15 שנה לרצח תאיר ראדה: תיק לא סגור

כ־1,000 נחקרים, שתי הרשעות של הנאשם ברצח רומן זדורוב, אינספור ספקולציות, קרוב ל־15 דיונים במשפט החוזר - ותעלומה אחת שמסרבת להיגמר • 15 שנה בדיוק מאז שגופתה של תאיר ראדה בת ה־13 נמצאה בתא שירותי הבנות של בית הספר נופי גולן בקצרין, הפצע נשאר פתוח

זה קורה בתאריך סמלי. בדיוק 15 שנה אחרי רצח תאיר ראדה ז"ל, שהסעיר רבים כל כך והציף מאז שאלות רבות כל כך, יערכו הבוקר השופטים במשפטו החוזר של הנאשם ברצח רומן זדורוב סיור בבית הספר "נופי גולן" שבו נמצאה גופתה של תאיר בת ה־13, ב־6 בדצמבר 2006. מלבד השופטים ישתתפו בסיור גם הנאשם וסנגורו, התובעים ואנשי משטרה – והוא יתקיים בדלתיים סגורות.

 

למרות שחלפו 15 שנה, גם במשפט החוזר מתגלים כמעט מדי דיון פרטים חדשים – כולל כאלה שכלל לא נחקרו על ידי המשטרה, לא תועדו ולא היו ידועים. במהלך העדויות התברר לדוגמה כי במתחם השירותים היו אנשים שאיש לא ידע עליהם, בהם אשתו של הרופא שחתם על תעודת הפטירה. במסגרת החקירה, שמתבססת בין היתר על טביעות נעליים, לא נלקחו בסמוך לאירוע טביעות הנעל מהרופא – וגם לא מאשתו. אם לא די בכך, רק כעת – בהמלצת השופטים – איתרה המדינה את אנשי זק"א שפינו את גופתה של הילדה מהמקום. גם מהם, מיותר לציין, לא נלקחו טביעות נעל.

 

רק בדיון האחרון במשפט, בו העיד חוקר מז"פ של המשטרה רפ"ק שמואל פיאמנטה, הוא העיד לפתע שלא הסכים עם חלק ממסקנותיו של החוקר הראשי, שהכין את הדוח המסכם (והלך מאז לעולמו). מדובר בחוסר הסכמה על פרטים מהותיים, כמו משמעותם של כתמי דם על קיר התא, והטענה כי הרוצח עמד מחוץ לתא השירותים בעת הרצח עצמו. השופטים יצטרכו בסופו של דבר לקבוע עד כמה התקלות בחקירה והשינויים בעדויות עדי התביעה משמעותיים, ועשויים להגביר את הספק.

 

• • • •

 

פרשת תאיר ראדה, תלמידת כיתה ח' בבית הספר נופי גולן מקצרין, היא התגשמות הסיוט של כל הורה. אולי זו הסיבה שהיא מסרבת לגווע גם עשור וחצי לאחר מותה של הילדה. תאיר נראתה בחיים לאחרונה ביום הרצח, סמוך לשעה 13:30. היא ישבה עם חברים בבית הספר, אמרה שהיא רוצה לשתות, עלתה במדרגות לכיוון שירותי הבנות, ומאז לא נראתה.

 

בשעות אחר הצהריים, כאשר לא שבה לביתה, החלו חיפושים אחריה, בין היתר בבית הספר. כמה מהמחפשים שהגיעו לשירותים ראו כי התא השני נעול, הציצו מתחת לדלת וראו את רגליה של הילדה וכתמי דם.

 

המדינה סערה. המשטרה חקרה קרוב לאלף בני נוער ומבוגרים – ושישה ימים לאחר הרצח הניחה את ידיה על רומן זדורוב, אז בן 28, שעבד כרצף במקלט בית הספר. זדורוב נחקר פעמים רבות, ולתאו הוכנסו שני מדובבים. האחד איש משטרה, והשני עבריין ששימש מדובב תמורת תשלום. בלילה שבין ה־18 ל־19 בדצמבר הוא הודה באוזני המדובב שרצח את ראדה, ואף הדגים עליו את הדרך בה שיסף את גרונה. למחרת, בשעות הערב, הובא לבית הספר ושיחזר את המעשה בפני מצלמות המשטרה.

