עושים לו בלפור

ככל שזה תלוי בפעילי הליכוד, הם ימשיכו להגיע לצומת הרחובות ציפמן ורבוצקי ברעננה, מצוידים ברמקולים, זמבורות ושלטים עם הכיתוב "בנט שקרן" | את ההשראה קיבלו פעילי הליכוד מה"אויב", כהגדרתם: "השמאל בגיבוי בג"ץ יצר את התקדים הזה" | והם לא היחידים שמתאמצים לערער את הלגיטימיות של בנט | הרוח הגבית מגיעה מבלפור המקורי: יו"ר האופוזיציה נאחז במעון, ממשיך לארח אישים מהעולם ואינו טורח לתקן את מי שקורא לו "ראש הממשלה נתניהו"

רחוב ציפמן הוא אחד הצירים המרכזיים בשכונת הווילות שבמזרח רעננה. בתי המידות שלאורכו מוקפים חומות גבוהות, מדרכותיו רחבות ונעימות, וסקר לא מדעי מעלה שמאה אחוז מהגברים הפוסעים עליהן הם חובשי כיפה. ניתן לומר שזוהי הקיסריה של המגזר הדתי – הלוקיישן נהדר, התושבים אמידים והריחוק בין הבתים מבטיח שכנות טובה. לא פלא שכאן בחר נפתלי בנט לבנות את ביתו.

 

זה היה יכול להיות רחוב פסטורלי לולא הצעקות של איציק זרקא. הוא פעיל ליכוד ותיק, שהדבר היחיד שמשתווה לממדי גופו האדירים הוא מידת האהבה שהוא רוכש לבנימין נתניהו. ביום רביעי בערב עמד זרקא בפינת הרחובות ציפמן ורבוצקי, לא רחוק ממרכז הסקווש של רעננה ו־200 מטר בלבד מביתו של ראש הממשלה הנכנס, וזעק לשמיים. "בנט שקרן", זעם לתוך מיקרופון, שחובר לרמקול ענק שהפיץ את דבריו בכל השכונה. "ואנחנו נרעיש לכם כאן עד 11 בלילה בדיוק".

 

לחיצת היד של זרקא כואבת והיא מלווה בחיבוק מפצח עצמות. "ב־11 ודקה אנחנו מתקפלים, כי אחרי השעה הזו אסור להרעיש ואנחנו שומרי חוק", הוא מסביר, כאשר מסביבנו מתנהל מחול של זמבורות ותופים. "כל עוד בנט ראש ממשלה אנחנו לא הולכים!" קורא זרקא לתוך המיקרופון. "תתמודדו". אגב, אותו זרקא תועד צוהל לפני כחצי שנה, לאחר שנורו טילים מעזה על קיבוץ יד מרדכי ה"שמאלני".

 

בשבועיים האחרונים מתייצב כאן זרקא כמעט מדי ערב. תחילה הפגין במטרה להפעיל לחץ על בנט, על מנת שלא יחבור לממשלת השינוי. מאז תחילת השבוע הוא מוחה נגד בחירתו לראשות הממשלה, בטענה שהוליך שולל את בוחריו. המוניטין של נתניהו כמי שהוליך שולל לא מעט פוליטיקאים בסביבתו לא עוצר את זרקא. "נוכל לא יכול להיות ראש הממשלה שלי. אני, איציק זרקא, ביביסט, לוקח על עצמי להפגין מחוץ לבית שלו כל יום", הוא מבטיח ודופק על חזהו הרחב. "השכנים כבר עומדים לקרוס, אנחנו מוציאים אותם מדעתם".

 

ביום רביעי הצטרפו לזרקא עוד כ־30 מפגינים בחולצות "בנט שקרן" ודגלי ישראל. על המדרכה הציב מישהו שולחן מתקפל עם שתייה קלה ועוגות קנויות. לזרקא יש תוכניות גרנדיוזיות, והוא נמצא כעת לדבריו במשא ומתן עם ראשי יישובים ביהודה ושומרון, על מנת לארגן אוטובוסים שיזרימו לכאן מפגינים באופן קבוע. "אנחנו רוצים גם לצרף משפחות שכולות", הוא אומר. "אם אני אמצא דירה ברחוב הזה, אני שוכר אותה ומביא את כל המשפחה שלי. אני קורא גם לליכודניקים של כפר־סבא ורעננה, בואו! אני לא אוהב את הליכודניקים האלה שבאים רק לאירועים שיש בהם אוכל, כדי לנשנש ולברבר. תתאמצו קצת".

