בעקבות פרסום התחקיר על הילדה אליה פלג שפורסם במוסף "7 ימים" בסוף השבוע האחרון התכנסה אתמול ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן לדון בנושא רשלנות רפואית. בדיון שיתפו הורים ובני משפחה, בהם נעמה פלג, אמה של אליה, את סיפורי חייהם שהשתנו בעקבות מקרים של רשלנות רפואית קשה, וטענו לטיוח וזלזול בטיפול.
"רשלנות רפואית לא קורית רק בפריפריה", אמרה נעמה, "רשלנות רפואית לא קורית רק בגלל רופאים צעירים. רשלנות רפואית לא קורית רק כאשר אין מכשור וציוד מתאים. רשלנות רפואית קורית כשיש גאווה, כשיש יהירות. ארבעה אנשי צוות פגשו את אליה. כל אחד מהם היה יכול לעצור את המהלך הנוראי הזה אילו רק היה מחליף את גאוותו במעט ענווה. כל אחד מהם היה יכול לבוא אליי ולהגיד לי את האמת - שאין מכשור מתאים, שנכון יהיה להעבירה לבית חולים אחר.
"אילו לא הייתה מלחמה של כבוד בין בתי חולים, אליה הייתה במרכז שיקולי הדעת של הצוות הרפואי, והיום היא הייתה רצה ורוקדת. אילו ענווה הייתה זו שמובילה את הצוות הרפואי, היום הייתי יכולה לדעת איך אליה מרגישה, הייתי יכולה לקבל ממנה חיבוק ונשיקה. הייתי יכולה לטייל איתה בנחל היהודייה שקרוב לביתנו. היא הייתה יכולה לאכול ארטיק לבד, כשהיא מחזיקה אותו בידיה לבד, ללא שום עזרה. היא הייתה יכולה לקרוא ספר לפני השינה.
"היום היא לא יכולה לעשות שום דבר מכל אלו. וככל שהיא תגדל האתגרים והקשיים יהיו עמוקים יותר. וכל זה בגלל גאווה. גאווה של ארבעה אנשים שאמורים היו לשמור על הילדה שלי. הם לא שמרו עליה, הם תקפו אותה ופגעו בה. אליה, כנה, עברי ואני משלמים את המחיר של הגאווה".
בפתח הוועדה אמרה יושבת הראש, ח"כ עידית סילמן, שיזמה את הדיון, כי "משרד הבריאות חייב לתת משאבים כדי לוודא שמקרים של רשלנות לא יקרו שוב. צמצום מקרים של רשלנות רפואית הוא דבר מוסרי ממדרגה ראשונה, והצעד הראשון לצמצום התופעה הוא באכיפה נכונה ובטיפול ללא דופי במקרים מצערים על מנת לצרוב בתודעת הצוותים את האחריות האדירה שיש להם בידיים בכל פעם שהם נפגשים עם מטופל ששם את חייו בידיהם. הוועדה תעסוק במניעה והצלה עבור מי שמשלם מחיר כבד. נבדוק מה נעשה בנושא האכיפה במשרד הבריאות, נבדוק האם חוק הנציבות יכול להתקיים והאם רופאים יכולים להיות אלו שבוחנים רופאים אחרים. נעסוק בדיון נוסף בנושא התליית הרישיונות".
דנה ארד, מנהלת המערך לבטיחות המטופל במשרד הבריאות, אמרה לאחר הדיון: "היינו רוצים בקרוב להקים פרויקט שיהפוך את המטופל להרבה יותר אקטיבי בטיפול, שיהיה שותף מלא לתהליך הטיפול, יידע את תופעות הלוואי, ועוד. נרצה גם לקדם את התוכנית הלאומית למדדי בטיחות, וביקשנו תקציב שעוד לא אושר. בנוסף, נדאג לשקף לציבור נתונים כמו סיבוכים שלא בהכרח היו שקופים עד כה".