מצב טיסה

כולנו שואפים ליהנות מהעבודה שלנו, אבל לירי חורש־רינמן באמת מצליחה לעשות את זה. בשיחה מתאילנד מסבירה בלוגרית הטיולים איך אפשר להמשיך לטוס למרות הגבלות הקורונה, וגם איך מרוויחים כסף מלטייל בעולם

כשאני מתקשרת בווטסאפ ללירי חורש־רינמן מ"טראוולירי", קולות של מים זורמים מציפים את השיחה. אנחנו בינואר, אז מתבקש שמדובר בעוד גשם חורף עז, אבל מכיוון שאני יודעת שלירי נמצאת כרגע בתאילנד, אני שואלת אם היא מדברת איתי מתוך מפל, והיא צוחקת.

 

"אני במרפסת של החדר בפוקט והירידה מהמרפסת היא ישירות לבריכה אז את שומעת את המפל שבבריכה", היא שולחת לי תמונה שנראית כמו פוסטר, ומוסיפה: "עד לפני כמה ימים עוד הייתי בחרדות קורונה בארץ והיה לי קר. עכשיו אני מסיימת את הבידוד פה, כי יצאתי שלילית בשתי בדיקות, מתחילה לטייל וחוזרת לדווח לעוקבים שלי".

 

 

 

47 חותמות בדרכון

 

 

בגיל 27 חורש־רינמן אוחזת בג'וב החלומות: בלוגרית טיולים וקולינריה שמסתובבת בעולם ומדווחת ל־76 אלף העוקבים שלה. היא צלמת ויוצרת תוכן ומנהלת עמוד אינסטגרם שהפך לתחנת חובה לחובבי טיולים, ובתקופה האחרונה גם לקהילת מטיילים שהקימה בפייסבוק - "חופשה במסכה", שבה 15 אלף חברים - המחפשים מידע כיצד לטייל בבטחה בזמן המטורלל הזה. עם 47 חותמות של מדינות שונות בדרכון מהשנים האחרונות, ועם לא פחות מ־13 ביקורים במדינות שונות לאורך כמעט שנתיים של מגפה עולמית – לחורש־רינמן אין שום כוונה לאפסן את הטרולי.

 

"ברור שכשמטיילים בזמן מגפה יש גם רגעי לחץ. למשל, בשבוע שעבר, בטיסה מישראל לתאילנד, היה בחור שכל הזמן השתעל וזה מלחיץ ומטריד אותי גם עכשיו, אבל הכל מתגמד בהשוואה להנאה העצומה שכל טיול מקנה לי, ואת זה חייבים לזכור גם מי שנרתעים מכל הטופסולוגיה והמאמץ הכרוכים בנסיעות היום. המשכתי לטייל גם בזמן שאנשים חששו להסתובב בעולם, ובעיקר התחלתי לספק דיווחים און־ליין מהיעדים שאליהם הגעתי. הבנתי מהר מאוד שתיירות הפכה מעניין של פינוק וכיף לאייטם חדשותי כי אנשים שנוסעים או שצריכים לנסוע חייבים מידע מיידי לגבי מה שקורה. יש כל הזמן שינויים במתווים, מדינות נסגרות, צריך לבדוק מי ירוקה ומי אדומה, והמטייל הממוצע מתקשה לעקוב אחרי הפרטים".

 

ואת מספקת לו אותם?

 

"כן, אני חיה ונושמת את המידע שקשור לטיולים, גם כי אני מטיילת ונחשפת אליו, וגם כי אני מחפשת אותו כדי להעביר אותו לעוקבים שלי על בסיס יומיומי, בעיקר באינסטגרם. גם בסטורי אני מעלה עדכונים, כמו פוש של אתר חדשות. אנשים התרגלו לצרוך את המידע הזה דרכי או בקהילה שהקמתי".

 

בקהילת המטיילים עם מסכה שהקימה מתייעצים החברים באשר ליעדים פתוחים או סגורים, בדיקות קורונה ובידודים, חיי לילה או סגר לילי, המלצות על חברות תעופה והמדיניות שלהן, החזרים כספיים בגין ביטולים, ועוד.

 

נראה שאנשים די איבדו את החשק לטייל, לא?

 

"יש אנשים שמתעקשים להמשיך לטייל, אבל יש לי גם הרבה עוקבים שהטיולים שלי הם עבורם אסקפיזם מהבידודים והצרות, ואני ממש יכולה להבין את הצורך הזה. טיולים זו התשוקה הכי גדולה שלי".

 

 

לטייל עם אמא

 

 

התשוקה הזאת התחילה בילדות, כשהתלוותה לאמא שלה להרצאות שזו העבירה באוניברסיטאות שונות בעולם. היום זו אמא שלה שמלווה אותה לנסיעותיה ברחבי הגלובוס, לסירוגין עם בן הזוג של חורש־רינמן, אור, שמצטרף כשהוא יכול.

