גאווה אדומה

רשת הביטחון של הלוחמים בשטח: הן פרוסות בשטח בתרגיל הלילי כשעל גופן אפוד עמוס בציוד, ומדמות כצוות יחידות אויב המנסות לפגוע בכוחותינו. תפקידן הוא לאתר כשלים אצל הכוחות המבצעיים, להראות לצוותים את השגיאות ולמנוע אבדות בנפש בעימות האמיתי הבא. "אם הצלחתי בתרגיל אולי במלחמה הבאה יהיו בזכותי פחות אימהות בוכות". כתבתנו הצטרפה לתרגיל וחזתה מקרוב בבנות היחידה האדומה בפעולה

שר בלילה, שטח אימון ברמת הגולן.

 

חושך מוחלט ורוח שמקפיאה את הגוף ומחרישה את האוזניים במהירותה הבלתי פוסקת. על פסגת הר יושבת חוליית נ"ט של היחידה האדומה שמורכבת מארבע חיילות ומפקדת. צמודות למשקפת ענקית ומיוחדת, כשעל גופן אפוד עמוס בציוד ולצידן פרוסות רשתות הסוואה בשלל צבעים. הן מדווחות בקשר על טנק מספר 5 בשיירה שנפגע מטיל נ"ט של האויב.

 

הכוחות בקשר, שהותקלו באותו הרגע, מנסים למצוא פתרון ולאתר את החוליה שיורה עליהם ממרחק. הבנות, או בשמן הרשמי "המדמות", מחייכות זו לזו בגאווה, מסמנות וי על עוד משימה שבוצעה בהצלחה בתרג"ד הלילי מול חטיבה 179 שאותה מרכיבים טנקיסטים במילואים.

 

"הגדוד היה בהתקדמות לנ"צ שקיבלו מראש כמשימה ואנחנו, שמדמות חוליית נ"ט של האויב, פגענו בהם כי הם לא התקדמו בצורה נכונה ומבצעית", מסבירה לי המפקדת ק' בקשיחות. "יש לנו פה חוליה של רביעיית חיילות ואני המפקדת שלהן. יש למטה עוד חוליות שפזורות בשטח באקטים אחרים ומדמות מצבים שונים לגמרי".

 

כמה זמן אתן פה?

 

"זה היום השני של התרגיל מתוך שלושה ובעמדה הזו אנחנו הולכות להיות עד שש בבוקר. אנחנו מחליפות בין שתי עמדות תצפית כדי לשמור על ערנות מתמדת. ממש לומדות לנהל אורח חיים של עמדה לפרק זמן ארוך".

 

איך פועלת האינטראקציה שלכן אל מול הכוח?

 

"יש מגע ישיר ויש מגע דרך הקשר. אלינו ספציפית לא מגיעים חיילים אבל אנחנו רואות אותם דרך המשקפת המיוחדת הזו, מתעדות אותם ומדווחות על פגיעה בקשר ברגע שהם עושים משהו לא נכון. בחוליות הדינמיות יש חיכוך ישיר כולל כדורי סרק מול החוליות של השריונרים".

 

מה קרה לכוח הלוחמים ברגע שדיווחת בקשר על פגיעה בטנק?

 

"הדיווח הגיע אל מנהלת התרגיל שדיווחה לטנק במיידי שהוא נפגע, ומפה הם צריכים לתפעל את המשך הקרב. אם הטנק שלמטה היה מתנהל מספיק טוב הנ"ט לא היה יכול לפגוע בו, אבל בגלל שהוא עשה טעות מבצעית הוא נכנס לכוונת שלנו".

 

אותה חוליית נ"ט מסווגת וקשוחה שייכת ליחידה האדומה שהיא יחידת ביום אויב של זרוע היבשה בצה"ל שהוקמה בשנת 2020 וכפופה ליחידת הדימוי הטקטי. לוחמות היחידה הראשונות התגייסו במאי 2020 ועברו הכשרה בת שלושה וחצי חודשים (טירונות 05) בבסיס צאלים, ובדצמבר של אותה שנה היחידה הוכרזה כיחידה מבצעית. מטרת היחידה היא לאתגר את לוחמי הצבא במהלך אימוניהם ולדמות את האויב בצורה הכי קרובה למציאות בשדה הקרב ביבשה, באוויר ואפילו בים.

 

"התגייסנו באוגוסט, שזה היה הגיוס השני של היחידה והשנה מתחיל כבר הגיוס החמישי". מספרת ת', חיילת בחוליית הנ"ט. "הגענו בלי הרבה ידע ליחידה, אף אחד לא ידע מה זו היחידה האדומה, לא היו מפקדים שנולדו ביחידה ולא היה יותר מדי מה לספר, כי היחידה נחשבת מאוד מסווגת. בזמן הטירונות וההסמכה למדנו הכל. עם הזמן היחידה מאוד מתפתחת".

 

מה עושים כדי להגיע ליחידה שלכן?

 

"מתגייסים עם כוח מקביל כדוגמת מפעילות האמר ומי שמתאימה ליחידה נשלחת לגיבוש והכנה מיוחדים".

