גם בשנת 2022 ממשיכים אלפי תלמידים בכפרי הנוער ובחינוך ההתיישבותי לעסוק בחקלאות. זו אמנם כבר לא החקלאות של הטורייה, המגל וכובע טמבל, אלא חקלאות מתקדמת ומודרנית שדומה לחממת היי־טק מתחומי האגרו־טק.
בישראל פועלים 46 כפרי נוער ומתחנכים בהם כ־12 אלף תלמידים ותלמידות. כפר נוער הוא מסגרת חינוכית ייחודית שכוללת בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי גדול.
אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי ופנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, מסבירה: "כפרי הנוער מובילים את לימודי החקלאות אל חוד החנית המדעית והטכנולוגית, תחום בעל חשיבות לאומית ועולמית. הלמידה החווייתית והחדשנית מובילה להתעניינות הולכת וגוברת של תלמידים בתחום. תוכנית הלימודים לבגרות משלבת הנדסה גנטית, כלכלה, הסטוריה ואתיקה חקלאית, לצד שימוש באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים: רחפנים, רובוטים, מצלמות תרמיות ואפליקציות".
ניב פייג, מנהל המשק החקלאי: "בכפר לומדות כ־300 תלמידות מכתה ז' ועד י"ב. כ־50 תלמידות לומדות אצלנו במגמת חקלאות, אנו מתמחים בגידול צמחי מרפא וצמחי מקרא, כמו: מור ולבונה ששימשו לפיטום הקטורת בבית המקדש, התלמידות שלנו ממשיכות מסורות מקראיות קדומות, מגדלות את אותם צמחי בושם ומרפא, מפיקות מהם שמנים אתריים ובהמשך מייצרות אותם לסבונים, בשמים ומוצרי קוסמטיקה וטיפוח. זהו שילוב של חקלאות, תעשייה זעירה ויזמות. המוצרים נמכרים בחנות המפעל "ניחוחות". הטיקטוק והאינסטגרם משמשים את התלמידות שלנו בשיווק המוצרים שלנו".
שרון ניר־ענבר, רכזת תחום שחק ירוק: "לומדים כאן כ־1,000 תלמידים ומתוכם כ־200 תלמידים מגיל 15 לומדים במגמות חקלאות, שכוללות: דבוראים, סוסים, רפת ומחלבה לייצור גבינות וחממות שמשמשות לניסויים לתלמידי ביולוגיה 5 יחידות".
אורי סבח (16.5), תלמיד י"א: "אני לומד עם אחותי הצעירה חקלאות דבורים, לאבי יש כוורות והנושא מרתק אותי, אני עוזר לאבי ברדיית הדבש. אני רוצה להיות יזם, מנהל קרן גידור ולהשאיר את הדבורים כתחביב. רק חלק קטן מהתלמידים מתעניין בחקלאות".
יוחאי גרוס, מנהל המשק החקלאי: "יותר מ־200 תלמידים מגיעים למשק החקלאי לעבודות שחלקן מחקרים וניסויים ברמה אקדמית והאחרים מגיעים לעבוד בענפים השונים במשק: גידול ירקות אורגניים ופירות טרופיים. את הירקות והפירות האורגניים אנו מוכרים לחנויות טבע אורגניות. כל הכפר שלנו מבוסס על משק אורגני, התלמידים שלנו נבחנים ב־5 יחידות בגרות ביולוגיה ועוד 5 יחידות חקלאות. חניכים שלנו יוצאים מדי יום עם עדר צאן של 100 ראש למרעה ביער אלונים שמחוץ לכפר והכל כדי למנוע שריפות, אנו עושים פעם בחודש יום שוק לתושבי האזור וכל ההכנסות הולכות לכפר לטובת התלמידים".
רועי בר אילן, מנהל כפר הנוער: "האתגר לשכנע תלמידים צעירים להצטרף למגמה החקלאית הוא גדול, ואנו מצליחים זו השנה ה־87 למלא את המגמה בטובי תלמידינו, שמשתלבים בהמשך בתעשיית האגרו־טק. עשרות תלמידים בוחרים מדי שנה במגמה ומגשימים לימודים לצד ערכים, קמים בארבע בבוקר לחליבת בוקר, עובדים בדיר ובאורווה, וממשיכים את דרכם של בוגרינו יצחק רבין ויגאל אלון". נסטיה שייקביץ (18), תלמידת י"א: "אני לומדת חקלאות בכדורי, זו השנה השלישית, אני עושה שש שעות חקלאות מעשית בשבוע: רפת, דיר, אורווה וגידולים אורגניים, אני רואה את עצמי ממשיכה בתחום הזה, כדורי נתן לי את הפוש למקצוע הזה, אם אני צריכה לבחור בין שעה בטיקטוק או ברפת, אז ברור לי שאני מעדיפה את הרפת. אין סרטון באינסטוש שיותר מעניין אותי מאשר חליבה ברפת".
נועם טבת, מנהל המשק החקלא: "בכפר לומדים כ־650 תלמידים. הם מתמודדים עם אתגר החקלאות העירונית. בניגוד לכפרי נוער אחרים שיש להם רפת, דיר ושטחי עיבוד גדולים, אנו פועלים בתוך מרחב עירוני ומגדלים בתוכו תוצרת חקלאית ללא ריסוס וללא הדברה. אנו מגדלים את כל סוגי הירקות המוכרים מהסלט הישראלי ומתמחים בחקלאות מים, שזה ההיי־טק של החקלאות. אנו מגדלים דגי נוי טרופיים של מים מתוקים ואצות שונות בבריכות ובמתקני גידול ייעודיים. הביקוש להגיע למגמת חקלאות רק עולה, אצלנו היא משולבת בביולוגיה, כימיה, פיזיקה ומחקר מעשי".
אבנר לב, מנהל המשק החקלאי: "בכפר מתחנכים כ־40 תלמידים ותלמידות, רובם עולים או בני עולים. כל תלמידי שנתון ט' מתנסים בעבודה חקלאית בכפר, ולאחר מכן התלמידים שבוחרים בתחום ממשיכים והשאר עוברים למסלולים אחרים, העבודה במשק החקלאי נותנת לתלמידים מרחב נוסף להצטיין ולהתבלט בו. אחרי השריפה בכרמל הקמנו משק חקלאי שחלק ממנו הוא דיר עיזים, רעיית העיזים תמנע את השריפה הבאה באזור, והשתתפנו במחקר של המכון הוולקני לבדיקת השפעת הרעייה על מניעת שריפות. אנו מגדלים צמחי תבלין בעציצים ומשווקים אותם לאירועים כמתנה חברתית. וגולת הכותרת שלנו: אנחנו מגדלים ירקות עליים בחממה הידרופונית ובגן ירק ומשווקים למאות משפחות בחוף הכרמל על בסיס קבוע".