 "בכל מקום שהגעתי אליו עם אמא שלי גם צילמתי. אני מאוד אוהבת לצלם ומאז שאני ילדה אני מפרסמת ברשתות את התמונות שאני מצלמת בטיולים שלי", היא אומרת. "בהתחלה עקבו אחרי הפרסומים שלי רק חברים ובני משפחה, ואני המשכתי והעליתי עוד ועוד תכנים מקצועיים וזה התפתח. עם השנים אנשים התחילו לבקש המלצות וצברתי קהל עוקבים שנעזר בידע שלי", היא מספרת.

 

ביקרת בעשרות מדינות. להיכן את הכי אוהבת לנסוע?

 

"לפני הקורונה טיילתי המון במזרח, זה אזור שאני מאוד אוהבת. בתקופת הקורונה יצא לי להיות בניו־יורק ובעיקר באירופה. עכשיו זו החופשה הראשונה שלי במזרח מאז הקורונה. מאוד התגעגעתי להיות כאן. אני מקווה שעוד יעדים ייפתחו כאן כי כרגע רוב המזרח סגור. אני גם מאוד מתגעגעת לצרפת, ובעיקר לפריז".

 

מה המצב בצרפת?

 

"לא יותר טוב מאשר בארץ, אבל הם התחילו את הגל לפנינו אז אני מניחה שהם גם יצאו ממנו לפנינו. אני גם אוהבת את איטליה, ניו־יורק וסינגפור שבה הייתי מספר פעמים. יעד אחר שאני חולמת לחזור אליו הוא באלי באינדונזיה, שטסתי אליו עם דרכון אירופאי, חשוב לציין".

 

מה את אוהבת בבאלי?

 

"את השקט והשלווה של תושבי האי שמאמינים בדת ההינדו ועורכים טקסים צבעוניים ומקסימים. הכל שם נורא חגיגי וריחני, עם מוזיקה ופרחים ורוח טובה. התרבות שם מרתקת אותי, וגם המטבח האינדונזי נהדר והמלונות ברמה הכי גבוהה שנתקלתי בה", היא אומרת ומוסיפה ש"בניגוד למה שחושבים, היחס לישראלים מצוין. אין להם כלום נגדנו".

 

אהבת האדם שהיא מפגינה מתכתבת גם עם התחום שבחרה ללמוד – פסיכולוגיה, ובימים אלה היא עושה תואר שני בפסיכולוגיה חברתית.

 

איך את משלבת את הלימודים עם הנסיעות?

 

"לפני הקורונה טסתי בעיקר בחופשות החגים, או במהלך חופשות הסימסטר והקיץ. השיטה שלי בתואר הראשון הייתה לחרוש למועדי א', ולטוס ישר אחרי על חשבון התקופה של מועדי ב', וזה עבד לי מצוין. הלימודים לא נפגעו והייתי מצטיינת דיקאן במשך שלוש שנים ברציפות. היום כבר יותר קל ללמוד מכל מקום בעולם, וגם כשאני נמצאת פה אני לומדת".

 

ולא רק לומדת אלא גם משלבת את תחום המחקר עם העיסוק שלה, לגמרי ביזנס ופלז'ר. "המחקר שלי הוא על אמינות ואותנטיות ברשת, אני מריצה ניסויים ובזה תעסוק התזה שלי".

 

הדעה הרווחת היא שבאינסטגרם שום דבר לא אותנטי.

 

"זה כל כך 2018 מה שאת אומרת. ב־2022 גם באינסטגרם אנשים מחפשים תוכן אמיתי, העולם הולך לאותנטיות ולאינטימיות. תמונה נותנת את זה יותר מטקסט, ווידאו נותן את זה יותר מתמונה, והכי הכי – וידיאו לייב. וזו המגמה. ואני מדברת איתך על נתונים מדעיים כי אני גם חוקרת את התחום".

 

ואיך זה בא לידי ביטוי בעמוד שלך?

 

"שאלה יפה. אם לפני כמה שנים המטרה העיקרית שלי הייתה לייצר תמונות כמה שיותר מרשימות ופוטוגניות, היום הכי חשוב לי להיצמד למציאות. אם בעבר הייתי קמה לפנות בוקר כדי לצלם זריחה או אתר תיירותי בלי שמטיילים יפריעו לי, או משקיעה באיך שאני מתלבשת, היום השיקולים השתנו ואני רוצה לשקף לעוקבים איך היעד ייראה באמת כשהם יגיעו אליו".

 

ומה זה אומר?

