הרס"ר יעבור לנוח

אל מאות אלפי הישראלים שצופים מדי שנה בטקס הדלקת המשואות יצטרף השנה צופה מיוחד: רנ"ג יוסף שבת, רס"ר הכנסת המיתולוגי, שהוביל את משמר הכנסת בטקס ב־43 השנים האחרונות. יום אחרי שפרש מתפקידו, האיש שתמיד היה שם - בקבלות פנים לראשי מדינות, בהלוויות של ראשי ממשלה ובאימונים במגרש המסדרים - חוזר לתמונות הבלתי נשכחות, ומגלה מי ימשיך לקרוא לו "הרס"ר" גם באזרחות

בערב יום העצמאות הקרוב, לראשונה מזה 43 שנה, ילבש רנ"ג יוסף שבת בגדים אזרחיים. שבת עוד לא מוכן להבטיח שבפעם הראשונה מאז 1978 הוא יבלה את ערב החג עם משפחתו. בהחלט ייתכן שלא יצליח להתגבר על ההרגל ויתגלגל איכשהו להר הרצל, אבל דבר אחד בטוח: זה קרה - רס"ר הכנסת המיתולוגי יוסף שבת פרש מהתפקיד, פשט את המדים והפסיק לצעוד ובעיקר להצעיד אחרים לצלילי קריאות קצובות "שמאל, ימין, שמאל".

 

אתמול בשעה שש וחצי בבוקר, התרחש ברחבת המסדרים של הכנסת אירוע היסטורי: לראשונה מזה שנים רבות התקיים מסדר הנפת דגל ללא נוכחותו של רנ"ג יוסף שבת. שבת, העובד המבוגר ביותר בכנסת וגם הוותיק מכולם, יצא לחופשת פרישה. הוא התגייס למשרה של לוחם במשמר הכנסת כשראש הממשלה היה מנחם בגין, ויושב ראש הכנסת שקיבל אותו לתפקיד היה יצחק שמיר.

 

ב־1978 היה יוסף שבת חייל משוחרר. הוא שמע מחבר על גיוסים למשמר הכנסת והגיש קורות חיים. כבר בערב יום העצמאות של אותה שנה, שבו ציינה מדינת ישראל יום הולדת 30, שבת לא בילה עם משפחתו. מאז, במשך 43 שנים רצופות, הוא צעד שנה אחרי שנה בטקס הדלקת המשואות.

 

מאז 1998 שבת לא רק צעד אלא גם הצעיד. באותה שנה החליט יו"ר הכנסת דאז דן תיכון שלכנסת מגיע רס"ר במשרה מלאה. שבת נבחר לתפקיד ויצא לקורס רס"רים רשמי בצה"ל. הוא למד את כללי המשמעת, את פרוטוקול הטקסים ואת האופן שבו ראוי לנהל תרגילי סדר, וחזר לכנסת.

 

תהל ישי מארכיון הכנסת סרקה עבורנו אלפי תמונות, והממצאים חד־משמעיים: שבת הוא האיש שתמיד היה שם. בטקס שבו נשיא המדינה שמעון פרס מניח זר, כשדלת רכב השרד נפתחת בפניו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, וכשיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מנהל סמול־טוק עם סגן נשיא ארה"ב מייק פנס ורעייתו, רנ"ג שבת מופיע בכל התמונות. חזה מתוח, פנים חתומות, והוא מצדיע או עומד זקוף במסדר.

 

"שנתיים אחרי שהתגייסתי נהיה לי חלום, רציתי להיות רס"ר היחידה", אומר שבת למוסף "24 שעות" בראיון לרגל פרישתו.

 

למה בעצם?

 

"כשאני התגייסתי למשמר הכנסת הדברים עוד לא היו מסודרים כמו היום ומההתחלה רציתי לשנות הרבה דברים. רציתי שהמאבטחים של הכנסת לא יעברו את מה שאני עברתי, סערות של החורף בירושלים בלי ביגוד מתאים, בלי חימום, בלי תנאי כלכלה. רציתי לתת להם משהו אחר ממה שאני קיבלתי, להיות המבוגר האחראי עליהם, כמו אבא ואמא שלהם".

