חלב. "אתה בטוח שלא הקראת לי מרשימת המכולת?" שאלתי. "לא", הוא התעקש, "כתוב לי חלב". הצצה בפתק גילתה כי הוא מתכוון למניית ח.ל.ב. הסוף בשני המקרים היה כואב: ב־1983 הבורסה התרסקה עם משבר מניות הבנקים ונסגרה. כשנפתחה מחדש, חלק מהציבור, ובמיוחד מי שהצטרף בשיא, הפסיד חלק נכבד מכספו - אם לא את כולו.

 

מחפשים רווח קל

 

הסיפור הזה עדיין רלוונטי למרות שעברו הרבה שנים וחל מהפך דיגיטלי שמאפשר היום למשקיעים פרטיים לסחור בעצמם בבורסה באמצעות אפליקציות חינמיות שמספקים בתי השקעות מורשים - שגובים עמלות מופחתות בהשוואה לבנקים (מחייב פתיחת חשבון והפקדה של סכום מינימום של 50-30 אלף שקל, תלוי בבית ההשקעות).

 

מקרה המשקיעים הצעירים מוול־סטריט ומניית גיימסטופ ממחיש את הסכנה בכך שמשקיעים שאין להם מושג איך עובד השוק מצטרפים למרוץ. פעילות הצעירים הוצגה בקלות וברומנטיזציה, אידיאולוגיה של מאבק נגד הקרנות העשירות בוול־סטריט, אך המצטרפים האחרונים למניית גיימסטופ - לאחר שעלתה מ־20 דולר ל־430 - ספגו התרסקות שלה תוך מספר ימים ל־74 דולר והפסידו את כל כספם.

 

הדבר מטריד גם את רשות ניירות ערך בישראל, שחוששת מגל של משקיעים לא מנוסים שגילו את הקלות בסחר באמצעות אפליקציות, ודמיונם שולהב מהרווחים הקלים כביכול בבורסה. יש לציין שהבורסות בארה"ב ובארץ במרוץ מתמשך של עליות שערים, גם בשנה האחרונה ולמרות הקורונה, וכשהבורסה בעלייה גם המשקיעים הלא מנוסים לרוב נהנים מעליות שערים. הבעיה היא כשהבורסה מתרסקת, ומי שהצטרף אחרון בשערים גבוהים מפסיד ראשון. לכן, הרשות לני"ע יצאה בימים אלה בקמפיין די חריג בעל מסר חד שמזהיר: "אם אתה רוצה לעשות מכה - תיזהר לא לחטוף מכה".

 

"תפקידנו לשמור על ציבור המשקיעים, גיימסטופ הייתה זרז לקמפיין", אומר ל"ממון" מנכ"ל הרשות עודד שפירר. "אנחנו מעודדים מסחר בני"ע, זה אפיק השקעה לגיטימי. לצד זאת אנשים צריכים לדעת שזה לא משחק. נכון שכעת מוצעים מכשירים דיגיטליים לסחר וזה נראה מגניב, אבל בסוף אפשר להפסיד הכל. כשאדם סוחר בטווח יומי ולא רוכש מניה לטווח ארוך הוא צריך לדעת מי עומד מולו, ולרוב זה אדם בעל ניסיון או אלגוריתם שמטרתו לבצע את העסקה הטובה ביותר עבור זה שכתב אותו".

 

מה כל כך מדאיג בפרשת גיימסטופ?

 

"אני שואל אנשים אם היו הולכים ברחוב ואדם זר היה אומר להם לקנות את המניה הזאת והזאת, אם היו קונים ממנו. ברור שלא. אז למה ברשת אתם כן מוכנים, כשאין לכם מושג מי האיש, המניע שלו ומה הפוזיציה שהוא עומד מאחוריה? לדעתי גיימסטופ היא מניפולציה של מי שרצה להרוויח והתכסה בערכים ובאידיאולוגיה של מלחמת משקיעים קטנים מול גופים עשירים. הדרך הנכונה והמשתלמת יותר למי שזה לא עיסוקם זה לסחור בני"ע לטווח ארוך ולאורך זמן, וכמובן כדאי להיוועץ באנשי מקצוע, מנהלי תיקים ויועצי השקעות שקיבלו רישיון מרשות ני"ע ונמצאים בפיקוחה. זה כספכם. קחו אחריות".

