כמה עצות למועצה לצרכנות

המועצה לצרכנות במצוקות תקציב, אך זה לא אומר שעליה לדרוש מהמבקשים להצטרף למועדון הצרכנות שהיא מקימה 20 שקל לשנה תמורת מידע צרכני בדואר; איך היא יכולה לדאוג לאפיקי השקעה טובים יותר לתקציב שלה

סוחר המציע את מרכולתו בחינם, ואחר כך מודיע לקונה כי בעצם העניין יעלה לו עוד 20 שקל דמי משלוח, דמי טיפול או כל שם אחר – מה הוא עושה? כבר נכתב במדור זה, כי מי שכך נוהג כלפי הצרכנים, מטעה אותם. חינם זה חינם. ואם כרוך בעניין תשלום – אין מקום לדבר על חינם.

מפתיע, אבל זה בדיוק מה שעשתה המועצה הישראלית לצרכנות, ועוד לרגל יום הצרכן הבינלאומי החל ב-15 במארס. המועצה הודיעה על הקמת מועדון לצרכנות הוגנת שהחברות בו תהיה חינם, אך מי שיבקש לקבל מידע צרכני מן המועדון באמצעות הדואר (להבדיל ממקבלי המידע בדואר אלקטרוני), ייאלץ לשלם תמורת זאת 20 שקל לשנה. את הדבר הסבירה מנכ"לית המועצה, כפי שפורסם ב-ynet, במצוקות התקציב של המועצה.

 

טעם לפגם

 

מעבר להטעיה לכאורה שיש בהצגת החברות במועדון זה כ"חינם", יש פה גם טעם לפגם. המועצה לצרכנות היא חברה ממשלתית, שכל תקציבה ממומן על ידי הממשלה, כלומר מכספי האזרחים משלמי המיסים. המועצה הוקמה לפני למעלה מ-30 שנה על מנת לסייע לצרכנים, ובדיוק לשם כך מועברים הכספים אליה, בלא שתיאלץ לדאוג למקורות מימון אחרים. משום כך, אין מקום לדרוש מן הצרכנים לממן בכספם פעילויות שממילא מתוקצבות מכספיהם.

אשר למצוקות התקציב של המועצה לצרכנות, יש להקדים ולומר, כי הגם שעומדת לזכותה תקופת פעילות כה ארוכה, שבמהלכה טיפלה המועצה בעשרות אלפי צרכנים, אכן תקציבה אינו גדול. ככל הידוע הוא עומד כיום על כ-5 מיליון שקל לשנה. השאלה, כמו ביחס לכל תקציב, היא איך משתמשת, ולוא בסכום צנוע זה.

ובכן, זה שלוש שנים מוציאה המועצה לאור ירחון צרכנות ושמו "בדוק!". תקציב העיתון, שדגם החיקוי שלו היו שני עיתוני צרכנות שמפרסמים ארגוני צרכנות בארצות הברית (Consumer Reports) ובאנגליה (Which?), תופס חלק נכבד מתקציב המועצה. אלא שלא כל מה שמתאים למדינות אחרות בעולם מתאים גם לישראל.

שכן, בארץ, בכל עיתון יומי שמכבד את עצמו, וכן במקומונים רבים, יש מדורי צרכנות למכביר, המתפרסמים בתדירות גבוהה למדי. מדורים אלו מביאים שפע מידע, תחקירים, עצות ואזהרות, וכדבר שבשגרה הם נעזרים במומחי ארגוני הצרכנים – מטפלי תלונות, עורכי דין ועוד. במצב זה "בדוק!" הוא, בעצם, עוד עיתון בתחום הצרכנות. משום כך, גם אין פלא שבשלוש שנות קיומו הוא לא הצליח לבסס לעצמו קהל מנויים של ממש. מספר מנוייו היה ונותר זניח ושולי, ואינו מכסה ולוא מקצת עלויות פרסומו והפצתו של כתב עת זה.

שלוש שנים הן די והותר זמן לבחון האם יש צידוק להמשיך להוציא לאור את "בדוק!", ודומה שהשכל הישר אומר, כי אולי הגיע הזמן לחדול מן הניסוי הזה. ובהמשך לאותו קו חשיבה, ואם זוכרים את קשייה הכספיים (האמיתיים) של המועצה, נראה כי יש מקום לחשוב על אפיקי השקעה אחרים של סכומי הכסף הלא מבוטלים שעד כה הושקעו ב"בדוק!" – לתועלת הצרכנים, כמובן. הנה כמה רעיונות.

