האם עתרה באמצע החודש שעבר בבקשה לחסן את בניה על אף התנגדות אביהם. היא צירפה לבקשתה אישור מרופא ילדים הממליץ על החיסון וטענה כי ייתכן שהנערים יטוסו לחו"ל, ובמידה שכן - הם לא יספיקו לקבל את שתי מנות החיסון לפני הנסיעה.
האב טען בתגובה כי באופן כללי אינו מתנגד לחיסון, אך הוא סבור שיש לחכות עם ההחלטה עד ספטמבר. לטענתו, המידע לגבי חיסון בני נוער עדיין חלקי. הוא הפנה לראיון טלוויזיוני שנערך לאחרונה עם פרופ' גבי ברבש, שציין כי על אף המגמה הכללית להמליץ להתחסן אין דחיפות בעניין, כאשר ישנה חסינות עדר שמגנה גם על בני הנוער. עוד טען האב שהאישור שהאם הציגה הוא של רופא ילדים שאינו מומחה במחלות זיהומיות, ומאידך רופאים רבים סבורים כי אין למהר לחסן קטינים כל עוד אין בכך צורך חיוני. באשר לטענה כי ייתכן שהנערים יטוסו לחו"ל, טען שממילא נסיעה שכזו טעונה הסכמתו ושאלת החיסון תישקל במידה והנסיעה תעמוד על הפרק.
כמה ימים לאחר מכן הגישה האם בקשה למתן החלטה לאור עמדת משרד הבריאות שיש להקדים ולהתחסן עד תחילת יולי, אז עלולים לפוג תוקפם של החיסונים הקיימים. האם הוסיפה שהנערים משתתפים באופן יומיומי בפעילויות ספורט, ומבקשים לקבל את החיסון על מנת להיות בטוחים מפני הידבקות והדבקה.
השופטת אייזנברג קיבלה את בקשת האם וקבעה שהיא רשאית לחסן את הילדים ללא הסכמת האב. היא ציינה שבנושא חיסונים שגרתיים אין צורך בקבלת חוות דעת רפואית וברירת המחדל היא לפעול לפי הנחיית הרשויות ולהתחסן. במקרה זה המלצת משרד הבריאות שנבחנה על ידי גורמים מקצועיים קוראת להרחיב את מתן חיסוני הקורונה לבני 15-12 לנוכח ההתפרצויות האחרונות.
היא התייחסה גם לעניין הדחיפות והנחיצות בחיסון לאור המציאות השברירית ולעובדה שבשבועיים האחרונים חלה עלייה ניכרת במספר החולים המאומתים. לכך יש להוסיף את העובדה שמלאי החיסונים הולך ואוזל ותוקפם של החיסונים הקיימים עומד לפוג.
השופטת הדגישה כי הנערים, שבאים במגע עם בני נוער רבים, מעוניינים בחיסון וזכותם להיות מעורבים בהחלטות הנוגעות להם. היא הזכירה כי פגשה בהם בעבר במסגרת תביעה של האב לחידוש קשר עימם והתרשמה שהם בוגרים ונבונים.