החייב (46) הוא אב לשלושה קטינים. הליך פשיטת הרגל החל עם מתן צו כינוס לנכסיו בנובמבר 2017. במסגרת ההליך הוגשו נגדו תביעות חוב בסכום של כ-35.6 מיליון שקל, 95% ממנו למע"מ בגין חשבוניות פיקטיביות.
בתחילת ההליך ציינה המנהלת המיוחדת בתיק כי לפי ממצאיה החייב שימש "קוף" בפרשה רחבת היקף ולמעשה נפל קורבן למי שניהלו את הלבנת ההון. מע"מ הגישה בקשה לביטול ההליך וטענה כי החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב מובהק, לאחר שחבר לגורמים שונים להתחמקות מתשלום מס אמת באמצעות הפצה ומכירה של חשבוניות פיקטיביות. לדבריה, החייב קיבל תמורה כספית של 10,000 שקל בחודש עבור החשבוניות והוא הודה בחקירתו שמאחורי חשבוניות המס שקיבל והוציא לא עמדה כל עסקה. היא הוסיפה כי ככל הנראה יוגש נגד החייב כתב אישום על חלקו בפרשה.
החייב טען כי אם ההליך יבוטל המשמעות היא שהוא ומשפחתו יידונו לעוני עד קץ הימים. בתשובה ציינה מע"מ שתכליות ההליך אינן רלבנטיות מקום בו חייב הוא חסר תום לב ביצירת החובות.
המנהלת המיוחדת הצטרפה לעמדת הנושה והבהירה כי שינתה את עמדתה המקורית והשתכנעה שהחובות לא נוצרו בתום לב אלא אגב ביצוע עבירות פליליות.
השופטת מרב בן-ארי קיבלה את בקשת מע"מ והורתה על ביטול ההליך. היא ציינה כי במסגרת הליך ההשגה במע"מ נדחתה טענת החייב כי האמין שהוא פועל כחוק ושימש כ"קוף" בפרשה. בנוסף, נדחתה טענת החייב שלפיה לא היה לו חלק בניכוי ובהוצאת חשבוניות מס פיקטיביות והוא הודה כי ידע שמאחורי העסקאות שבגינן הוצאו חשבוניות לא עומד דבר.
בפסק הדין הודגש כי מדובר בעבירות שאין להמעיט בחומרתן והן פוגעות בכלכלת המשק ובציבור כולו. "אין בין התנהלות זו לבין הליך פשיטת הרגל ולא כלום. לא מדובר במי שכשל בעסקיו, ולא במי שנקלע למצוקה כלכלית. מדובר במי שביצע הונאה, והונאה היא כזו בין אם היא נעשית כלפי אדם פרטי ובין אם היא נעשית כלפי המדינה", כתבה.
השופטת הבהירה כי לשון הפקודה והחוק ברורים וחוב שנוצר במרמה אינו זוכה להפטר. במצב דברים זה, נקבע, אין טעם בהליך ואין אופק ממשי לשיקום במסגרתו.