 

"שאם אני שוהה במלון שהבריכה שלו תמיד מפוצצת, אין טעם לקום מוקדם בבוקר ולצלם אותה ריקה, כי הכי חשוב לי שהעוקבים שלי לא יתאכזבו כשהם יגיעו לכאן. וזה בעיניי הרבה יותר חשוב מתמונות מלאכותיות ומבוימות".

 

אבל העמוד שלך כן נראה מאוד אסתטי. איפה האותנטיות?

 

"אותנטיות ואסתטיקה סותרות? אני מבקרת במקומות יפים ולכן התמונות יפות".

 

אבל את לבושה באופן מוקפד, תמיד בהתאם לנוף מסביב, והכל נראה מושלם.

 

"כי אני ממליצה רק על מה שאני אוהבת. המטרה היא שההמלצות שלי יהיו מועילות, אז אין לי הצדקה לצלם מקום שלא אהבתי".

 

ואם בכל זאת הגעת למקום והוא לא מוצא חן בעינייך?

 

"אז אוותר על שיתוף הפעולה ואמצא אלטרנטיבה. וכשאני במקום ויש פרט שפחות אהבתי - גם את זה אני אשקף, כי זה יכול להיות מלון מדהים למשפחות, אבל לזוגות פחות מתאים. הדיוק ממקד את קהל היעד ובעקבותיו יגיעו רק מי שייהנו מהמלון. ולכן הסיקורים שלי צריכים להיות מקיפים ולהתייחס להרבה פרמטרים כדי שהעוקב ידע לשפוט האם המקום יתאים לו או לא. בסופו של דבר טיולים זה דבר שמעורב בו המון רגש. אני גורמת לבנאדם לצאת מהבית שלו, מאזור הנוחות, ולהוציא הרבה כסף, ויש לי אינטרס שהוא יהיה מרוצה. זה הרבה יותר חשוב מאיזו שמלה אני לובשת בתמונה".

 

ומה זה אומר שיתופי פעולה - ההמלצות מסחריות?

 

"מאחר שהקהל שלי רלבנטי לעסקים מתחום התיירות או מתחומים נלווים, אני עובדת עם מלונות, חברות תעופה, סוכנויות תיירות, חברות ביטוח, חברות של השכרות רכב ואביזרים לטיולים ומשווקת את המידע לקהל שלי".

 

והקהל יודע?

 

"בהחלט. קודם כל משפטית אני מחויבת לשקיפות, וכל קמפיין ממומן מלווה בגילוי נאות. אני לא חושבת שיש סיבה להסתיר, אם בסופו של דבר אני ממליצה רק על עסקים שאני מאמינה בהם, מה זה משנה ללקוחות האם אני מתוגמלת מזה או לא? ואני כמובן משלבת גם המלצות שהן לא שיווקיות".

 

ואפשר לחיות משיתופי הפעולה האלה?

 

"כן. ככל שאני צומחת והקהל שלי גדל, יש יותר שיתופי פעולה. טראוולירי הוא מקור הפרנסה היחיד שלי".

 

אבל היא לא יצאה לדרך הזאת בשביל הכסף, אלא מתוך התשוקה לטייל ולצלם. "כשהתחלתי, לא היה מקצוע כזה, בלוגרית טיולים. פעלתי באופן אינטואיטיבי ורק תוך כדי הבנתי שיש לזה שם. כשנחתה עליי התובנה התחלתי לפתח את עצמי בכל מיני דרכים, למקד את התוכן עבור הקהל שלי וליזום שיתופי פעולה שיתאימו לו. והקורונה נתנה לי פוש מאוד גדול".

 

באיזה אופן?

 

"פתאום כולם צריכים עזרה כדי לטייל. נסיעות לחו"ל הפכו למשהו מאוד מסובך ומה שהיה פעם חיובי ופלז'ר מצריך היום מאמץ ועזרה וגם המון שאלות ספציפיות שיש לי את התשובות עליהן".

 

 

 

לצאת מגבולות האינסטגרם

 

 

הסובבים אותה מעורבים ותומכים במיזם הטיולים שלה. "הנה, עכשיו אמא שלי פה איתי בתאילנד", היא אומרת ומספרת שמבן הזוג היא מקבלת גם תמיכה בצד העסקי. "אור בא ממכירות בהיי־טק ובזכותו הבנתי שאני לא רק אמנית אלא גם אשת עסקים שנדרשת לעשות משא ומתן ולשווק, וזה הרבה מעבר לתמונות יפות".

 

ושניהם גם מצלמים אותה בתמונות היפות שהיא מעלה. "לשמחתי אמא ואור ניחנו בכישרון טבעי לצילום. לימדתי אותם להשתמש במצלמה שלי ובכפוף להנחיות ולוויז'ן שלי הם מצלמים, וזה עובד. אני מפקדת קשוחה, אבל זה משתלם".