 

הרעש מחריש אוזניים. זמבורות ועוד זמבורות. אישה אחת דופקת כף ברזל במחבת. מופע המחאה של זרקא אולי לא אלגנטי, אך יש בו מידה רבה של אפקטיביות. נדמה שמעולם מעטים כל כך לא עשו רעש חזק כל כך. השוטרים הרבים ברחוב עומדים מול המפגן הזה חסרי אונים. "זה מוגדר כמחאה", אומר אחד מהם ומושך בכתפיו. "אין לנו מה לעשות". עד כה נשמר מאזן האימה בין המשטרה למפגינים ולא נרשמו מעצרים, כפי שהיו לעיתים קרובות בהפגנות בלפור.

 

למרות השאיפות של זרקא, קשה להאמין שהמחאה הזו תחזיק מעמד בצורתה הנוכחית לאורך זמן. בקרב הפעילים כבר החלו לדבר על צמצום המופעים ליום אחד בשבוע, רצוי מוצאי שבת. הדמיון למחאת בלפור אינו מקרי. "אומרים, 'תלמד את האויב'", אומר למיקרופון אלון הנדרי, פעיל ליכוד אנרגטי וביביסט מושבע. "אנחנו רוצים להוציא חולצות כמו של 'קריים מיניסטר', יהיו לנו שירים משלנו, נעשה סרטונים. אם למישהו יש שם לארגון החדש שאנחנו מקימים עכשיו, הוא מוזמן להציע".

 

וילונות לבנים ומאבטחים

 

 

כך נראית, נכון לעכשיו, תשובת הימין למחאת בלפור. יש בה משהו שמהדהד את התנהגות חברי הכנסת של הליכוד, בעת נאום ההשבעה של בנט השבוע: אחרי כל כך הרבה זמן בשלטון, הליכודניקים הוכיחו שהם לא יודעים להפסיד בכבוד. "נכון, יש זכות להפגין, אבל לא יכול להיות שמטרת ההפגנה תהיה להציק לאנשים שגרים בשכונה", אומר ראובן צוקרמן, שחולף על פני ההפגנה בדרכו לתפילת ערבית.

 

אפשר להבין את טענותיו של השכן צוקרמן, אבל אי־אפשר להתעלם מהדמיון בין מחאת רעננה להפגנות השמאל הססגוניות, שמיררו עד לאחרונה את חייהם של תושבי שכונת רחביה בירושלים. "במשך שנה וחצי הבלפוריסטים הרעישו בקיסריה ובבלפור, בגיבוי של בג"ץ", אומר אריק, אחד המפגינים כאן. "מי שיצר את התקדים הזה, זה השמאל. אבל כשהם הניפו איברי מין, קראו לזה מיצג אמנותי, ועלינו אומרים שאנחנו מציקים, שאנחנו הטראמפיסיטים של גבעת הקפיטול. אגב, הם דרשו שנתניהו יתפטר בגלל מרמה והפרת אמונים. גם בנט רימה והפר את האמון של בוחריו, אבל מבחינתם עכשיו הוא גיבור".

 

אריק הגיע לכאן מנתניה. "בניגוד לבלפוריסטים אנחנו עדיין לא מאורגנים", הוא מודה. "כל אחד בא עם הדלק שלו, על חשבון הזמן שלו, בלי הסעות ובלי מימון. הכל חַפּ־לַפּ. אולי כדאי באמת לבוא פעם בשבוע, כמו השמאל. אבל לא בגלל השכנים, בגלל הרצון לאגור כוח". כשאריק מדבר על בחירתו של בנט לראשות הממשלה, הכאב שלו נשמע אותנטי. "עזוב אותך מהסגנון של ההפגנה פה, השאלה היא מה המהות. המעשה של בנט הכאיב לנו, וזה המקום שלנו לבטא את זה. זו כבשת הרש שלנו, אל תיקחו לנו אותה".

 

מי שמתקשה להשתכנע הוא חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה, שמאז יום ראשון נוצר לו כאב ראש חדש. לאחר שבנט הודיע כי הוא מתכוון להישאר לגור עם משפחתו באופן קבוע בביתו ברעננה, ולא במעון הרשמי בבלפור, הסתערו על רחוב ציפמן אנשי היחידה לאבטחת אישים. חלק נכבד מהרחוב נחסם לתנועה באמצעות וילונות לבנים וכבדים, והשבוע התנהלו במתחם המסוגר עבודות קדחתניות, שכללו פריסת כבלי תקשורת, התקנת מצלמות אבטחה ומה לא.

