האמת המרה

אין דרך לקשר בין הסדרה עם חמאס לבין שחרור השבויים

זמן קצר אחרי ששוחרר משביו, הגיעו גלעד שליט ואביו נועם לבית "ידיעות אחרונות". רגע לפני שנועם החל לדבר, הוא פנה לגלעד, הצביע לעברי ואמר: "זה שמעון שיפר, שבמשך חמש שנים הביע עמדה נחרצת נגד שחרורך". לא הגבתי אז, ואינני מתכוון גם עכשיו להתווכח עם משפחת שליט – שעשתה את כל מה שמשפחה אוהבת אמורה לעשות במצבים האיומים האלה. אבל גם עכשיו, אני סבור שאסור לממשלה להיכנע לדרישות של מחוללי הטרור.

 

האחריות שמוטלת על הקברניטים היא להבטיח את ביטחונם של כל האזרחים, גם במחיר פגיעה ביחידים. לכן, ניתן היה לצפות שהבכירים בממשלה הנוכחית יתייצבו לפני הציבור ויאמרו בפשטות: הגופות של שני חיילי צה"ל ושני האזרחים שמוחזקים בידי חמאס לא יוחזרו ללא עסקה שתעלה לנו בשחרור של מאות טרוריסטים. הסדרה של היחסים עם חמאס תיושם במסלול נפרד, ואין דרך לקשר בין הסכם ליצירת תקופה של שקט ביטחוני לבין עסקת השבויים.

 

"שחרור אסירים רק מקשיח את הטרוריסטים, מפני שהוא מעניק להם הרגשה שגם אם ייתפסו יהיה העונש שלהם קצר" – כך כתב בנימין נתניהו בספרו "מלחמה בטרור" שפורסם ב־2004. אני האמנתי לנתניהו, וכך הפסדתי בכמה התערבויות שבהן טענתי שהוא לא ייכנע לדרישות הטרוריסטים ולא ישחרר יותר מאלף מחבלים בתמורה לגלעד שליט.

 

סוגיית פדיון השבויים זוכה לדיון מעמיק במקורותינו. כבר בתקופת בית שני תוקנה תקנה, שנשמעת אכזרית, שלפיה אין להיענות לתביעות של חוטפים בכל מחיר: "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן מפני תיקון עולם". הרמב"ם הוסיף לקביעה הזאת, שמובאת במשנה, את הפסיקה: "שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם".

 

מי שמעוניין להבין את המתחולל במו"מ מול חמאס, כדאי שיקרא את הראיון המדהים שפירסם רונן ברגמן לפני שבוע ב"ידיעות אחרונות" עם גרהרד קונרד, הגרמני שתיווך בין ישראל לנסראללה וחמאס בעסקות השבויים המוכרות. "הגישה הישראלית בסוגיה הזאת", אמר קונרד, "היא ערכית, מוסרית ואצילית שאני מלא התפעלות ממנה – אבל היא גם גישה שלפעמים טובה מדי לעולם הזה". רשמו לפניכם: בעסקה הבאה ישוחררו גם ששת האסירים שברחו מכלא גלבוע. הם כבר ברשימה שמכין חמאס.

 

עשרות שנים סיקרתי נאומים של ראשי ממשלה ושרי חוץ בעצרת האו"ם. חשוב לומר: האולם תמיד היה ריק. המאזינים היחידים היו עדר הכתבים הישראלים שליוו את ראשי הממשלה והאורחים שלהם. כולם דיברו אל הקיר בצבע הירוק. לכן, הופתעתי מים המלל שהוקדש לנאומו של נפתלי בנט באו"ם. "מילים נבובות", קבע הליכוד בהודעתו. ואני האזנתי לנאומים נבובים כאלה כל שנה.

 

"זר שלגים", ספר חדש שמאגד מבחר משירת היידיש ב־150 השנים האחרונות, פורסם לאחרונה. בני מר ערך ותירגם שירה נפלאה.

 

וכך כתב יהואש, שם העט של יהואש שלמה בלומגארטען, בשיר "בזעיר אנפין": "ענף בעץ ושמש של זהב תלוי מעל, בתוך טיפה נלכד. ויער נע ונד ושר, רקד. בכלוב קטן – ובו כל שלל פלאיו".

 

לנו יש מורשת.