
תהליך הכנת הגלידה מערב הקצפה והקפאה. ככל שהגלידה אוורירית יותר, היא תכיל יותר אוויר ופחות קלוריות (בתנאי שלא הוסיפו לה תועפות של שומן וסוכר), וזה בדיוק מה שהופך את הגלידה הרכה לממתק/קינוח פחות משמין - הרי אנחנו אוכלים עם העיניים, ובגלידה רכה הנפח גדול אבל הקלוריות מועטות יחסית.
ומה תפקיד הכפית? לקבוע אם זו אכן גלידה רכה: כשמוציאים את אריזת הגלידה מהמקפיא נועצים בה כפית. אם הכפית עומדת זקוף - סימן שהגלידה "צפופה" ועתירת קלוריות. אם הכפית נוטה הצדה, כנראה זו גלידה דלת קלוריות באופן יחסי. שימו לב, מבחן הכפית אינו רלוונטי לסורבה (ראו הסבר בהמשך).
כתבות נוספות למנויי +ynet:

סורבה
135-100 קלוריות ל־100 גרם
מכיל רסק פירות וחומרי גלם נוספים. הכנת הסורבה נעשית במכונה המערבלת את החומרים כך שאוויר לא ייכנס לתערובת, וייווצר סורבה דחוס ועשיר בטעם (המרקם יהיה קשה למרות שהוא יחסית דל קלוריות, לכן הוא לא רלוונטי למבחן הכפית).
שרבט
120־155 קלוריות ל־100 גרם
מכיל רסק פירות, חומרי גלם נוספים וכן חלב ו/או ביצים.
פרוזן יוגורט
160-130 קלוריות ל־100 גרם
מה שהיה טרנד חם בשנות ה־80 עושה קאמבק בשנים האחרונות, בעיקר במתכונים לגלידה ביתית. בגלידריות הוא מכיל יוגורט, מי גבינה או אבקה המבוססת על מי גבינה. במקרים רבים מוסיפים ג'לטין כדי ליצור מרקם סמיך וחלקלק יותר. בחלק מהמקרים כמות הסוכר גדולה מאוד, לכן עדיף למצוא מקום שמשתמש ביוגורט אמיתי.
גלידה חלבית רכה
180-150 קלוריות ל־100 גרם
ההיצע של אריזות הגלידה בסופרמרקטים רחב ביותר. חלקן מכילות סוכר וחלקן לא (ואף נושאות את תו אי"ל – האגודה הישראלית לסוכרת). רובן נעות בין 3% ל־6% שומן ובטווח קלוריות סביר. התחרות הגדולה בין היצרנים מאפשרת לנו, הצרכנים, לבחור מוצר בעל אחוזי שומן נמוכים וסוכר מופחת, ומתוך כך גם כמות הקלוריות סבירה בהחלט.
גלידה טבעונית
250-180 קלוריות ל־100 גרם
כדי להשיג מרקם סמיך ללא שימוש בחלב משתמשים בגלידריות (וגם בהכנה ביתית) בעיקר בבננות, ובמוצרים התעשייתיים משתמשים במתחלבים למיניהם - רובם עשירים בשומן צמחי (במקרים רבים שמן קוקוס ודקל שהם שומנים רוויים מאוד למרות מקורם הצמחי), וכמות הקלוריות עולה בהתאמה.
גלידת שמנת
300-210 קלוריות ל־100 גרם
הרכיבים הבסיסיים של גלידת שמנת הם חלב, ביצים ושמנת מתוקה. מדובר בגלידה טעימה, כמובן, דחוסה ועשירה בשומן. לפי תקנות משרד הבריאות, גלידת שמנת צריכה להכיל 12%-8% שומן חלב, 10% מוצקי חלב ועד 13% פחמימות שאינן לקטוז (סוכר חלב). גלידת שמנת משובחת מכילה לפי אותן תקנות 12% שומן לפחות.
בהכנת גלידת שמנת ביתית מחממים תערובת חלב, שמנת, חלמונים וסוכר. בגלידה תעשייתית משתמשים בחומרים שומניים, תרכיזי חלב או חומרים מתחלבים, ומייצבים כתחליף לביצים.
גלידה תוצרת בית
היתרון הגדול בהכנת גלידה ביתית הוא היכולת לשלוט בכמות החומרים ובאיכותם. כמות הקלוריות נגזרת מהמרכיבים: פירות, יוגורט, דבש וכו'. החיסרון: חלק ממתכוני הגלידה מחייבים שימוש במכונה ביתית.

חפשו על התווית תכולת מרכיבים בריאים כמו פירות או יוגורט. כל המרבה הרי זה משובח.


הקיסר הרומי נירון היה ידוע בתאוותו למתוקים, ומשרתיו הגישו לו שלג צח מההרים מעורבב ברסק פרי. הסינים הוסיפו למאכל המושלג חלב, והערבים - סוכר. הסורבה, כפי שהוא מוכר לנו כיום, הגיע לצרפת מאיטליה כנראה על ידי קטרינה דה מדיצ'י שהיגרה לארץ הבגט כדי להתחתן עם מלך צרפת אנרי השני במאה ה־16. הצרפתים, כצפוי, הוסיפו את השמנת לסורבה. במאה ה־18 הופיע לראשונה צמד המילים Ice Cream בארצות־הברית - מדובר פחות או יותר בגלידה שאנו אוכלים היום.
הכותבת היא דיאטנית קלינית.