 

אחד הקורבנות של המסחר האימפולסיבי החדש היה אלכסנדר קירנס, סטודנט מאילינוי, שהתאבד בחודש יוני האחרון לאחר שהבין לא נכון את נתוני האפליקציה "רובין הוד" שבאמצעותה סחר. הוא חשב שצבר הפסדי עתק וכתב במכתב שהשאיר אחריו: "לא היה לי מושג מה אני עושה". לפי נתוני רובין הוד, ברבעון הראשון של 2020 נוספו לחברה כ־3 מיליון משתמשים חדשים. רבים מהם הם אותם משקיעים צעירים מפרשת גיימסטופ, שניזונו מרשת חברתית בשם רדיט והלכו אחרי "גורו" שהמליץ על המניה. לרובם זו הייתה השקעה ראשונה בבורסה, שבוצעה בכספי הסיוע של הממשל - 600 דולר לאדם.

 

יניב פגוט, ששנים נושא בתפקידים בשוק ההון כאנליסט בכיר וכיום סמנכ"ל בבורסה לניירות ערך, מזהיר: "ניהול השקעות זה מקצוע. פעילות של משקיעים על בסיס מקורות ידע חיצוניים בשליפה ובצורה אימפולסיבית זה מתכון בטוח לקחת כסף טוב ולהשאיר אצל מישהו אחר בכיס. צריך ללוות את כניסת הצעירים לשוק בשיח מקצועי. הרגולציה הקיימת לא תומכת בשיתוף של אותם מנהלי השקעות בשיח וככה מתגנבים לשיח, שמתקיים ברשתות חברתיות גלובליות, גורמים שחלקם אינטרסנטיים וחלקם לא מקצועיים".

 

מה קרה לגיימסטופ

 

כדי להבין את הטריגר שהצית את המשקיעים החדשים צריך להסביר את פרשת גיימסטופ. הגורו מרדיט המליץ לרכוש את מניית החברה לאחר שאיתר שקרנות גידור רכשו אותה בחסר (שורט): הקרנות מהמרות ששער של מניות מסוימות ירד, במקרה זה רשת חנויות למשחקי וידיאו. הקרן שואלת את המניות מגופים שמחזיקים בה, להם היא משלמת עמלת השאלה, ומיד מוכרת אותן. נאמר שמחירן בשוק 1,000 דולר למניה, לאחר שהמניה יורדת ל־500 דולר לדוגמה הקרן רוכשת חזרה את המניות בשוק, מחזירה לגוף שהשאיל לה אותן, ובדרך נותר בכיסה ההפרש: 500 דולר.

 

ככל שיותר ויותר נאמני רדיט שעו להמלצת הגורו ורכשו אותה, כך מחירה עלה. זאת משום שמחיר המניות במסחר היומי בבורסה נקבע רק על פי היצע וביקוש, ללא קשר לביצועי החברה. הרכישות המוגברות שיבשו את תחזיות הקרן, שראתה שלא רק שהמחיר לא יורד, הוא עולה מעבר למחיר שבו מכרה את המניות. המשמעות: היא תיאלץ לשלם יותר על הרכישה חזרה ולספוג את ההפסדים. הקרנות נבהלו מההפסד ההולך וגדל שלהן ומיהרו לרכוש חזרה את מניות גיימסטופ, גם במחיר גבוה מזה שמכרו אותה, מהחשש שאם יחכו המחיר ועימו ההפסד שלהן יעלה עוד יותר. הביקושים מצד הקרנות תידלקו עוד יותר את מחיר המניה, שזינקה באלפי אחוזים ללא קשר לשווי החברה הריאלי. מוערך שהצניחה החדה במחיר המניה היא תוצאה של ירידת הביקושים מצד הקרנות שסיימו לרכוש את המניות שנאלצו להחזיר, וכן בעקבות משקיעים שרצו לממש רווחים והציפו את השוק.

