החייב גרוש פעמיים ואב לארבעה, שניים מילדיו קטינים. אין לו נכסים, הוא מתגורר בשכירות ומתקיים מקצבת נכות וקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי, שממנה מנוכה כל חודש סכום לטובת תשלום מזונות ילדיו בעקבות עיקול שהטילה אם הקטינים.
באפריל 2020 הוא הגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון בשל חוב שמורכב בעיקרו מחוב המזונות, וביקש לקבל הפטר לנוכח נסיבותיו האישיות. כחודש לאחר מכן ניתן צו לפתיחת ההלכים, במסגרתו קיבל פטור מצו תשלומים שוטף. הנושה, אם הקטינים, התנגדה לבקשה וטענה שהחייב לא משלם מיוזמתו את המזונות השוטפים, אלא רק באמצעות העיקול שהטילה בהוצאה לפועל. היא הוסיפה כי הוא לא בקשר עם הילדים, מה שמטיל עליה מעמסה כלכלית נוספת.
מחקירת הנאמן בהליך, התברר שב-2017 החייב קיבל בירושה סכום בסך 30 אלף שקל מתוך כספי מכירת דירה של הוריו ב-785 אלף שקל, לאחר שנושל מצוואת אביו. החייב ויתר על הסכום לטובת אחיו, כשלטענתו עשה זאת בתמורה למגורים בדירת ההורים מבלי לשלם דמי שכירות.
לנוכח זאת, עמדתם של הנאמן והממונה הייתה שיש לבטל את ההליך. לשיטתם, החייב נהג בחוסר תום לב פעמיים. פעם אחת כאשר ויתר על הסכום שבאמצעותו יכול היה לפרוע חלק מחובותיו, ופעם נוספת כשלא דיווח על הוויתור מיוזמתו, אלא רק לאחר שנחשף על ידי הנאמן.
השופטת הוך-טל ציינה כי ככלל, הפטר אינו חל על חוב מזונות אלא רק במקרים חריגים. היא הוסיפה כי מטרת החוק הינה לסייע לשיקום כלכלי של החייב ובמקרה זה הפטר לא ישקם את החייב באופן ממשי נוכח מצבו, בעוד שמצבה הכלכלי של אם הקטינים יורע.
מלבד זאת, היא התרשמה שהחייב התנהל בחוסר תום לב שלא מצדיק את מתן ההפטר. לדבריה, גם אם החייב אכן הסתלק מהעיזבון כדי לגור בדירת ההורים בחינם, נראה שהוא ובני משפחתו התגייסו לכאורה לתכנון מוקדם של הצוואה שממנה נושל. "דהיינו, מדובר במהלך מתוכנן שנועד למנוע מהיחיד זכויות על מנת שלא לאפשר לנושה לגבות את חובה".
לפיכך הורתה השופטת על ביטול צו פתיחת ההליכים ומחיקת הבקשה להפטר.