משהו קורה ביודפת

תכירו את "בואכה יודפת", מתחם יפהפיה של בתי מלאכה, סטודיואים, אוכל וחנויות עם הרבה אווירה שהקימו נשות היישוב הגלילי

רק כאשר הבחנתי שבמהלך השיטוט שלי במתחם "בואכה יודפת" רכשתי בהתלהבות הדפס של האמנית הישראלית MICUSH (שכבר ממוסגר ותלוי ומשמח אותי בביתי) ואחריו גלויה מצוירת ומצחיקה וגם שני סבוני גוף מרעננים, שני (!) כובעים – אחד עם הדפסים מצחיקים של אננס - ושני זוגות מכנסיים קצרים ואקולוגיים לבנזוג, עצרתי לתהות איך זה יכול להיות. כי אני הרי בכלל מתעבת שופינג ושונאת קניונים. אין אצלי "ללכת לקניות" כי אני קונה רק "על הדרך" והנה, למרות שאנחנו נמצאים במה שאי־אפשר להגדיר אלא כמתחם של חנויות - בתמהיל ובטאץ' מדויק – אני ממש לא מרגישה בתוך מסע קניות בולמוסי מרוקן מצברים. פתאום אני, שונאת השופינג, מתגלגלת תוך כדי שיטוט עצל ונינוח שממלא את הנפש, ומתוך ההתמלאות הזו – בטבע, בנוף, בשקט, באחווה הנשית הנפלאה – זולגת מבעד לגבולות עצמי ומחזירה לסביבה. והסביבה היא בהחלט חלק מהעניין כאן. כי מתחם בואכה יודפת שהוקם בשנת 2015 על ידי קבוצת נשים יזמיות, כולן אמהות שחיות ויוצרות כאן, ומנהלות עסק במרחק גלגול גרביים מהבית, הוא מקום כל כך חכם, שמשתלב עם המצפון ועם הנוף ומהווה חלק ממנו, ולכן גם נעים וקל לקנות כאן.

 

לנשים ולחנויות הנהדרות שהקימו כאן, עוד נחזור, אבל לפני זה קצת על המושב השיתופי שבו אנחנו נמצאים, השוכן בגוש משגב שבגליל, ובו חיי קהילה עשירים, טבע משיב נפש, ארכיאולוגיה – לפני מספר שנים הוכרז תל יודפת העתיק הסמוך, גן לאומי, וכן יער שגב שנמצא צפונית־מערבית ומהווה מוקד דיווש עבור רוכבים רבים שמגיעים לכבוש את שביליו.

 

יודפת הוקמה בשנת 1958 על־ידי מי שמכונים "השכטריסטים", קבוצת מחפשי דרך, תלמידיו של המורה המיתולוגי יוסף שכטר מבית הספר הריאלי בחיפה. ניתן לומר שהם הקדימו את זמנם בחתירה לחיי קהילה רוחנית קשובה ומאפשרת, שמתמזגת עם הסביבה ודוגלת בחינוך אנתרופוסופי ובקיימות ובחיבור בין אדם ואדמה, מסביר לנו יועץ התיירות גיא מלל, שגם בנה עבורנו את הסיור במקום ויצר תמהיל מעניין ונכון.

 

בשעת בוקר מוקדמת, אנחנו פוגשים את מיכל עזרוני־קסירר, שמלווה אותנו בסיור. מיכל היא התינוקת הראשונה של יודפת, ומי שלמעשה הגתה את הרעיון של מתחם "בואכה יודפת". היא ממתינה לנו באחד מבתי הקפה היפים שיצא לי להיות בהם, בזכות פריטים שנאספו באהבה, עבודות אמנות ואמרות שפר על הקירות ותערוכות של יוצרים ישראלים, אבל הרבה גם בזכות הנוף הנשקף מהמרפסת רחבת הידיים, הפונה לכיוון צפון. רוח הבוקר המוקדמת מלטפת את הנוף שנפרש למרגלותינו – משגב וסכנין, דיר אל אסד ושכונות הקצה של כרמיאל וההרים הגבוהים של הגליל העליון. כביש מרוחק מתפתל בתוך שמיכת הטלאים הירוקה-צהובה של תחילת הקיץ, וממרחק מוריק יער שגב שרוכבי אופניים מגיעים אליו מכל הארץ.

