תראו מי התעורר

המחאה הנרחבת נגד גל ההתייקרויות גרמה כבר לחברות מסחריות לדחות או לבטל העלאות מחירים של מוצרי מזון וצריכה • מחשש שזעם הישראלים יופנה כעת יותר ויותר כלפי הממשלה, שרים לוחצים להקל עוד יותר על הציבור • באוצר יציגו כבר השבוע תוכנית בנושא, אולם היא צפויה להיות מצומצמת ולכלול הפחתת מכסים על יבוא בשר ועלייה מתונה יותר של תעריף החשמל • כואב, אבל פחות: אילו עוד צעדים נשקלים, עד כמה הם יסייעו לשכבות החלשות ומה הסיכוי שיתקבלו לבסוף?

מהדלק ועד הפסטה, מהחשמל ועד הארנונה – גל ההתייקרויות צפוי לפגוע בכיס של כמעט כל ישראלי. חברות מזון ויבואנים כבר עמדו לאחרונה מול מחאה ציבורית – והחליטו לא להעלות מחירים. אלא שגם לממשלה יש אחריות לקושי של הישראלים לסיים את החודש, וככל הנראה היא תיאלץ – יש שיגידו בלית ברירה – לסייע להם בקרוב, במידה כזו או אחרת. אבל עד שזה יקרה היא תצטרך לדלג מעל כמה מכשולים – ובראשם התנגדות משרד האוצר.

 

הממשלה בלחץ מגל ההתייקרויות. המחאה הציבורית, זה כבר ברור, עושה את שלה. בכירי משרד האוצר, לעומת זאת, מחזיקים בעמדה שונה. לשיטתם, כאשר בעולם עליות המחירים מגיעות כבר לכ־7%, ובישראל הן עדיין בשיעור שנתי נמוך מ־3%, אין מנוס מצעדי חירום בהולים. באוצר מביטים כמובן על החשבון הסופי של נתוני המדינה ושומרים על הקופה הציבורית, אלא שישראל יקרה כבר שנים, וכמעט כל אזרח מרגיש זאת בכיסו. ושוב, השכבות החלשות הן אלו שנפגעות. בגלל התייקרות החשמל, מיסי הארנונה, הדלק, כולל הסולר לחימום הבתים, כמו גם המשקאות הממותקים והכלים החד־פעמיים. רשימה חלקית.

 

בשל מחאת הציבור, נסוגו בשבוע שעבר חברות מזון כמו אסם, וגם יבואנים, מהכוונה להעלות מחירי מוצרים, שכנראה כלל אין מקום לייקרם. הלחץ שבו נתונים שרי הממשלה גורם לכך שהחל מהיום יתקיימו במשרד האוצר דיונים מרתוניים במטרה לגבש שורת צעדים כלכליים – לא בטוח שכל כך דרושים עדיין בעת הזאת – למאבק בגל הנוכחי של ההתייקרויות. התוכנית, שבכל מקרה לא תהיה רחבה, צפויה כנראה להתפרסם ביום רביעי. אגב, בבנק ישראל ממשיכים לחזות שהשנה המחירים יעלו בארץ רק ב־1.6%, ונמנעים מלהעלות את התחזית מהחודש שעבר.

 

הצעדים טרם גובשו, ולפי שעה בטוחים כנראה רק שניים: הפחתת מכסים על שורה של מוצרים, ובראשם על בשר ומוצרי עוף מיובאים, וצמצום ייקור החשמל. לעומת זאת, רוב ההצעות להפחתות מסים ימתינו בינתיים. אז מה שוקלים באוצר, מה מוצדק יותר לבצע ומה פחות, ומה הסיכוי שהצעדים הללו יתקבלו?

 

 

הדלק והקופה הגדולה

 

חברת החשמל הודיעה רק בשבוע האחרון על התייקרות בתעריף, בשיעור גבוה של 5.7%. זו גזרה קשה, בעיקר על השכבות החלשות. בממשלה ובאוצר מבינים את המצב היטב ולכן מוצע לבצע מהלך צודק ולמתן את שיעור הייקור ל־2% עד 4%.

