העסקים שעלו לנבחרת

None

מוגו אגודה שיתופית חקלאית: לא רק אחרי הגשם

 

תחום הפעילות: גידול ושיווק פטריות

 

היזמים: קרן בוברובסקי (47) ועזריאל אסף (62) מקיבוץ סעד

 

שנת הקמה: 2019

 

כמו לא מעט סיפורי יזמות גם חוות הפטריות "מוגו" נולדה לגמרי במקרה. הכל התחיל כשקרן בוברובסקי, הייטקיסטית לשעבר ובת קיבוץ סעד שבעוטף עזה, חזרה משהות של שנתיים מסין עם בן זוגה ושלושת ילדיהם. "חזרתי מיד להיי־טק, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני חייבת שינוי. יום אחד בארוחת צהריים בקיבוץ התלוננתי בפני אחת השכנות שהפטריות פה לא טעימות, ושחייבים להביא את הפטריות המיוחדות שיש בסין. בסין היה מגוון אדיר של פטריות, בכלל לא אוכלים שם שמפיניון ופורטובלו".

 

בוברובסקי לא תיארה לעצמה שהשיחה האקראית הזו תוביל אותה למסע בעקבות הפטריות, ובסופו של דבר להקמת חוות פטריות. "אותה שכנה הפגישה אותי עם אחיה, שהתעניין בגידול פטריות, וככה הרעיון התחיל להתגלגל", היא נזכרת. למרות שחלמה על גידול פטריות אקזוטיות כמו ארינג'י ושיטאקי, בוברובסקי הבינה שהישראלים עדיין לא מוכנים להן. "השוק דורש את השמפיניון והפורטובלו. הישראלים אוהבים אוכל טרי כמו סלטים, והפטריות האקזוטיות בדרך כלל דורשות בישול, אידוי או הקפצה. עם זאת, השמפיניון והפורטובלו דורשות גידול מורכב ורגיש מאוד".

 

חוות מוגו (פטריה בסינית) יצאה לדרך ב־2017 אחרי שבוברובסקי למדה את רזי גידול הפטריות בהולנד. החווה נבנתה מאפס בפאתי הקיבוץ במשך שלוש שנים בעזרת הניסיון של הקיבוץ ושל השותף עזריאל אסף (דרך החברה שלו סעד־אסף) בהקמת חממות. "ההולנדים מובילים בגידול פטריות מבחינת הידע והאיכות שלהם. השיטה ההולנדית מאפשרת לפטריות לגדול בכל מקום בעולם. הגידול נעשה באופן מבוקר בחדרי קירור אטומים של 17 מעלות עם מערכות בקרת אקלים. בקטיף צריך להיות מיומנים ולדעת מתי לקטוף כל פטרייה".

 

ב־2019 חוות הפטריות החלה בפעילותה עם חמישה חדרי קירור. בוברובסקי החלה להתכונן לקראת הקמה של חמישה חדרי קירור נוספים בסיוע צוות מומחים מהולנד, ואז הגיעה הקורונה. "כל המסעדות ואולמות האירועים שלהם אנחנו מספקים נסגרו בבת־אחת. מדובר בכ־40% מהתוצרת שלנו. הייתה לנו גם בעיה עם רשתות השיווק שמסיבות היגייניות לא רצו פטריות בתפזורת. התחלנו לארוז את הפטריות, והיה לי מאוד חשוב שאלו יהיו אריזות מפלסטיק ממוחזר, לא מקלקר כנהוג בשוק".

 

נוסף למשבר הקורונה, בוברובסקי, כמו חקלאים רבים באזור עוטף עזה, מתמודדת עם המצב הביטחוני המתוח. "חוויתי כבר שני מבצעים עם העסק. אנחנו נמצאים 4 קילומטרים מהגבול. בחודש שעבר, במבצע שומר החומות, נפלה רקטה על החממה שסמוכה אלינו, וזה היה מאוד מפחיד. התאילנדים גרים שם, והרקטה נפלה באזור המגורים שלהם".

 

ולמרות האתגרים, בוברובסקי עדיין חולמת להביא לישראלים פטריות אקזוטיות, ומתכננת יוזמות חדשות ומשלימות לעסק, כמו מיחזור פסולת אורגנית. "אנחנו רוצים שיכירו אותנו בזכות האיכות והטריות של הפטריות", היא מסכמת. "שרשרת השיווק אצלנו היא מאוד קצרה, ואנחנו נותנים תשומת לב לכל פטרייה לפני שהיא נארזת". 