 

 

קפה יודפת מאפים וארוחות

 

שרון פרז, הבעלים המקסימה של "קפה יודפת", מניחה על השולחן שלל מאפי בוקר שזה עתה יצאו מהתנור ומספרת על התגשמות החלום שלה. "הייתי טבחית במסעדות גדולות, אבל הנפש רצתה קפה ומאפה. כשהנשים ביודפת החלו להקים את בואכה (כך הן קוראות בקצרה למתחם), הבנתי שהזמן של החלום שלי הגיע". את המאפים והעוגות אופים כאן במקום, "רק את הלחם אני קונה אצל עשהאל, האופה של הכפר, שבטח גם אצלו תבקרי", היא מחייכת ומאיצה בנו לטעום ממאפה שמרים־חלבה, קינמון ותפוחים – כולם מתפצפצים בפה, טעימים ומנחמים כל כך. אבל תושבי האזור לא אפשרו לה להסתפק בחלום הקפה והמאפה, והדרישות מהשטח הוסיפו לתפריט, ארוחות בוקר וצהריים, סלטים, קינוחים, בירות ויינות, מיצים סחוטים ועוד. כמו כן יש כאן הופעות, הרצאות, תערוכות ואירועים פרטיים שמתקיימים בסופי שבוע. כשנכנסתי להשתמש בשירותים של בית הקפה, סחרר אותי ניחוח הלבנדר של סבון הידיים ובירור העלה שהוא מיוצר במפעל משפחתי וקטן ביישוב סמוך. מה נראה לכם? שלא קפצתי לשם לקנות סבון ולשמוע פרטים? נגיע אליו בהמשך. 04-8225860.

 

מואה שיעור מלאכה

 

מתחם בואכה יודפת בנוי בתוך הנוף ועם הנוף, בשני מבני אבן דו מפלסים שנענים למדרון הטבעי שעליו משתרע היישוב, ומשניהם נשקף נוף יפה של הגליל, כאשר בקצה, פרוש פארק הקופים המגודר בחורש טבעי. המתחם מוצל, עשיר בצמחייה ובגינון והוא כולל מקומות ישיבה רבים ומוצלים, הנטועים בין החנויות ולפתח חללי האמנות, מה שהופך את השיטוט בו מהנה מאוד. והנה אנחנו כבר בתחנה השנייה שלנו כאן – MOI WORK & SHOP.

 

זה המקום לומר שבכל התחנות יש לכתוב בוויז בואכה יודפת וכי הכתובת ושעות הפעילות של כל המקומות אחידות: ימי א'־ה' מתשע עד חמש, שישי מעשר עד שלוש ושבת עד ארבע (אלא אם נציין אחרת) הסיבה: רוב הבעלים של החנויות הן נשים ואמהות עובדות שמקפידות על וורק-לייף-באלנס.

 

בסטודיו Moi כוח נשי שיוצר חיבור אמנותי ומסחרי: חביבה סליגסון וסנה אסל הן שתי מעצבות גרפיות מוכשרות ומעניינות, בעלות שורשים בתרבות הנורדית, שהביאו לכאן את האלגנטיות וההקפדה של סקנדינביה. Moi זו ברכת "שלום" בפינית והחנות שלהן, שהיא גם סטודיו פעיל, מהווה לוח השראה לנפש. העיניים חולפות בנינוחות על פני ההיצע המלבב של מוצרי נייר ושלל פריטי עיצוב לבית, המדברים ביניהם ועם התת מודע בשפת לייף סטייל אחידה של צבעים רכים ובהירים, בסגנון מינימליסטי-נטורליסטי, מתוחכם אבל חם. אפשר ללמוד כאן מלאכת יד, מקרמה, חיתוכי נייר, הדפס, אריגה בנול, קליגרפיה וכן נמכרות עבודות אמנות של יוצרות ישראליות בסגנון שמקשר בין חוץ ופנים ומכניס את הטבע הביתה, ושבעלות המקום בוחרות בקפידה. וכיוון שנפשי נקשרה בסגנון המרגיע של הסטודיו הזה, שמחתי לשמוע שיש גם מכירה באונליין: http://moiworkshop.com/ 077-3450992.

