התוכנית להתחדשות עירונית חלה על שטח של כ-13 דונם בלב גבעתיים. במקום בנויים כיום 12 מבנים, חלקם צמודי קרקע וחלקם בניינים נמוכים. התוכנית מציעה הריסה של מבני המגורים הישנים והקמת מתחם חדש מעורב הכולל מגורים, תעסוקה ומסחר בשלושה מבנים, כשכל אחד מהם בן 16 קומות, וזאת לצד שטחים המוקצים לצורכי ציבור ושטחים פתוחים.
העותרים הם השכנים המתגוררים בבניין הסמוך למגרש מושא התוכנית. הבניין שבו הם מתגוררים נבנה במסגרת תוכנית התחדשות עירונית. הם הגישו התנגדויות משורה של טעמים. בין היתר הם ביקשו לאמץ חלופה תכנונית שונה, שבמסגרתה תבוצע "הצרחה" בין שטחי הציבור לשטחי המגורים, כך שבסמוך לבניין שלהם יוקם מבנה ציבורי בלבד. הם הוסיפו שניתן היה להסתפק במספר קטן יותר של יחידות דיור חדשות ועדיין לשמור על כדאיות כלכלית ליזם.
בעתירה לבית המשפט ביקשו השכנים לבטל את החלטת הוועדה המחוזית. הם הצביעו על כשלים בפן התכנוני של והפנו להצעה אדריכלית חלופית שלדבריהם ראוי היה לאמץ מכיוון שהיא פחות פוגעת בהם.
הוועדה המחוזית דחתה את התנגדות השכנים וציינה כי החליטה שלא לאמץ את התכנון החלופי שהציעו מטעמים תכנוניים. היא טענה שלא נפל פגם בהחלטה מושא העתירה. לשיטתה, התוכנית אושרה לאחר שנמצאה ראויה מבחינה תכנונית, והיא מייצגת תכנון מיטיבי לעומת חלופות תכנוניות אחרות שנשקלו לרבות זאת שהציעו העותרים.
ואכן, השופטת רחל ברקאי דחתה את העתירה והדגישה שבית המשפט אינו שם עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ולא מעמיד את שיקול דעתו תחת שיקול דעתן המקצועי. העובדה כי העותרים סבורים כי יש להעדיף חלופה תכנונית אחרת על פני זו שאושרה, אין בה כדי הצביע על פגם בתהליך קבלת ההחלטה של הוועדה המחוזית.
השופטת הוסיפה כי היקף הבניה שאושר במקרה זה על ידי הוועדה המחוזית נקבע על בסיס שיקולים תכנוניים ולא כלכליים. לפיכך, גם אם היקף הבנייה שאושר עולה על המינימום הנדרש על מנת שהתוכנית תהיה רווחית עבור היזם, הרי שהוא נקבע על בסיס שיקולים ונימוקים תכנוניים נוספים שאין בסיס להתערב בהם.
"מדובר בשאלה מקצועית, רחבה, הנתונה למוסדות התכנון, ולא מצאתי בהחלטת הוועדה המחוזית כל פגם או חוסר שיקול דעת אשר יצדיק התערבות בית המשפט, סיכמה השופטת. העותרים חויבו בהוצאות בסך 30 אלף שקל.