האישה, שיוצגה על ידי עוה"ד משה בן דוד ומשה כרמל, ביקשה לקצוב לה סכום להוצאותיה השוטפות כדי למנוע מצב שבמסגרתו בכל הוצאה היא תיאלץ לקבל את חתימת האפוטרופוס על בעלה. היא ציינה כי לפני שנישאה נחתם הסכם ממון בינה לבין הבעל ולפיו היא זכאית למחצית מהכנסותיו.
בית המשפט מינה לבעל אפוטרופוסית לדין ובמקביל מונה לו אפוטרופוס חיצוני. ילדיו של הבעל מנישואים קודמים, שיוצגו על ידי עו"ד יובל ישי, טענו שההוצאות השוטפות של משק הבית משולמות מההכנסות של הבעל בעוד האישה לא מעבירה את הכנסותיה. לדבריהם, בקשתה עלולה להוביל לגירעון חודשי מצטבר נוכח ההוצאות השוטפות אל מול ההכנסות השוטפות. הם הוסיפו כי מטרת האישה היא לשים יד על כספי בעלה.
האפוטרופסית לדין בחנה את האסמכתאות ופירוט ההוצאות שהגישה האישה וקבעה שיש מקום לפסוק לטובתה סכום של 9,408 שקל. זאת, לאחר שהובאה בחשבון קצבת זקנה שהיא מקבלת בסך 2,300 שקל. האפוטרופוס של הבעל הביע את הסכמתו לעמדת האפוטרופסית לדין.
השופט פליקס גורודצקי הכריע בהתאם לעמדת האפוטרופוסית לדין. הוא הדגיש כי היא משמשת ידו הארוכה של בית המשפט והיא חבה חובת נאמנות לבית המשפט. בשל חשיבות התפקיד ולנוכח האמון שניתן לה, דיווחיה מוגשים ללא תצהיר – שכן נקודת המוצא היא כי היא לעולם מוזהרת לומר את האמת לבית המשפט. כמו כן, בשל האמון שמוענק לאפוטרופסית לדין, המחוקק הישראלי לא השאיר פתח לחקירתה על המלצותיה.
עוד הבהיר השופט כי אפוטרופוס חייב לשמור ולמצות את כל זכויותיו של מי שהופקד בחסותו והוא מגן על שלומו הנפשי והפיזי.
הוא הוסיף כי כאשר קיימת תמימות דעים בין האפוטרופסית לדין לבין האפוטרופוס באשר לסכום לו זכאית המבקשת – אין לו אלא לקבל את עמדתם. לאור זאת נקבע כי האפוטרופוס ישלם לאישה 9,408 שקל מדי חודש.