 

הישראלים יכולים היום להצטרף דיגיטלית למסחר גם בחו"ל באמצעות חברי בורסה שאינם בנקים: מיטב דש, אקסלנס, אי.בי.אי ופסגות, וגם פפר אינווסט (שעדיין לא מאפשר מסחר מלא). התנאי להתחלת הסחר ופתיחת החשבון הוא העברת כסף לחשבון בסכום שהלקוח מייעד לעצמו למסחר, ולא פחות מ־20 אלף שקל. בנוסף, ניתן להעביר לחשבון החדש ני"ע שקיימים בחשבון הבנק של הלקוח. טיפ שלנו: היכנסו לאתר הבורסה, שם יש מחשבון להשוואת העמלות שגובים הגופים השונים בנושא סחר בני"ע.

 

"בשנה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר מצטרפים מדור המילניום, שמאופיין בכך שהוא רוצה להחליט עבור עצמו ולקחת שליטה על הכספים שלו, ומנצל את האפשרות שמנגישים לו דיגיטלית סחר עצמאי", אומרת תמרה דירקטור מפסגות, אחד הגופים שמציע אפליקציית מסחר. "האפליקציות לא מתנות ידע כתנאי לפתיחת חשבון, אבל ממליצים לבוא עם ידע מוקדם".

 

מה הבקיאים בתחום יגידו למשקיעי המילניום החדשים? אורי גרינבאום, מנכ"ל חברת טיפרנקס שמתמחה בניתוח מידע פיננסי והמלצות של אנליסטים ובלוגרים בשוק ההון כשירות למשקיעים, ממליץ לקחת בערבון מוגבל כל עצה שאתם מקבלים בבלוגים או ברשתות החברתיות: "זכרו שיכול להיות שהממליץ נמצא בפוזיציה, כלומר מחזיק במניה ולא חף מאינטרסים. חובה להשתמש בכלים נוספים כדי להעריך את המניה". יחד עם זאת הוא מוסיף שזה לא רק דור המילניום: "נסחפים משקיעים פרטיים מכל הסוגים. הרוב הגדול של הלקוחות שלנו מארה"ב שהשקיעו בגיימסטופ היה בגילי 55-30 ויותר - דור האקס שהוא מן הסתם בעל יותר ממון מדור המילניום. באופן כללי ההמלצה שלי היא להשקיע במניות שטובות לטווח ארוך. בפייסבוק רואים אנשים שכותבים 'השתחררו לי 200 דולר, איפה להשקיע?'. זה מגוחך".

 

לדברי גרינבאום, מחקר שנעשה לפני שנתיים על ידי חברת המחקר אי־מרקטר מראה ש־30% מרכישות המשקיעים בבורסה בוצעו בעקבות דעה שנחשפו אליה אונליין. "זה משמעותי, כי מדובר בהרבה פעמים בחסכונות שלהם. יש סיכון לקבל עצות לא מקצועיות מגורם לא מוסמך, כמו מי שהמליץ על גיימסטופ. אני אישית התחלתי את העיסוק בתחום לאחר שהשקעתי במניה שהומלצה באתר פיננסי בישראל, והיא ירדה משמעותית בחודשים שאחרי. חיפשתי מי הממליץ ומה המליץ בעבר וראיתי שברוב ההמלצות טעה. מכאן נולד לי הרעיון להקים שירות שמודד כל המלצה שניתנת ברשת ביחס לביצועים הריאליים של החברה ובעיקר ביחס להיסטוריה של הממליץ - הצלחות או כישלונות בהמלצות קודמות שלו".