 

ומה קורה בהסמכה?

 

"אנחנו מקבלות מקצוע בהכשרה וזה המקצוע שלנו לאורך כל הדרך ממש כמו בלוחמה – נ"ט וכו'. יש ורסטיליות שמייצרים ככל שמתבגרים בתפקידים. אחרי תקופה מסוימת אפשר לצאת לפיקוד ואז לבה"ד 1 ולחזור כמפקדות ליחידה".

 

כמו שהבנתם מצמד המילים "יחידה מסווגות" אי־אפשר לספר הרבה על היחידה המתפתחת ולאורך הראיון והליווי בתרגיל לכל שאלה מוצמד המשפט "אני לא יכולה להגיד יותר מזה", מה שיוצר קושי לשכנע בנות להתגייס ליחידה המסקרנת. "בגלל ההגבלה של ביטחון המידע אנחנו כל הזמן בקונפליקט כי יש קושי להסביר את התפקיד", מסביר רב־סרן ד', מפקד המגמה של היחידה. "רק תוך כדי אפשר ללמד את הבנות על משמעות הפעילות שהן יבצעו. היום, כשמתחילים כבר גיוס חמישי ליחידה, יש שני תהליכים שקורים – בת מביאה בת, שזה דבר יפה ממש, וגם כניסה לפסטיבלים של מלש"בים שבהם אנחנו מקימים עמדה. זה חשוב כדי לצמצם את השוק ההתחלתי של המתגייסות. לא פשוט להתגייס לתפקיד שאתה לא יודע עליו כלום. המפקדת ק' שראיינתם היא הראשונה שהוכשרה להיות מדמה כמפקדת. יש לנו שלוש קצינות שאתמול סיימו בה"ד 1 וקיבלו סיכה והן מגיעות כמדמות וגדלו כמדמות".

 

כיצד המדמות ביחידה משפיעות על לוחם הקצה?

 

"בתור סמג"ד לשעבר בשריון ואחד שכל הזמן תירגל מזווית הטנקיסט אני יכול להגיד שהיחידה האדומה היא מכפילת כוח רצינית מאוד בתרגיל. זו ההתמודדות הכי קרובה שלהם למציאות. לא עוד ברזל שעומד ומטרות רצות אלא יחידה של בנות שלפני הירידה לתרגיל ניתחו את השטח ויודעות להביא את הביצוע שלהן כאויב מדומה בצורה הכי טובה שאפשר. פתאום הטנקיסט לא סתם נוסע ולא רואה כלום אלא יש לו אתגר מבצעי אמיתי. זה מאתגר את צה"ל ברמה של צוותי פיקוח שבאים אחרי זה לראות וללמוד מאיתנו על ההתנהלות ששיבשה להם את המערכות. רמה טכנולוגית מתקדמת אחרת".

 

נחזור לתרגיל. הבנות ממשיכות לתצפת מתחת לרשתות ההסוואה, שוכבות בדממת אלחוט, מחכות לטעות קטנה של הכוח שבזמן אמת יכולה חלילה לעלות לטנקיסטים בחייהם. על אף הסטטיות המתמשכת והקור המקפיא, הבנות שומרות על ריכוז מוחלט. הן חדורות מטרה ומודעות לחשיבותן בתרגיל.

 

מה גורם לכן להישאר חדורות מטרה בשעות שבהן אתן מסתתרות מתחת לרשתות הסוואה?

 

"כל פעם שאת רואה כוח במשקפת ויודעת שאם היית האויב בזמן אמת היית באמת פוגעת באותו לוחם ‑ את מבינה כמה משמעותית את", מסבירה ת' וקולה רועד מהתרגשות. "זה נותן המון ריגוש, מכניס אותך למצב לחימה, ממש כמו במציאות. אנחנו מקצועיות, יודעות הכי טוב לפגוע. בואי תראי בעצמך".

 

היא מניחה עליי את המשקפת, מכניסה אותי בין כוונות ומתקרבת ממש עד לפנים של הלוחם שראשו מציץ מחוץ לטנק. "בום. אם עכשיו היית יורה עליו הוא היה יכול להיפגע קשה, כי הוא לא שמר על מבצעיות נכונה. הוא הפסיד בקרב".

 

איך מגיבים הלוחמים כשאתן מפתיעות אותם בשטח?

 

"התגובות של החיילים מטורפות. הם מופתעים כל פעם מחדש. ממש מתלהבים ורבים איתנו אם באמת פגענו ובמי פגענו, לוקחים את זה ברצינות. בתרג"ד בחודש הקודם תירגלנו מול גדוד צנחנים. אחרי התרגיל המג"ד ממש הכניס אותנו למעגל של המשוב החם מול כל הלוחמים ושאל אותנו לגבי כל חוליה. נתנו לחיילים טיפים לפי הטעויות שהם עשו. הראינו להם סרטונים ותמונות שלהם וזה היה משמעותי בשבילם. ראינו את זה בתגובות שלהם. אני מרגישה שאנחנו לומדות ומלמדות המון, בעיקר לפעול ברגע האמת. אם הצלחתי לאמן כוח והוא באמת למד מהתרגיל ‑ עשיתי את שלי. אם הצלחתי בתרגיל אני יכולה לדעת שבמלחמה אולי בזכותי יהיו פחות אימהות בוכות. זה נותן הרגשה טובה בלב".