 

וחשבת מה יהיה כשיהיו לך ילדים?

 

"לא חשבתי. אני מקווה מאוד שאוכל להמשיך לטייל ויהיו לי המלצות גם למשפחות, זה יוסיף עוד פלח קהל רלבנטי".

 

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

 

"אני שואפת לחבר את הידע שאני צוברת בלימודים עם העשייה שלי ברשתות החברתיות ולהמשיך לצאת מגבולות האינסטגרם. היום אני מדווחת מכל מיני יעדים גם במהדורות חדשות. והכי חשוב לי זה להמשיך לעזור לאנשים לצאת לחופשות שמתאימות עבורם מהרגע שבוחרים יעד ועד שחוזרים".

 

ספרי על יעד שפחות אהבת?

 

"בודפשט. הגעתי לשם בשיא ההתלהבות והתאכזבתי בעיקר מהאוכל. הצד הקולינרי הוא אחד הדברים שהכי חשובים לי בחופשות ולא מצאתי את עצמי שם מהבחינה הקולינרית. היו עוקבים שחשבו שהשתגעתי כשאמרתי שלא טעים לי. אפילו הקיורטוש איכזב. בפראג הוא היה לי יותר טעים".

 

ומה עם פרגון למקומות בארץ?

 

"עכשיו, כשרוב הישראלים תקועים בארץ, יש ברשתות הרבה מאוד מידע על טיולים בארץ ופחות על חו"ל ולכן אני נוטה יותר לשם. לפני הקורונה היה איזון אצלי בין השניים, ואני חושבת שיש לנו ארץ נהדרת עם אופציות מעולות. אני תל־אביבית, מאוהבת בעיר ובעיקר בקולינריה שלה, וגם אוהבת את ירושלים ואת הצפון".

 

למי שרוצים לטייל בקורונה ופוחדים היא אומרת שהמאמץ שווה את ההנאה, ושמרגע הנחיתה ביעד שוכחים מהבירוקרטיה ומההגבלות. "אם נשמרים ומקפידים אפשר לעשות את זה נכון. אני מקפידה כי חשוב לי להמשיך לטייל, אבל אני נוסעת לנסיעות קצרות, לא יותר משבועיים־שלושה, כי בסוף אני מאוד־מאוד מתגעגעת הביתה ולחברים. כשנוסעים לתקופות ארוכות מפסידים הרבה דברים כמו אירועים, ימי הולדת, ובכלל להיות עם האנשים שאני אוהבת".

 

יש גם אכזבות ואתגרים בעבודה שלך, או שהכל מושלם כמו בתמונות?

 

"יש מאמץ מבחינת היומיום של העבודה – לצלם, לכתוב, לערוך. אני כל הזמן צריכה לשווק את עצמי כי האינסטגרם זה תחום חדש מבחינת פלטפורמת תיירות ולכן אני גם קריאייטיב וגם אשת עסקים ושיווק. זו עבודה לכל דבר, למרות שהיא זוהרת. אני משקיעה המון במחקר לפני כל טיול, וגם מקבלת סירובים לפעמים. יש אכזבות, אבל אני חושבת שזכיתי במקצוע שאני אוהבת ויכולה לשלב אותו עם הלימודים ושאר תחומי העניין".

 

תאילנד כן או לא?

"החל מה־1 בפברואר תאילנד עוברת למתווה ה־Test & Go, הקלה משמעותית בהשוואה למתווה הקודם, הפחות נוח", אומרת חורש־רינמן השוהה כרגע בתאילנד. יש לבצע בדיקת PCR במהלך 72 השעות שלפני הטיסה, בדיקה בנחיתה ובידוד בחדר המלון עד התוצאה, ובדיקה נוספת ביום החמישי לטיול. תידרשו להציג מראש גם תעודת מתחסן, אישורי תשלום על מלונות ללילות הראשון והחמישי (שיכולים להיות מלונות שונים, במיקומים שונים) ואישור תשלום על בדיקות הקורונה. מרגע שתקבלו תשובה שלילית בנחיתה, אין כל הגבלת תנועה בתוך המדינה.

 

"תאילנד של עידן הקורונה שונה מתאילנד של תקופות קודמות", אומרת חורש־רינמן. "היא שקטה ורגועה יותר, עם פחות תיירים, צפיפות ועומסים. אם חופשה של בטן גב, מלונות מפנקים, אוכל טוב, מסאז׳ים, קניות והתבודדות, נשמעת מפתה עבורכם, וחיי הלילה הסוערים לא יחסרו לכם - עכשיו זה הזמן ליהנות מתאילנד היפה באווירה שלא תחזור". כמובן שמדובר בסיכון לנסוע בתקופה זאת בגלל הקרונה שראוי שכל אחד ייקח בחשבון.