 

 

 

 

 

פרא סדנאות ויצירה

 

בבית המלאכה "פרא" שנמצא לא רחוק מהמקדש הסקנדינבי הקריר, אווירה שונה לגמרי. כאן צבעים עזים, בעיקר צבעי תבלינים חמים, בבית מלאכה לטקסטיל שנפתח ממש בימי הקורונה, שזה לבדו עניין ששווה להצדיע לו. בני הזוג לימור טל־רפפורט ואלעד רפפורט הקימו אטלייה שבו הם גם מוכרים וגם מקיימים סדנאות שונות בטקסטיל, מלאכות יד מסורתיות ואמנות שימושית, מסייעים ליוצרים מתחילים, ליצור לעצמם שפה עיצובית ומעניקים להם במה למכור את יצירותיהם, כולל יצירות של חברי עמותות שונות כמו למשל נשות קונצ'טה הססגוניות. על המדפים פריטי קדרות וזכוכית, עבודות קרמיקה ופיסול בחוט, הדפסי צילומים של צמחים על לוחות עץ דקורטיביים – מקסים. בני הזוג יוצרים כובעים, סינרים, תיקים צבעוניים ויפים, מחומרים שונים ובעבודת יד והכל אקולוגי, תומך סביבה ונעשה בתנאי סחר הוגנים, מה שמקל מאוד את הקנייה גם מבחינת המצפון האישי.

 

זה המקום לחשוב על כך שהתרגלנו שהמילה חומריות נושאת בתוכה אנרגיה שלילית, אבל כאן אנחנו נתקלים בחומר חי, שזוכר את מקורותיו ולא עובר עיבודים או תהליכים שיוצרים בו זילות. להפך. מצטרפת אל החומר נשמת אפם של היוצרים בו, והדבר הזה מעודד אותי לקנות בלי להרגיש בנקיפות המצפון הרגילות שמלוות קנייה סתמית. "זו קניה של מוצרים תומכי חיים וארוכי חיים", משלים את מחשבותיי אלעד, בעלי המקום כשהוא מלווה אותי אל התחנה הבאה. 04-9966263.

 

טוטסי כריכים מצוינים

 

"תיזהרי, יש לה את הכריכים הטובים בעולם", הוא מתכוון לאביטל שדות, המוכרת כאן כ"טוטסי" כשם המעדנייה האיכותית שלה. המדפים עמוסים בחומרי גלם ומיני מזונות שכל מה שמתחשק הוא לנעוץ בהם שיניים ולשון והכל של יצרנים קטנים וארטיזנלים: מרקחות ומרמלדות, מיני לדר נפלא של "עידן הפרי" עשוי מפירות שונים – קיווי, תאנה, שזיף וכמובן משמש. נקניקים כשרים של לבקוביץ', וגבינות קשות או מיושנות מסוגים וממדינות שונות, מגאודה ועד גרוייר, וגם בושה מזמינה, ובורטה טרייה ויש גם רטבים לפסטות וסוגי פסטו שאבישג מייצרת בעצמה תחת לייבל פרטי, ופסטה ממפעל קטן בנאפולי ולימונים כבושים וקליפות הדרים מסוכרות ומרציפן בעבודת יד וחלבה משכם וגם טחינה שתיהן של עייאש, יצרן שלא הכרתי ותוצריו טעימים לעילא וקפה לטחינה במקום ומיני ממתקים שמיוצרים גם הם במקום – קרמל מלוח עם שקדים ושוקולד, וקוביות שקופות של רחת לוקום מדיפות ניחוח משכר של מי ורדים וכמובן – הסנדוויצ'ים. עוד בדרך כששמעה שאני מגיעה לכאן, סיפרה לי חברה שגרה בקריות על הסנדוויצ'ים הנפלאים של טוטסי, שלפעמים היא נתקפת קרייב אליהם ונוסעת לנעוץ שיניים במיוחד. אז חיכינו עד שנהיה ממש רעבים, והזמנו לנו כריך בג'בטה מתפצפצת מבחוץ ורכה מבפנים, שהכילה מיני גבינות וממרחים ועלים ירוקים וכל ביס היה קפיצה לתוך נוף כחול-ירוק של צפון איטליה, עם עסיס של עגבנייה בשלה. אפשר לשלב גבינות עם נקניקים וממרחים וירקות וחמוצים וכל מה שתמצאו כאן במעדניה. בואו רעבים. 04-8225740.

