50 שנה אחרי: נקבע למי שייכת דירה בחולון

הנכס נמכר ב-1970 אך מאז הזכויות נותרו על שם המוכרים. יורשי הרוכשת זכו בפסק דין שלפיו הדירה שייכת להם. יורשי המוכרים ערערו - ונדחו

מערכת פסקדין פורסם: 08.07.21, 09:44

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בסכסוך שמקורו נעוץ בשנות ה-70 סביב בעלות על דירה בחולון, ונמשך גם על ידי יורשיהם של המוכרים והרוכשים המקוריים.

 

בפברואר 1970 נכרת הסכם מכר בין שלושה בעלי זכויות בדירה בחולון לבין אישה שקנתה מהם את הדירה. מאז גרה הרוכשת או מי מטעמה בדירה אך הזכויות לא נרשמו על שמה.

 

הרוכשת הלכה לעולמה ב-2008. לאחר שניתן צו ירושה ב-2015 ביקשו יורשיה לרשום את זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין אך יורשיו של אחד מבעלי הזכויות המקוריים התנגד.

צילום: shutterstock
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
בנסיבות אלה הגישו היורשים בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה באמצעות עו"ד אורית פנצר. הם דרשו להצהיר שהזכויות בדירה שייכות להם.

 

יורשי הבעלים המקורי, שיוצגו על ידי עו"ד אלכס רוזקובסקי, התנגדו. הם טענו בין השאר שלתביעה לא צורף מלוא ההסכם המקורי אלא רק העמוד הראשון וכי בכל מקרה התביעה התיישנה.

 

ואולם, ביולי 2019 התקבלה התביעה. השופטת מיכל עמית אניסמן נתנה תוקף לעסקת המכר בהסתמך על אינדיקציות רבות לכך שהזכויות בדירה אכן נמכרו לרוכשת. כך למשל, מאז 1970 החזיקה הרוכשת בדירה ללא עוררין ושילמה את כל המיסים בנוגע לנכס.

 

השופטת גם דחתה את טענת ההתיישנות וקבעה שליורשים יש "זכות שביושר" בשל עסקה "כמעט-מושלמת". לכן יש למנות את מרוץ ההתיישנות החל מ-2017, כאשר הנתבעים כפרו לראשונה בזכותם של יורשי הרוכשת.

 

היורשים שהפסידו לא השלימו עם התוצאה וערערו לבית המשפט העליון, אבל השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ודוד מינץ דחו את הערעור.

 

הם הדגישו כי בית המשפט המחוזי מצא ראיות רבות לכך שהזכויות בדירה נמכרו על ידי בעלי הזכויות המקוריים למנוחה. כך, מאז 1970 החזיקה המנוחה בדירה ללא מחאה וכל הרישומים במוסדות השונים היו על שמה (כמו מינהל מקרקעי ישראל והעירייה).

 

זאת ועוד, אחד היורשים האחרים של בעלי הזכויות המקוריים אף הודה במסגרת ההליך כי הזכויות שייכות ליורשי המנוחה והצהיר כי זכור לו שהדירה נמכרה על ידי הוריו. בנסיבות אלה אימצו השופטים את פסק הדין המחוזי "על קרבו ועל כרעיו". המערערים חויבו בהוצאות בסך 50,000 שקל.