 

מייקרס קפה: קפה, מאפה וסוקולנט

 

תחום הפעילות: בית קפה, משתלה ומרכז אירועים קהילתי

 

היזמת: שלי בשור (35) מתל־אביב

 

שנת הקמה: 2018

 

בלב תל־אביב הלבנה, ברחוב מזא"ה הציורי הזולג לאלנבי הסואן, נמצא בית קפה קטן שכל מי שעובר לידו לא יכול שלא להציץ פנימה בסקרנות. המקום טובל בעציצים ובצמחים מהרצפה ועד התקרה, עד שבקושי אפשר לראות אנשים. אין יום שעוברי אורח לא נכנסים ל"מייקרס" ושואלים "מה זה המקום הזה?"

 

מייקרס החל את דרכו לפני שלוש שנים כמשתלה, שהוקמה על ידי היזם הקולינרי שי קימיאגר והגנן רן לוטן. המעצבת שלי בשור, היום בעלת המקום, הייתה אז בצומת דרכים אחרי שעזבה את משרד האדריכלים בו עבדה. שני השותפים פנו אליה לייעוץ אדריכלי, היא נדלקה על המקום והחליטה להישאר, כשגולת הכותרת של העיצוב שלה הוא קיר בצבע ירוק טורקיז עמוס בעציצים ופוטוגני להפליא. בשור ושותפיה שיפצו במו ידיהם את המקום במשך חודשיים וחצי. "הקונספט היה שאנחנו בונים הכל בעצמנו. אני עשיתי שפכטל, צבע וטיח, רן עשה עץ ומסגרות, ושי אינסטלציה, חשמל ועץ. חוץ מהוויטרינה והמזגן, כל העבודה היא שלנו". כשהמייקרס נפתח, בשור הבינה שלמקום יש פוטנציאל להיות לא רק משתלה אלא גם בית קפה, "ומיד לאחר מכן הצעתי שנעשה סדנאות גינון. אחר כך הגיעו גם ההופעות בימי חמישי".

 

הקורונה תפסה את המייקרס בתקופה טובה של פריחה, תרתי משמע. "שבוע לפני שהקורונה הגיעה לארץ הייתי בהודו ובבנגקוק", מספרת בשור. "ראיתי שם את הפאניקה, וכשחזרתי לארץ הזהרתי את החברים שצריך להיערך. כולם צחקו עליי. כשנכנסנו לסגר הראשון החלטנו למכור את כל הצמחים עד יעבור זעם". מכירת החיסול הבהולה הייתה הצלחה מסחררת והביאה להכרעה: המייקרס ימשיך לפעול. "הגענו לאנשים דרך האינסטגרם והפייסבוק ועשינו משלוחים. בתקופות שהיה מותר לצאת מעבר למאה מטרים פתחנו דוכן קטן בחוץ ומכרנו עציצים. הוצאנו עובדים לחל"ת, אבל זו הייתה טעות, כי הייתה המון עבודה".

 

טרנד הגינון, שהפך להיט בתקופת הקורונה, הוסיף גם הוא להצלחת העסק. לקוחות חדשים נכנסו לשיגעון ומצאו במייקרס מקום טוב להתחיל בו. "הפכנו להיות קהילה חמה. אנשים מגיעים עם חששות, כי מעולם לא היה להם צמח, ויש לנו המון סבלנות לכל שאלה".

 

מסורת שהחלה בקורונה היא הופעות אקוסטיות דיגיטליות בסגנון ה־Tiny Desk של תחנת הרדיו האמריקאית NPR. בשור חברה למיזם המוזיקלי סוקולנט סשנז (‏"Succulent Sessions"), וביחד הפיקו במייקרס סדרת הופעות. בין היתר אירחו בינואר האחרון את ההופעה של נגה ארז, ששודרה בתוכנית הטלוויזיה של ג'ימי קימל. מה שעזר למייקרס לשרוד בקורונה, אומרת בשור, היא הוורסטיליות של המקום. "אם לא היינו מכילים שלושה בתי עסק בחלל אחד של 40 מ"ר, לא היינו נשארים פה. זה עסק של שלוש ריאות, לפעמים אחת יורדת והשנייה עולה".

 

לפני חודשיים וחצי בשור לקחה על עצמה את הניהול הבלעדי של המייקרס, והיא שופעת רעיונות. "אני מתכננת לפתוח עוד משתלה מאחור, ואנחנו מתחילים שירות גינון עד הבית. אני מרגישה שהמייקרס מבטא את כל היכולות שלי, גם בעיצוב וגם מבחינת הגישה לאנשים. מבחינתי, זה תיק העבודות שלי".