 

 

הולך בתל יינות וחלומות

 

את הכריך של אביטל ליווינו ביין לבן צונן מדרום אפריקה, שהגישה לנו מיכל, שמלווה אותנו ושבבעלותה גם חנות "הולך בתל" הסמוכה למעדנייה והיא בעצם מרתף היינות של היישוב. מיכל, שעבדה במסעדות המובילות בתל אביב בשנות התשעים ולאחר מכן עברה לתחום היין, התאהבה בענבים ובכרמים ולאחר שחזרה לגור כאן, עם משפחתה, היה לה ברור שיין יהיה כלול בסיפור. בהתחלה היא פתחה חנות יין אצלה בבית, ותושבי יודפת הגיעו לקנות. אחרי זה באו האורחים שלהם, ומטיילים ששוטטו ביישוב ומיכל הזמינה כל אחד לשתות איתה יין וחלצה פקקים וסיפורים והעניקה הסברים עד ששאלה את עצמה מה עם חנות יין. ועכשיו, כאשר החום בחוץ מתחיל מעט להכביד, אנחנו יושבים בתוך החנות רחבת הידיים והעמוסה בכל טוב שלה, צמודים למדפי היינות העשירים, ומיכל סוקרת את ההיצע המגוון שהיא מעמידה כאן: יינות לבנים ואדומים וורודים במבחר עשיר מכל העולם: ממדינות אירופה ומאזורי יין חדשים כמו ארגנטינה וניו זילנד ואוסטרליה ודרום אפריקה לצד יינות בוטיק ישראליים וגם יינות אקזוטיים מגאורגיה. עוד במקום כהילים שונים, כמו וורמוט איטלקי מסורתי וג'ין מקומי וכן שמן זית של יצרנים מהסביבה, ודבש של מכוורות יודפת לצד סבונים ותמרוקים ומשחקים ודברי יצירה ובעיקר אלמנטים שונים מהחינוך האנתרופוסופי המאפיין את המקום וכן זרעים של פרחים שמאפיינים את האזור ונמכרים בשקיות כסוג של זיכרון ממשיך לקחת הביתה ולשתול. 04-8226221.

 

 

הקופים של נורה תאילנד זה כאן

 

נורה היא נורה תבור, אשת הקופים של הכפר ומי שמסתובבת פה עם אור בעיניים. הקשר עם בעלי החיים והטבע בוער בה עוד מילדותה בתל אביב. ליודפת הגיעה באוטובוס לפני 38 שנים "בעקבות בן הזוג שלי שהביא אותי לראות כאן את פינת החי של הקופים", היא אומרת ועיניה אורות. "כשירדתי מהאוטובוס, בכיכר במצפה שלמעלה, הרגשתי שקיבלתי קריאה, שיש משהו פה שאני רוצה להישאר ולחקור". וכך התוודעה לקופי הסנאי ולפינת החי והחלה להקים את מה שהיום הוא מתחם רחב ידיים, מוצל ומגודר המשתרע על מורדות הגבעה מיוער כולו בחורש טבעי. בשטח הפתוח הרבה בעלי חיים שמסתובבים חופשי, כמו תרנגולות, תרנגולי הודו, טווסים, ארנבות וכן קופי הסנאי שמחכים למבקרים. המדריך מחלק קופסאות האכלה וכל מי שמחזיק קופסה, קופי הסנאי הרכים והנעימים צונחים לו על הכתף ואוכלים מידיו. זו כזו חוויה חמודה וכיפית להורים ולילדים. בנוסף, בכל השטח פזורים כלובים ומכלאות שמאכלסים גם בעלי חיים אחרים שזקוקים לשיקום, להגנה ולריפוי וגם קופים גדולים יותר שלא יכולים להסתובב חופשי וחלק גדול מהם קופים שונים – לאמורים, מקוק, גנון, קפוצ'ינים ועוד - שניצלו מחוות הניסוי שהתעללו בהן בעבר. נורה היא לגמרי המלאך השומר של בעלי החיים כאן ומנצחת על צוות מטפלים ווטרינרים שמטפלים בבעלי החיים. "אנחנו גם מקפידים על שעות המנוחה והפרטיות של הקופים. אי־אפשר שכל היום יסתובבו בני אדם בתוך שטח המחייה שלהם. הם צריכים גם להיות עם עצמם. אני גם דואגת לסקרנות ולהעשרה שלהם על ידי משחקים שונים, ואימונים שאנחנו עושים להם". בעלי החיים נראים בריאים וטובי לב, מסתובבים חופשי והמקום נקי ומושקע. וזה מנקה את המצפון של נורה שאומרת שאם זה היה אפשרי היא הייתה משחררת את כל בעלי החיים פה, כל אחד לשטח המחיה הטבעי שלו בעולם. "ועדיין אנחנו המקום שנותן את התנאים הכי טובים בתנאי שבי". לרכישת כרטיסים בהזמנה מראש בלבד כי הכניסה לפי מכסות: kofim.co.il. ובקצה המסלול בחלק הגבוה יותר, בית קפה פתוח בסגנון תאילנד, שצופה אל היער. בית קפה של הטבע. 04-9801265.

