הסגרים, הריחוק החברתי והלמידה מרחוק עשו את שלהם: דיווחים עדכניים מלמדים על עלייה דרמטית במצוקה רגשית ובתחלואה נפשית בקרב ילדים ובני נוער על רקע תקופת הקורונה. פסיכולוגים חינוכיים מדווחים על תופעת קשות בהיקפים נרחבים של חרדה, דיכאון, אובדנות, הפרעות התנהגות ואכילה, ושימוש בסמים ובאלכוהול.
אחד התרגומים הבולטים של מצוקת התלמידים היא העלייה בהתנהגויות האלימות. 65% מהפסיכולוגים החינוכיים מדווחים על עלייה בתופעת האלימות בבתי הספר היסודיים. מחצית מהם מדווחים על עלייה באלימות בעל־יסודיים.
מדאיגים לא פחות הם הדיווחים על עלייה ברמת האובדנות של הילדים ובני הנוער: 78% מהפסיכולוגים מדווחים על עלייה משמעותית בפניות על רקע אובדנות ביסודיים ו־85% בעל־יסודיים. כמעט מחצית מהפסיכולוגים החינוכיים ציינו כי התלמידים התקשו לחזור לשגרת לימודים סדירה, בעיקר בעל־יסודיים. לדבריהם, תלמידים רבים פשוט "ויתרו" על השנה החולפת.
הממצאים המדאיגים האלה עולים מדוח חדש של פורום ארגוני הפסיכולוגים הציבוריים, המתבססים על דיווחי פסיכולוגים חינוכיים הפועלים במאות בתי ספר ברחבי הארץ ובמסגרות פרטיות.
הפסיכולוגים מתריעים לקראת החזרה ללימודים, כי אם לא יינתן מענה מערכתי לתלמידים תחול החמרה נוספת שתרחיב את שיעור התלמידים שייפגעו באופן מיידי, ושאת תוצאותיה נראה גם כבוגרים בפשיעה, באבטלה, בחוסר השכלה ובמצוקות אחרות.
לאחר תקופה ממושכת מאוד של למידה מרחוק, תלמידי החטיבות והתיכונים התקשו להתמודד עם הדרישות והלחצים של מערכת החינוך. מהדוח עולה כי בבתי ספר רבים ניצלו את משך הזמן הקצר עד חופשת הקיץ למרתונים של "צמצום פערים" ולמידה אינטנסיבית, ולא ניתנה שהות מספקת לתהליכי ההסתגלות הנדרשים לאחר נתק ממושך מהמסגרת החינוכית.
על כן, הפסיכולוגים ממליצים שבמידה ומערכת החינוך תתמודד עם סגרים נוספים, חשוב לאפשר זמן להסתגלות מחודשת לשגרת לימודים משום שלמידה מחייבת בראש ובראשונה פניות נפשית.
"על התלמידים להיות פנויים נפשית כדי להיות מסוגלים להתמודד עם אתגרי הלמידה, ועל אחת כמה וכמה עם אתגרי הבחינות והבגרויות בגילים הבוגרים יותר. ללא פניות נפשית, הדרך לייאוש וויתור על למידה קצרה מאוד", מזהירה ד"ר ירדן מנדלסון, ממובילות פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "במהלך ההתמודדות עם המשבר נגרמו נזקים נפשיים מגוונים לילדים ולבני הנוער. תלמידים רבים התקשו לחזור לשגרת לימודים סדירה, חלה עלייה בהיקף תופעות האלימות בבתי הספר, ושיעורם של הקשיים החברתיים והלימודיים עלה. עלה השימוש במסכים, וכן נמצאה עלייה בשימוש באלכוהול ובסמים, במתחים בתוך המשפחה ובהפרעות אכילה ושינה".
ד"ר מנדלסון אמרה, כי נתוני הסקר מוכיחים באופן חד־משמעי את הצורך במענה רגשי ופסיכולוגי מותאם לילדים ולבני נוער, ולמבוגרים המשמעותיים בחייהם.
הפסיכולוגים נשאלו מהם הקשיים המרכזיים שהם מזהים מאז החזרה על רקע הקורונה בקרב כלל התלמידים, יסודיים ועל־יסודיים. כ־86% דיווחו על חרדות. כ־77% דיווחו על דיכאון. מחצית מהפסיכולוגים דיווחו על ביטויים של אובדנות, 40% על הפרעות התנהגות וכ־9% על סימפטומים פוסט־טראומטיים.
בקרב תלמידי העל־יסודיים, כמעט 90% מהפסיכולוגים דיווחו על קשיים חברתיים, כולל נסיגה בלימודים. כ־75% דיווחו על שימוש יתר במסכים. כ־16% דיווחו על שימוש באלכוהול ובסמים. עוד דיווחו הפסיכולוגים כי זיהו תופעות של אלימות, מתח בתוך המשפחה, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, דכדוך, הסתגרות, דיכאון וירידה במוטיבציה.
הילה קלעי־נובוטני, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ציינה כי ישנם ביטויים פיזיים אצל התלמידים כתגובה לחוויה הרגשית הקשה של הבדידות והחרדה הגבוהה בגלל ההסתגרות הארוכה בבתים.
"תשישות זום, קושי בריכוז, השמנת־יתר והפרעות אכילה באופן כללי מאוד נפוצות בשנה האחרונה", מסבירה קלעי־נובוטני. "ראינו היקפים דומים של חרדה בתקופות של מצב ביטחוני מתוח, אבל לרוב יש החלמה ספונטנית כשמצב הלחץ הוא זמני. לעומת זאת, כאן מדובר במצב סטרס מתמשך ולכן ההיקפים רחבים יותר גם בעוצמה, גם במגוון וגם בסוג האוכלוסייה. אנחנו פוגשים ילדים ובני נוער מכל הקשת של המגדרים והמעמדות הסוציו־אקונומיים. זה פגש את כולם. מה גם שחלו תמורות במצבים המשפחתיים, ואצל חלק מהמשפחות גם שינויים במצב הכלכלי".
עורכי הדוח מסבירים, כי ההסתגרות וההישארות בבית של תלמידים ללא השגחה, בעוד שהוריהם יוצאים לעבודה במשך שעות רבות, מובילות לעלייה ברמות המתח והלחץ המשפחתיים, ולסיכוי רב יותר לחשיפה לגורמי סיכון מבלי שיהיה גורם מפקח.
"במצבים קיצוניים עלולות להיות למשבר השפעות ישירות על מצבי סיכון ממשיים עבור ילדים. ההסתגרות הממושכת, בנוסף לתמהיל מצבי הלחץ ומגבירי הסיכון, עלולה להביא לגידול בהיקף ההזנחה והאלימות כלפי ילדים", ציינו.
על רקע הממצאים המדאיגים האלה, בולט במיוחד המחסור המורגש בפסיכולוגים וביועצים במערכת החינוך (ראו מסגרת).