שלוש הבנות נולדו בהליכי פונדקאות מביציות של אותה תורמת אנונימית. הבת הגדולה, שנולדה ב-2012 בתאילנד, נוצרה מהפריה מזרעו של אחד האבות ואילו שתי האחרות – תאומות – נולדו כשנה לאחר מכן בנפאל מהפריה מזרעו של האב השני.
כל אחד מהאבות הוכר כאב רשמי לבת של האחר באמצעות צווי הורות פסיקתיים, ובהמשך ביקשו בני הזוג להכיר גם בקשר בין שלוש הבנות בנפרד מההורות. במילים אחרות, לרשום אותן באופן רשמי כאחיות לכל דבר ועניין. בפסק דין חדשני שניתן בשנה שעברה נענתה בקשתם והוצא כאמור "צו אחאות פסיקתי" שהכיר בקשר בין הבנות גם מבחינה גנטית וגם מבחינה משפטית. אלא שהיועץ המשפטי לא השלים עם הסטטוס המשפטי החדש, שסותר לטענתו את חוק תרומת ביציות, והגיש על כך ערעור.
שופטי המחוזי שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה הסכימו עם עמדת היועמ"ש כי נכון להיום סטטוס של "אחאות" בין ילדים שנולדו מביציות של אותה תורמת לא מוכר במשפט הישראלי.
בעקבות זאת הגיעו האבות להסכמה כי פסק הדין של בית המשפט למשפחה יבוטל ולפסק הדין החדש של המחוזי תתווסף הצהרה כי שלוש הבנות נולדו מביציות של אותה תורמת בהסתברות של 99.9%.
השופטים הסבירו כי הבנות נולדו לתא משפחתי שמהווה תבנית חברתית שעדיין לא מוכרת כתבנית משפטית באופן שמאפשר לרשום אותן כאחיות במוסדות השונים. עם זאת, ייתכן שההצהרה בפסק הדין תוביל להכרה בקשר האחאות ביניהן בקשר לזכויות משפטיות ספציפיות בדומה למה שנעשה עם ידועים בציבור.
כלומר, שלוש הבנות לא יוכלו להירשם כאחיות אבל ככל שהדבר יידרש הן יוכלו לפתוח בהליכים משפטיים על סמך ההצהרה בדבר זהות ה-DNA שלהן וייתכן כי יקבלו הכרה מתאימה מבית המשפט ואולי אף מהמחוקק בהמשך.