 

 

עשהאל השקעה במחמצת

 

עכשיו צריך קפה ועוגה של ארבע אחר הצהריים ואנחנו עושים את דרכנו אל המאפייה של עשהאל מאור, אופה הכפר. ממש כמו בסצנה מסרט, הוא מקבל את פנינו מבעד לעננת קמח, ניצב בסינר ומצנפת לבנים, ליד משטח האלומיניום שעליו כיכרות שצבען סגלגל בשל הזיתים שנחבאים בבטניהן. עשהאל בוצע נתחי בצק מדויקים מתוך הר בצק שתפח, אחת אחת הוא מניח את יחידות הבצק על המשקל, ומשם אל המשטח המקומח והידיים צרות בריקוד זריז את כיכרות הלחם השמנמנות והמאורכות, המחודדות בקצותיהן. תוך כדי הוא מספר באריכות על לחמי המחמצת שלו, הנעשים בעבודת יד בשיטה מסורתית מקמחים מלאים ואיכותיים, על הבייגלה והג'בטות והבגטים והלחמניות שאותם יש רק בבוקר, ועל שעות הפעילות של המאפייה המיוחדת הזו, שהתאימה את עצמה לאורח חיי התושבים ולחיי המשפחה של האופה ועל כך שלחם טרי אופים כאן פעמיים ביום, והלחמים יוצאים טריים מהתנור גם לקראת ארוחת הערב. ואיך אפשר לדלג על מאפי השמרים המצוינים שבשבילם כמו גם בשביל הלחמים, מגיעים תושבי האזור גם מרחוק, כולל הבורקסים והחלות של שישי, הנהדרות. "להיות אופה זה עושה סדר בחיים. הדברים ידועים וברורים מראש, הלחם אוהב את התכנון, והמחמצת, שהיא דבר חי, אוהבת את אותו סוג של יד. אני לא יכול להגיד לבצק, או ללקוחות: 'אני מתעכב' או 'אין לי כוח לבוא היום'. לחם זה דבר שמצפים לו". 04-6119889. סגור בשבת.

 

ואפרופו לחם, זה המקום להזכיר גם את המחלבה המצוינת "חלב עם הרוח" ואת בוטיק הגבינות האורגניות שלה – אחד מהמקומות הכי טעימים ושווים במתחם, ובכלל. כתבתי על המקום לא מזמן, ולכן רק אציין שמדובר בגן עדן לאוהבי הגבינות שמגיעות מהחווה הסמוכה של דליה ואמנון הבעלים. בחנות ניתן לרכוש גבינות עזים מעולות באמת, מסוגים שונים ואל תפספסו את הביקור בה. בואו רעבים גם בשביל גלידת היוגורט החמצמצה והנפלאה. 04-8225857.