 

עם הברדק הזה ברוידא מוכן להתמודד, אבל ההפגנות היומיות לא מקובלות עליו. הניסיון שלו בראשית השבוע, לפנות למפגינים בנימוס ולבקש מהם לעזוב, לא צלח בלשון המעטה. ביום רביעי, כאשר הגיע שוב לרחוב ציפמן, הם כבר סימנו אותו כאויב והתנפלו עליו בצעקות.

 

"אני לא קורא לזה הפגנה אלא הצקה", אומר ברוידא. "מי שנפגע אלה השכנים, ששילמו ממיטב כספם לגור כאן ושומעים דציבלים ברמות לא הגיוניות. אני איש שהדמוקרטיה זורמת בעורקיו, אבל אני לא חושב שניתן לאפשר לקומץ אנשים לפגוע באופן כל כך קיצוני באנשים שכל אשמתם היא העובדה שהם גרים ליד ראש הממשלה". לדבריו, תושבי רחוב בלפור בירושלים ידעו מבעוד מועד שהם עלולים להיות קורבן להפגנות, בניגוד לתושבי הווילות של רעננה. "המעון נמצא שם כבר 50 שנה", הוא אומר. "איש לא הפתיע אותם".

 

"ידי המשטרה כבולות", ממשיך ברוידא. "כשאני מתקשר ואומר להם שממררים את החיים לאנשים שאין להם קשר לעניין, התשובה היא שיש חופש ביטוי ושזו החלטת בג"ץ. אם שופטי בית המשפט היו מגיעים לכאן הם היו מבינים שאין פה עניין של חופש ביטוי, אלא אנשים שמנבלים את הפה, צועקים וצורחים".

 

ברוידא מבטיח לפנות לבית המשפט אם ההפגנות יימשכו. "אני מרגיש שהסבלנות של התושבים כאן הולכת לפקוע. אני ממש נחרד", הוא אומר. "התחושה שזה מגיע לנקודת רתיחה. גם אנשים נעימים בדרך כלל יכולים להתפרץ בשלב מסוים".

 

המסגרת הרעיונית שבתוכה התפתחה מחאת רעננה שורטטה בידי בכירי הליכוד, מראש הממשלה לשעבר נתניהו ומטה. נתניהו עצמו שב וטוען כי בנט הוליך שולל את בוחריו, והשר לשעבר דודי אמסלם אמר בראיון טלוויזיוני צעקני שבנט הוא ראש ממשלה לא לגיטימי. באותו ראיון גם כינה אמסלם את נתניהו "ראש הממשלה", וכך גם כינה אותו השר לשעבר דרעי, בישיבת סיעות האופוזיציה שנערכה ביום שני בכנסת. דרעי התנצל על "פליטת הפה" שלו מיד אחר כך.

 

הכתבת הפוליטית של ynet, מורן אזולאי, דיווחה השבוע כי בכיר בליכוד הודה בפניה ש"הקריאות לנתניהו בשם 'ראש הממשלה' הן לא טעות ולא מקרה. זה תוצר של רצון מכוון לערער על הלגיטימיות של בנט ולהשאיר בתודעה הציבורית שנתניהו הוא ראש הממשלה". גורם אחר בליכוד טוען שאין פה קונספירציה, אלא כוחו של הרגל. "בכל זאת נתניהו היה ראש ממשלה 12 שנים רצופות", הוא אומר. כך או כך, נתניהו לא ממהר להסתפק בתואר יו"ר האופוזיציה. "תקראו לי הוד מעלתו", הציע בחיוך בישיבת הסיעה.

 

הרוח הממצבת את נתניהו כמי שעדיין מכהן כראש ממשלה, ואת בנט כיורשו הבלתי לגיטימי, מנשבת כל הדרך מלמעלה. יו"ר האופוזיציה אינו ממהר לתקן את מי שמתבלבל בתוארו וגם לא נחפז לפנות את המעון הרשמי של ראשי ממשלות ישראל. השבוע אף אירח בבלפור את שגרירת ארצות־הברית באו"ם לשעבר ניקי היילי ואת המטיף האוונגליסטי ג׳ון הייגי. היילי אמנם אינה נושאת כיום בתפקיד רשמי, אבל מדובר במי שהיתה אחת הדמויות הבכירות בממשל טראמפ, וצילום משותף שלה עם נתניהו בוודאי לא יזיק לו. בתום הפגישה צייצה היילי: ''פגישה עם ראש הממשלה נתניהו אף פעם לא תסולא בפז. תרומתו לביטחון ישראל ולשגשוגה היא היסטורית. לא שמענו ממנו את המילה האחרונה". לא ראש הממשלה לשעבר – אלא ראש הממשלה.