 

חוק וסדר

 

אבל אם יש דבר אחד שמשך את רנ"ג שבת יותר מכל לתפקיד הזה, זו האהבה הבלתי נשלטת שלו לסדר ולמשמעת, והוא לא מתבייש בזה: "יותר מהכל רציתי שמשמר הכנסת יהיה גוף יותר מסודר וממושמע".

 

מה למשל?

 

"רציתי להפוך את כל נושא הטקסים, המדים והאירועים להרבה יותר מקצועי. שמשמר הכנסת ייראה כמו שראוי להיראות הגוף שמייצג את כנסת ישראל".

 

ספר לנו איך זה נראה בשנות השבעים, כשאתה הגעת.

 

"תמיד היו טקסים, תמיד הגיעו אורחים מכובדים לכנסת ותמיד היה צריך לקבל את פניהם, אבל לפניי לא היה רס"ר יחידה במשרה מלאה. לי היה הזמן והקשב לשדרג את נושא הטקסים בכמה רמות. זה כבר לא כמה אנשי משמר שרצים מהר כדי להספיק להגיע לקבל את פניו של נשיא מדינה. אצלנו יש אימונים מסודרים. יש חזרות קבועות, יש מסדר דגל בכל בוקר, וככה, אם פתאום צריך לקבל את פניו של אח"מ בהתרעה קצרה, אנחנו מוכנים להקפצה עוד לפני שקראו לנו. כל נושא הסדר, המשמעת והטקסים עלה בכמה רמות".

 

כבר יותר מארבעים שנה ששבת מקבל בכנסת את נשיאי ארצות־הברית, מוביל משמרי כבוד בלוויות של ראשי ממשלת ישראל ובודק גילוח וצחצוח נעליים ללוחמי משמר הכנסת, אבל גולת הכותרת של עבודתו היא כמובן טקס הדלקת המשואות שבו הכנסת, יו"ר הכנסת ומשמר הכנסת הם השחקן המרכזי.

 

"בכל שנה אני מתחיל להתכונן לטקס המשואות כבר בסביבות חודש דצמבר. אני דואג לביגוד הייצוגי, בוחר לי 35 חבר'ה מהמשמר, אנחנו עולים לרחבת וייל (רחבת הטקסים הרשמית של משכן הכנסת - ע.א) ואנחנו מתחילים לצעוד".

 

בשבילם זה כיף או שזה עונש?

 

"בשבילם וגם בשבילי זאת החוויה הכי חזקה שיש. כולם רוצים לעלות ולהשתתף, ויש תחרות בין אנשי המשמר. ואז יש לי בעיה טובה, שאני צריך לבחור את מי לקחת".

 

כשאתם מתחילים את האימונים כבר בדצמבר, מה עושים?

 

"אנחנו מתייצבים על רחבת וייל וצועדים בין שעתיים לארבע שעות בכל יום. מתחילים בצעידה של שמאל־ימין־שמאל, אחרי זה מוסיפים צעידה עם נשק, אחר כך גם עם מדים ייצוגיים. הלוחמים גם מאוד נהנים באימונים כי זאת ההזדמנות היחידה שלהם להסתובב לידי בתלבושת של 'חצי ב'", הוא אומר וצוחק, אבל מייד חוזר להיות רס"ר רציני: "אם מישהו לא מספיק טוב, אני מנפה אותו ולוקח אדם אחר".

 

מסדר לנכדים

 

"אחרי שלושה או ארבעה חודשי אימון אינטנסיבי, הכוח של משמר הכנסת מיומן מאוד בצעידה טקסית, ואז בסביבות חודש מארס אני חובר לצבא שמוביל את האימונים לטקס המשואות. אני תחת פיקודו של הצבא, אבל החבר'ה שלי כל כך טובים שנדרשים לנו רק עשרה ימי אימון יחד עם הצבא".

 

אחרי כמעט 44 שנה בכנסת, מה האירוע שנצרב בך יותר מכל?