 

 

גונית טוויה ואריגה

 

חוטים של עוצמה נשית טווינו כאן, ואיך אפשר בלי לבקר את גונית פורת, שמקיימת בסטודיו שלה סדנאות יומיות סביב כל מלאכות הצביעה הטבעית, האריגה והטוויה. לכאן מגיעות גם נשים מהסביבה לטווייה ואריגה, "יש כאן נשים שטוות יחד כבר 18 שנה ומתארות איך השקט של הטוויה מציל אותן מהרעשים החיצוניים. ויש גם נשים שלומדות בעזרת האריגה להניע קדימה את סליל החיים", אומרת גונית, ותוך כדי שאנחנו משוטטים בין הנול וערמות החוטים האינסופיים, מספרת גונית על המיתולוגיה של בנות הגורל שיושבות בשמים וטוות את חוטי החיים, מודדות וצובעות לכל אדם לפי גורלו ומעניקות לכל אחד את הסליל שממנו יטווה את סיפור חייו. אין זה מפתיע שדווקא כאן, בתוך הבית הפרטי הקסום שלה, החולש על נוף מרחיב נפש, שוכן מרכז אריגה נשי, שכן יודפת הייתה מרכז האריגה הגדול של האזור בעת העתיקה ונמצא פה המספר הכי גדול של משקולות ונולים. סדנאות בתיאום מראש, 052-8295787, בין 150 ל־450 שקלים למשתתף, ולוקחים את התוצר אתכם.

 

מי שאוהבת בגדים – ומי לא? – תמצא בשיטוט בין חנויות המתחם את קסם האופנה האיטית. כך למשל הגר גולן שאוספת ומוכרת בגדי יד שנייה במצב מעולה, בגדי וינטג' ופריטים שמובאים אליה מהארונות של הנשים באזור; "המלבושייה" שבעקבות הגעגוע לגרבי יודפת, החזירה את שיגעון הגרביים עם מותג מקומי "גרביים של פעם" – שיתוף פעולה ערבי־יהודי מגליל, וגרביים מעוצבים בהומור, כולל גרבי גולדה ובגין ובן גוריון. עוד יש כאן תיקים, כובעים, בגדים אקולוגיים של מותגים שונים, ועוד. 04-8226227.

 

 

ג'מה הכל לבית, בסטייל

 

ואחרי שהלבשנו את עצמנו, לא נלביש את הבית? ימימה בר, הקימה כאן את JEMMA – סטודיו חלום לעיצוב הבית, עם מגוון פריטים שבכולם הייתי רוצה להיות מוקפת מהרגע שאני קמה בבוקר. טקסטיל איכות מהודו, רהיטים מעץ ממוחזר שמעוצבים ומיוצרים על ידי אלירן, בן הזוג שלה, כלי אמייל איכותיים וצבעוניים משמחי לב, וילונות, כריות, שמיכות, מפות והכל צבעוני ומדוגם ומשרה שלווה וכיף. באמת. גם אם לא תקנו, לכו לסיבוב מרחיב נשימה. וגם כאן יש מכירה באינטרנט. 04-8225841.

 

זוכרים את הסבון הנפלא שגיליתי בשירותים של בית הקפה? אז ברור שלא ויתרתי ונסעתי לקנות אותו. כי סבונים מעולים זו ההפרעה הקטנה שלי. ביישוב קורנית המרוחק רבע שעה נסיעה מיודפת, שוכן מפעל תמרוקים קטן – טבע הגליל. הבעלים, בני הזוג ליאור ויהל גיניס מקיימים סדנאות למי שמעוניין ללמוד רקיחה של סבונים וקרמים על בסיס צמחים טבעיים, ועל בסיס הצמחים המגיעים מהחקלאים באזור – לבנדר, רוזמרין, נענע, עשב לימון, גרניום ועוד – מייצרים מוצרים טבעיים, ששומרים על הסביבה ועל העור: חמאת גוף, סבונים נוזליים ומוצקים, דיאודורנט טבעי ועוד. פתוח בימי ראשון עד חמישי משמונה עד שש בערב. ביום שישי עד שתיים. 052-8736298.

 

נכון שיצא טיול של שופינג – שגם מזכיר לנו שיותר כיף לקנות מיצרנים מקומיים וקטנים בשטח, במקום מאתרים סיניים שהולכים בהם לעיבוד ולאיבוד, אבל אל תוותרו על ביקור בגן לאומי יודפת, אתר מורשת מרשים, שמשמר את שרידי העיר הקדומה יודפת, וכן ממצאים רבים מהמרד הראשון ברומאים. במקום גם שרידי בית כנסת עתיק. וכמובן, לכו לשוטט בטבע הקרוב וביערות שבהם צפיתם ממרפסת בית הקפה. והנה סגרנו מעגל של אדם ואדמה.