 

זמן קצר לאחר מכן התחרט זדורוב וטען באמצעות סנגוריו כי ההודאה והשחזור הוצאו ממנו בכוח, תוך ניצול היותו עולה חדש שאינו שולט בשפה ואדם בעל אופי חלש. לימים (וגם במשפט החוזר) טען כי את כל המידע שידע על הרצח, כולל הפרטים המוכמנים שמסר, למד מכלי התקשורת או באמצעות המדובב והחוקרים ששתלו את המידע בראשו.

 

בינואר 2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום שייחס לזדורוב רצח. המשפט ארך יותר משלוש שנים, ובפברואר 2010 הורשע זדורוב ברצח הילדה. השופטים קבעו כי זדורוב שיקר בחקירתו ובבית המשפט, וכי הוא אדם מניפולטיבי וקר רוח. בהכרעת הדין קבעו השופטים כי ההודאות והשחזור אמינים (קביעה עליה חזרו כל ההרכבים שדנו מאז בתיק). מיד לאחר מכן נגזר עליו מאסר עולם.

 

אולם הפרשה הייתה רחוקה מלהסתיים. במארס 2013 קבע בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי ישמע עדויות נוספות בתיק, ולאחר שהן נשמעו, בפברואר 2014, הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את זדורוב פעם נוספת ברצח. הערעור שלו לעליון על ההרשעה נדחה ברוב של שניים נגד אחד. בדעת מיעוט היה ראש ההרכב, השופט יורם דנציגר, שטען כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק.

 

בשנים שלאחר מכן נדחתה בקשה של זדורוב למשפט חוזר. בקשה נוספת הוגשה, ובמאי 2021 היא התקבלה על ידי שופט העליון חנן מלצר. שתי הראיות המרכזיות שהביאו לכך היו כתם דם שנטף על מה שהוצג כטביעת נעל בזירת הרצח. המחלוקת הייתה בשאלה מתי נטפה טיפת הדם, האם בעת הרצח או שעות לאחר מכן. ראיה נוספת שהביאה להחלטה הייתה כתם דם שנמצא בתא השירותים השלישי במתחם. אם זדורוב ברח במסלול שאותו שיחזר, מעל דלת התא השני, לא ברור כיצד הגיע כתם הדם לתא השלישי. לקראת פתיחת המשפט החוזר קיבל שופט בית המשפט המחוזי בנצרת ערפאת טהא את עמדת סנגורו של זדורוב כי יש לשחררו עד לסיום ההליכים.

 

• • • •

 

עוד במהלך החקירה והמשפט נפוצו אינספור תיאוריות קונספירציה על רוצחים אחרים, על תפירת תיק לזדורוב בשל מוצאו, ועוד. בני משפחת ראדה עצמם נחלקו בדעותיהם. השיא היה ב־2016, אז שודרה בטלוויזיה תוכנית תחקירים בשם "צל של אמת" שבה הועלה לראשונה שמה של אולה קרבצ'נקו (א"ק) כמי שהודתה ברצח. קרבצ'נקו, שסבלה מבעיות נפשיות קשות, טענה כי מדובר בעלילה שרקם בן זוגה לשעבר אדיר חבני (א"ח) על רקע פרידתם. החוקרים גילו כי אכן מדובר בעלילה, ובין היתר כי חבני תקף את קרבצ'נקו פיזית ומינית. במחשבו נמצאה טיוטה של המידע שהעביר למשטרה בעניינה. שנתיים אחר כך התגלה כי הדנ"א של שערה שהייתה על גופתה של תאיר מכילה דנ"א מיטוכונדרי המתאים בדיוק שנע בין אלפים לעשרות אלפים לחבני. השופט שהחליט על המשפט החוזר קבע כי החשדות נגד קרבצ’נקו לא היוו עילה למשפט החוזר. פרקליט המדינה קבע כי התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה.

 

קרוב ל־15 דיונים התקיימו עד כה במשפט החוזר, שיימשך לפחות עד יוני 2022. אולי הם אלו שיביאו לסופה של תעלומה שמסרבת להיגמר.