תקדים: ניתן לתבוע במקרה של רשלנות שופטים

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק דין תקדימי כי במקרי רשלנות חמורים של שופטים ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים נגד המדינה. עם זאת קבעו השופטים כי העניין יחול רק במקרים חמורים מאוד "כדי למנוע את החשש ש'נקמנים' למיניהם יציפו את בתי המשפט בתביעות ויהלכו אימים על השופטים"

פסק דין תקדימי שניתן אתמול (ה') בבית המשפט המחוזי בירושלים קובע כי במקרים של רשלנות בוטה וחמורה מצד שופטים ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים נגד המדינה. בפסק הדין נאמר כי "במקרים של רשלנות מובהקת יש לאפשר לנפגעים לתבוע את נזקיהם והחסינות החלה על שופטים אינה חלה על מעסיקתם – המדינה".

ההחלטה העקרונית התקבלה במסגרת תביעת פיצויים שהגיש אזרח נגד המדינה בשל פעולה רשלנית כהגדרתו של ראש ההוצאה לפועל בירושלים, אשר הוציא נגדו צו מאסר לפי בקשת אשתו בעקבות סכסוך ביניהם. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים שדחה את בקשת המדינה למחוק אותה על הסף. בעקבות זאת ערערה המדינה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. למרות שהשופטים במקרה זה קיבלו את הערעור ומחקו את התביעה על הסף הם קבעו בפסיקה עקרונית כי קביעה כזו אפשרית.

נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים ורדי זילר והשופטים דוד חשין ויהודית צור כותבים בפסק הדין כי המסקנה שהמדינה נושאת באחריות על רשלנות שופטיה היא מסקנה אינטואטיבית – משפטית. השופטים מציגים דוגמה תאורטית ואומרים ש"כשם שאין חולק שהמדינה צריכה לפצות אדם במקרה שקסת הדיו של שופט נשפכה על מסמך או על תמונה יקרת ערך שהוגשה כמוצג לשופט, כך קמה חובת אחריות במקרים אחרים של רשלנות". השופטים דוחים את טענת המדינה שחסינותם של השופטים חלה גם על המדינה כמעסיקתן. עם זאת נקבע בפסק הדין כי הסייג המאפשר הגשת תביעה כזו נגד המדינה יחול רק במקרים חמורים מאוד כדי למנוע את החשש ש"נקמנים" למיניהם יציפו את בתי המשפט בתביעות ויהלכו אימים על השופטים.