 

אושר טובול, מנכ"ל מיטב דש טרייד, הנחשבת לגדולה בתחום המשקיעים העצמאים, מודה שעל אף שהפעילות בת מספר שנים, "המפץ הגדול" של הלקוחות הגיע בזמן הקורונה. "בניגוד לבנקים או בתי השקעות לניהול תיקים שעושים בירור ציפיות לגבי הסיכון שהם מוכנים לקחת, בפעילות של לקוחות עצמאים הם אחראים לעצמם ואנחנו לא מתערבים בכלל. כן הייתי מייעץ שלפני שתשימו את כספכם על מניה, תבדקו המלצות של אנליסטים, מחירי יעד וכו'. אנחנו גם מציעים קורסים בזום פעמיים בשבוע בחינם לכולם, ויש גם קורסים מקצועיים יותר שאנחנו נותנים לפותחי חשבון. חשוב לנו להקנות ידע ושלקוחות לא ילכו שבי אחרי כל ממליץ ברשת".

 

על איזה תיק השקעות תמליץ?

 

"כדאי לבנות תיק מאוזן שמבוסס על השקעות סולידיות, אג"חים ומניות. לקבוע רמת סיכון ולפזר השקעות, לא לשים את כל הכסף במניה אחת. אפשר גם להשקיע במדדים או בתעודות סל שעוקבות אחרי תחומי השקעות שונים".

 

יש לציין שמחקרים מלמדים שסוחר שמרן שמשקיע לטווח ארוך הרוויח בממוצע יותר מהטרמפיסטים שיוצאים ונכנסים. רשת רמי לוי שיווק השקמה היא דוגמה למניה שמי שרכש בהנפקה ב־2006 ולא מכר עשה רווח של 900%. החברה הונפקה לפי שווי של 350 מיליון שקל ומאז חילקה מיליארד שקל דיבידנדים ושוויה נסק לכ־3 מיליארד שקל. מניות שאינן נחשבות ספקולנטיות ותרמו רווחו נאה למשקיעים הסבלנים שהחזיקו בהן בעשר השנים האחרונות: מיטרוניקס עם תשואה של 2,438%, נייס עם 620%, אלקטרה 309%, מטריקס 239% - ודוגמאות נוספות במסגרת. מי שדווקא התרסקה בעשור הזה ב־76% היא "מניית העם", טבע.

 

 

התשואה של מניות נבחרות בעשור האחרון

 

מיטרוניקס 2,438%

חילן 1,096%

נייס 620%

אלקטרה 309%

מטריקס 239%

אלקו 203%

רציו 127%

שיכון ובינוי 92%

בנק מזרחי טפחות 90%

פלסאון תעשיות 79%

מליסרון 75%

שטראוס 66%

טבע 76%-

כלל ביוטכנולוגיה 91%-

ביוליין RX -97%

 

נתונים: הבורסה לניירות ערך בתל־אביב

 

 

כללי זהירות למשקיעים חדשים

 

• עוקבים לפני שמשקיעים

כדאי לעקוב אחרי מניות פוטנציאליות ולראות איך הן מתפקדות לאורך זמן לפני שרוכשים אותן

 

• שחקו על יבש

יש אתרים שמאפשרים "לשחק" בבורסה בלי להשקיע כסף. תוכלו לקבל תמונה טובה על הביצועים שלכם ולצבור ביטחון

 

• אל תתפתו להבטחות

אין ארוחות חינם, ומאחורי הבטחה לרווחים גבוהים עומד במקרה הטוב סיכון גבוה, ובמקרים אחרים אף ניסיון תרמית

 

• פזרו סיכונים

אל תשימו לעולם את כל כספכם על מניה אחת

 

• קרנות מדמות מדדים

דרך טובה לפזר סיכונים היא להשקיע בקרנות שעוקבות אחרי מדדים שונים, למשל ת"א 35, וכך העליות והירידות הן ממוצע של המניות שנסחרות במדד. זה אמנם פחות מניב ממניה שעולה בחדות, אבל גם הרבה פחות מסוכן

 

• עקבו אחר השקעותיכם

זכרו שרווחים מהירים מהווים אינדיקציה לרמת סיכון גבוהה

 

• אל תשקיעו תחת לחץ

היזהרו מאמירות שלרוב אינן מבוססות כגון "הזדמנות חד־פעמית שלא תחזור" או "מחר המחיר יעלה"

 

• מידע פנים לא חוקי

אל תתפתו לפעול על פי מידע בלעדי או מידע פנים שעלול להיות לא חוקי