 

את הטענות שסימונו של בנט כראש ממשלה לא לגיטימי עלולות להחליש את מעמדה של ישראל כלפי חוץ, מה שמתחבר לאמירתו של נתניהו בכנסת כי יורשו לא מסוגל להתמודד עם האיום האיראני, הודף אותו גורם בליכוד. "כשאתה באופוזיציה אתה מבקר את השלטון באופן פומבי, לא בחדרים הסגורים", הוא אומר. "אנשים צריכים להתרגל לזה שיש שלטון חדש, ותפקידנו לאתגר בצורה הכי ברורה והכי חדה את הממשלה הזו".

 

לדבריו החששות מכך שהדחת נתניהו תסתיים במראות שמזכירים את אירועי גבעת הקפיטול של טראמפ, היו מנותקים מהמציאות. "פעלנו באופן ממלכתי ומכבד והעברנו את השלטון בצורה מסודרת", הוא אומר מבלי להתייחס לפגישה החפוזה, חצי שעה בלבד, שהקדיש נתניהו לחפיפת מחליפו בתפקיד המורכב. "אבל זה לא אומר שלא נהיה ביקורתיים, נוקבים וממוקדים בהפלת הממשלה".

 

אתה חושב שהמחאה נגד בנט תחזיק לאורך זמן? התחושה היא שאנשי הליכוד רגילים להיות בשלטון ויתקשו להפגין כשהם בצד המפסיד.

 

"אני מסכים עם הטענה הזו. מצד שני, רוב מוחלט בגוש הימין לא יכול לסבול את כהונת בנט בראשות הממשלה, בגלל ההחלטה שלו לחבור לשמאל. זה נתפס בעיני מצביעי הימין כרמייה, כגניבה, וזה מעורר בהם זעם שמניע את ההפגנות הללו".

 

גיחה למצעד הדגלים

 

אם בליכוד סומכים על גוש הימין שיתדלק את המחאה נגד בנט, כדאי להם לחשוב שוב. ביום שלישי נערך בירושלים מצעד הדגלים, אחד מאירועי הליבה של הציונות הדתית. איציק זרקא וחבריו אמנם היו גם שם עם שלטי ה"בנט שקרן" שלהם ("מפה אנחנו נוסעים לבית של בנט, לעשות קפה"), אך נותרו בגדר מיעוט. מרבית הקהל הגיע לאירוע כדי להביע את אהבתו לירושלים, לא לנתניהו. "אנחנו לא כמו השמאל או הערבים, שרוצים להפיל את השלטון", אומר בחור צעיר מגוש עציון, שולי הציצית שלו מתבדרת ברוח. "אנחנו בעד המדינה, גם אם אנחנו לא בעד הממשלה".

 

קשה להתחרות באנרגיה של הציונות הדתית, שבאה היטב לידי ביטוי במצעד הדגלים. זה היה מפגן עוצמה מרשים, חי, סוחף. בנות אולפנה קיפצו באוויר כאילו אין גרביטציה, הרחובות מלאו מפה לפה. לא קשה לתרגם את להט ההתיישבות לריקודי מעגלים ברחבת שער שכם. השאלה היא האם ניתן לנתב אותו גם למחאה פוליטית מתמשכת נגד ממשלת בנט־לפיד.

 

בין ההפגנה ברחוב ציפמן ברעננה למצעד הדגלים בואכה שער שכם, היה מקום אחד שקצת נשכח השבוע. בשעת ערב של יום שלישי היו הרחובות הסובבים את מעון ראש הממשלה בירושלים שקטים ושלווים, עד כדי שעמום. ממאהל המחאה שהיה כאן פעם לא נותר זכר. בלפור חזר להיות סתם רחוב. "ברוך השם", אומרת אחת השכנות, למודת סבל.

 

מאחורי חומות המעון לא נשמעו רעשים של גרירת ארגזים, שהרי בני משפחת נתניהו לא ממהרים לארוז, ומשפחת בנט אינה דוחקת בהם להתפנות. ובכל זאת, אי־אפשר בלי מעט רעש: בכיכר פריז הסמוכה בונים בימים אלה בניין חדש. המתחם הוקף גדר גבוהה ועליה נתלו שלטים מטעם הקבלן. "כאן בונים עתיד", נכתב עליהם. "תודה על הסבלנות".

 

itay-i@yedioth.co.il