 

רב־סרן ר', מפקד הפלוגה של המדמות הגיע להציץ על הכוח, ממשיך: "האויב משתנה, לומד, יש לו רצון ומוטיבציה והוא רוצה לתפוס אותנו לא מוכנים. בתור חייל שחווה את צוק איתן ליד החברים הכי טובים שלו וראה אותם נפגעים, אני יכול להגיד שבזכות הבנות האלה יכולה בקצה להיות פחות משפחה שכולה, כי אותו חייל בשטח הפיק את הלקח והפך להיות הרבה יותר מקצועי. זה שווה כל דקת אימון וזיעה".

 

היו גם אירועים יוצאי דופן?

 

"היו מ"פים שלא הסכימו לקבל את ההפסד שלהם בתרגיל כי הפתענו אותם. הם לא ידעו איך לאכול את זה ואיבדו שליטה. ממש באמצע תרגיל המפקד הבין שהפלוגה שלו נפלה כי הם התנהלו לא נכון והיה להם קשה להכיל את זה".

 

ת': "שואלים אותנו לפעמים אם אנחנו רק בנות, במעין זלזול כזה, אבל בסוף אנחנו מראות מה המשמעות של כוח שמורכב מבנות. כולן אצלנו פייטריות, אם יש תרגיל אנחנו לא רואות בעיניים. תמיד נחושות ועם ציוד מלא – אפוד ונשק. אנחנו ממש אחיות וחברות ללחימה. החיבור והאורגניות יוצרים אווירה מדהימה ואנחנו יודעות להשלים אחת את השנייה בעמדה. בנות דתיות שלא רוצות את החיכוך עם הלוחמים מגיעות לפה ויכולות לעשות תפקיד רציני ומשמעותי. אנחנו מראות לצה"ל שאפשר לפעמים להפסיד, הכי חשוב זה ללמוד מהטעויות".

 

אחרי שלושה ימים של תרגול הגדוד מתכנס לסיכום תרגיל שאותו מוביל סמח"ט 179, סא"ל (מיל) ערן וולנברג. לצד כישלונות והצלחות בתרגיל הוא פותח בתודה ליחידה האדומה שבזכותה למד דברים חדשים. "בשנה האחרונה יצא לי להתאמן פעמיים עם הפלוגה האדומה", פותח הסמח"ט את דבריו. "היכולת שמספק הכוח של הפלוגה האדומה הוא דימוי מדויק לצורת הלחימה של האויב ואמצעי הלחימה שלו. זה מייצר אתגר משמעותי ומאפשר למידה איכותית וטובה. בשני המפגשים עם הפלוגה האדומה התאפשר לנו לבנות תרגיל שמביא לידי ביטוי את כל האתגרים שיהיו ללוחמים במציאות. עד שהגיעה הפלוגה האדומה היינו שמים מטרות סטטיות או מקצים כוח שלנו שיהיה אויב. לא היו לנו באמת את האמצעים ומיצוי התרגיל לא היה מספיק טוב".

 

הסמח"ט מנתח ומוסיף: "ביחידה האדומה החיילות מנתחות את השטח, המפקדים שלהן מגיעים איתנו לתיאומי ציפיות, הן מתקילות אותנו בצורה הכי טובה ומייצרות אצלנו מתח מבצעי אמיתי שמרגש אותנו בכל היתקלות. והכי חשוב, הן יודעות להעביר לנו את המידע בתחקיר ובאופן מצולם בסיום התרגיל, מסבירות ללוחמים איך הם נראים מהצד השני וזו הלמידה הכי טובה. בתוספת כל האמצעים הטכנולוגיים אותו מילואומניק שדוחס הכל במהלך שבוע יבוא בפעם הבאה מוכן הכי טוב למלחמה".

 

גם הלוחמים מרגישים כמוך?

 

"חד־משמעית. מילואימניק בתקופת האימון מתנתק מכל עולמו והכי חשוב לו זה לא לבזבז זמן יקר שאותו היה יכול להשקיע עם המשפחה ובעבודה. ברגע שאתה נותן לו ערך כמו בימוי אויב בצורה כל כך מקצועית שהיחידה האדומה מייצרת, יש לו הרבה הערכה לתקופת המילואים. כשהוא פוגש אויב שלבוש כמו אויב, מתרגל כמו אויב ומתקיל כמו אויב הוא מאוד מעריך את זה. כשנהג טנק נוסע וקופצות עליו לוחמות יש לזה אפקט, זה מייצר אצלו תודעה מאוד עמוקה וחשובה. בזמן אמת בשטח הוא ייזכר ברגע הזה ויידע להסיק מסקנות לבד".