תובענות ייצוגיות עולות כסף רב, ולניהולן נחוץ לא מעט כוח אדם, במיוחד כשמדובר בעניין שנוגע לצרכנים רבים. המועצה לצרכנות מוסמכת, על פי חוק הגנת הצרכן, להגיש תובענות כאלו. נושאים ועילות לתובענות ייצוגיות אינם חסרים, ובדרך כלל חסר מי שייענה לאתגר ויגיש תובענה ייצוגית בשם מאות ולפעמים אלפי צרכנים. הנה משהו שהמועצה יכולה – בתקציבים שיתפנו – לעשות, בעצמה או באמצעות עורכי דין חיצוניים.

גם בתחומים פחות הרי-עולם, כגון תביעות של צרכנים בבתי המשפט לתביעות קטנות, יכולה לסייע המועצה. על פי החוק מוסמכת המועצה, אם יתיר זאת בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג צרכנים בפניו (לאו דווקא באמצעות עורכי דין). כל מי שנכח אי-פעם בבית משפט זה יודע, כי לא פעם מפסידים הצרכנים בתביעות שעל פניהם נראות צודקות, רק משום שאינם שולטים ברזי המשפט הכרוכים בעניינם, או פשוט הציגו לא נכון את תביעתם. אין ספק שעזרה מארגון צרכנים יכלה למנוע זאת.

אשר לבדיקות צרכניות שעורך "בדוק!", את אלה אפשר להמשיך לבצע על חשבון המועצה, אך את התוצאות לפרסם באמצעות העיתונות – דבר שממילא נעשה היום בעקבות פרסומו של כל גיליון.

 

תרבות הרמאות בחוצות ישראל

 

ולסיום, עוד חומר למחשבה, לרגל חגם של הצרכנים המתקיים היום. כאמור, מי שמתקצב את המועצה הוא המדינה, באמצעות תקציב משרד התעשייה והמסחר. לא זה המקום להרחיב בעניין זה, אך לתמ"ס אין מה להתפאר במידת אכיפת החוקים שנועדו להגנת הצרכנים בישראל, ויעידו תגובות הגולשים בפורומי הצרכנות באינטרנט, תחקירי כלבוטק, ובעיקר – תרבות הרמאות החוגגת בראש חוצות בישראל.

נוכח כל אלו, המועצה לצרכנות הייתה אמורה לשלח את חיציה במי שמופקדים על אכיפת החוק לטובת הצרכנים. אלא שברור שאין משתלחים במממנים. ולכן, הגיע הזמן לנתק את הקשר הזה שבין המועצה לבין התמ"ס, ולהעניק לראשונה מעמד עצמאי משלה. דגם טוב מצוי כבר בתמ"ס, בדמות רשות ההגבלים העסקיים. השנים הוכיחו, כי עצמאותה של הרשות והמינויים המקצועיים בראש גוף זה שינו כליל את פני הטיפול בתחום חשוב זה. שינוי דומה בתחום הצרכנות מתבקש כמעט מאליו.

חג צרכנות שמח!

 

תגובת המועצה לצרכנות

 

"המועצה לצרכנות נוהגת בכללי גילוי נאות תמיד, וגם במבצע ההרשמה למועדון לצרכנות הוגנת. בכל הפרסומים המועצה מציינת כי ההרשמה למועדון היא חינם ואכן זה כך. בכל הפרסומים מצוין כי קבלת מידע במסגרת המועדון היא חינם באמצעות האי-מייל וכרוכה בתשלום של 20 שקל לשנה אם החבר/ה יהיו מעוניינים בקבלת המידע בדואר רגיל.

"המועצה לצרכנות מודה לכותבת על עצותיה באשר לסדרי העדיפויות לפעולות המועצה, כולל תגבור מסיבי של הפן המשפטי, כולל הגשת תביעות למיניהם בשם הצרכנים. ואכן - כך נוהגת המועצה כבר עתה וכך תנהג בעתיד.

"ברצוננו לציין עוד, כי חיצינו מופנים כל הזמן גם לגופים ממשלתיים".

 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות. שימשה בעבר כיועצת המשפטית של המועצה לצרכנות.