 

"לא היה אירוע יותר חזק ומשמעותי מהלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. כל המדינה הייתה המומה, המונים רצו להגיע לכנסת, ואנחנו היינו בהתגייסות שיא לאבטחה ולטקסיות של מעבר הקהל לפני הארון. במשך שלושה ימים מיליון איש עברו על פני הארון ובמשך שלושה ימים רצופים גם איבטחנו את האירוע וגם עמדנו במשמר כבוד לצד הארון".

 

הכרת אישית את רבין?

 

"בוודאי. הכרתי אותו כמו שהכרתי את כל ראשי המדינה. רבין תמיד היה נחמד ולבבי. כשהוא היה נכנס ויוצא מהכנסת הוא היה עוצר לשיחה קצרה ונחמדה, בעיקר אהב לדבר איתנו על כדורגל. עסקתי במהלך שירותי בהרבה לוויות של בכירי המדינה: שמעון פרס, יצחק נבון, אריאל שרון, יצחק שמיר, אבל לוויה כמו זו של יצחק רבין לא הייתה לנו מעולם".

 

איך זה בעצם עובד - נותנים לך התרעה ותוך כמה זמן אתה מוכן לטקס קבלת פנים או, להבדיל, לוויה של סמל שלטון?

 

"למעשה יש לי נוהל שנקרא 'נוהל חבצלת' למספר אישים במדינה - יו"ר כנסת, ראש ממשלה, נשיא שהולך לעולמו - ואני יודע בדיוק מה הם כללי הטקס באירוע כזה. אותו דבר קורה בביקור של אישיות רמת דרג מחו"ל. כל אחד כזה אנחנו מרימים לו משמר כבוד, שטיח אדום, תזמורת שמנגנת את ההמנונים, הכל מתואם פיקס. ברגע שאני מקבל הנחיה שהאורח מגיע, אני מייד נכנס לפעולה ועושה את זה בפחות מדקה, ועד עכשיו ברוך השם הכל עבר חלק בצורה יפה מאוד".

 

ובשגרה שלך, אתה רס"ר קשוח?

 

"אני מאוד מקפיד, אבל לשמחתי הלוחמים אצלנו הם אנשים בוגרים ומקצועיים".

 

כמו בצבא, בודק להם גילוח וצחצוח?

 

"בכל יום בשש וחצי בבוקר אני משתתף במסדר בוקר ולפני שהם יוצאים לעמדות אני בודק להם צחצוח נעליים, הופעה, גילוח. האמת היא שכמעט מעולם לא היה לי צורך להעניש איש משמר. אם יש בעיה אני מעיר והם מתקנים מייד".

 

זה אומר שהם מפחדים ממך?

 

"לא מפחדים, הם מכבדים".

 

מה אתה מתכנן לעשות אחרי הפרישה, זה בטח קשה להיגמל מהכוח הזה?

 

"ברוך השם יש לי משפחה, נבלה זמן עם הילדים והנכדים".

 

תתחיל לעשות מסדרים לנכדים?

 

"גם היום אני עושה. הם יודעים שמשמעת לפני הכל. צריך לעמוד בזמנים, להתלבש כמו שצריך".

 

אם נכד בא עם ג'ינס קרוע הוא לא נכנס הביתה?

 

"הם לא קוראים לי סבא, הם קוראים לי הרס"ר", הוא צוחק.

 

גידלת לך מחליף?

 

"כבר שנה וחצי אני מאמן את הסגן שלי, איתמר לוי. אני מלמד אותו את כל רזי המקצוע, כל מה שאני יודע הוא יידע ואני מאחל לו שיצליח".

 

איך אתה חושב שהוא יסתדר עם ההכנות לטקס המשואות?

 

"הכנתי אותו טוב, ובעזרת השם והוא יצליח".

 

ואתה תצליח להישאר בפעם הראשונה בבית?

 

"אני עוד לא מעכל ועוד לא יודע איך לאכול את הדבר הזה. מן הסתם כשערב יום העצמאות יתקרב אני לא אצליח להתאפק ואקום ואסע להר הרצל".