 

מחיר הדלק עלה רק לאחרונה ב־34 אגורות לליטר אוקטן 95 בשירות עצמי, ומחירו נקבע על 6.71 שקל. באוצר שוקלים כעת להפחית את המס על הדלק, שמגיע כיום ל־70% ממחיר כל ליטר בתחנות. רק שמדובר בכסף גדול, הפסד הכנסות עצום לקופת המדינה, וספק אם מהלך מוצדק שכזה יאושר. בכל מקרה, הפחתת המס ב־10% תיטיב לא רק עם בעלי המכוניות, אלא גם עם המשק כולו. הדלק הוא מרכיב חשוב בתעשייה ובהובלת כל מטען. בינתיים כבר דחו שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת התחבורה מרב מיכאלי את ייקור התחבורה הציבורית ב־8.7%, אך זו תתייקר כנראה מיד אחרי פסח.

 

הפחתת מכסים על מוצרי יבוא היא צעד מבורך תמיד, אולם הבעיה היא שלא פעם ההוזלה במכס בנמל לא מגיעה לצרכן בחנות. בינתיים נודע כאמור שהכוונה היא להפחית את המכסים על בשר וחלקי עוף מיובאים. זה יעזור כמובן לשכבות החלשות, והצעד הזה אמור לצאת אל הפועל.

 

ריווח מדרגות מס הוא צעד שיסייע לכל אזרח, גם אם ייעשה רק בדרגה הראשונה. הבעיה היא שרוב המועסקים בעשירונים התחתונים כלל לא משלמים מס, או שהמס הנגבה מהם נמוך מאוד, וספק אם מהלך כזה יעזור להם. בכל מקרה, הסיכוי שצעד זה יבוצע הוא לא גדול, בין היתר משום שבכירי האוצר מתנגדים לו.

 

תוספת נקודות זיכוי ממס אינה רעיון טוב. הרי מי שאינו עובד כלל לא ייהנה מצעד כזה. כך גם מי ששכרם נמוך מ־8,000 שקל, וממילא כמעט שאינם משלמים מסים וכבר נהנים מנקודות זיכוי – כתושבי ישראל, כנשים הזכאיות לנקודות בהיותן אישה או מסיבות אחרות. למעשה רק מי שעובדים ומשלמים מס גבוה ייהנו מצעדים כאלה, וכמובן שלא מדובר בשכבות החלשות.

 

הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי הוא צעד מבורך. מדובר במענק לבעלי משפחות חרוצים שעובדים, לרוב שני בני הזוג, אך משתכרים שכר נמוך. עוד 1,000 שקל בחודש יעזרו להם מאוד. הסיכוי לצעד כזה הוא גבוה. יצוין כי במהלך משבר הקורונה כבר הועלה המענק השנתי למקבלי מס הכנסה שלילי באלפי שקלים.

 

העלאת קצבאות הזקנה נשקלת כבר זמן רב. לפני ארבע שנים עלתה הקצבה בשישה שקלים בלבד. הבעיה היא שמחיר מהלך כזה הוא גבוה מאוד. תוספת של 100 שקל בלבד בחודש של הקצבה למיליון נשים וגברים המצויים בגיל הפנסיה – משמעותה הוצאה תקציבית של 1.2 מיליארד שקל בשנה. ליברמן העדיף להעלות את שכר החיילים ב־50% והעלה רק את קצבאות הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה. גם הסיכוי לצעד כזה אינו רב כרגע.

 

 

על הכוונת: המונופולים

 

הממשלה, כאמור, מצויה בימים האחרונים תחת לחץ כבד, הן מצד הציבור והתקשורת והן בשל מתקפות מצד האופוזיציה. היא הבטיחה שינוי גם בנושא יוקר המחיה, ובינתיים אין תוצאות, להפך. מול השרים ניצב משרד האוצר, שכאמור מתכנן צעדים מסוימים. הבכירים במשרד דנים בנושא ללא חשק רב וטוענים כאמור שבישראל ההתייקרויות זניחות מאוד, בוודאי בהשוואה לעולם.

 

"על אינפלציה של פחות מ־3% לא מפצים בשום מדינה, אפילו על 7%-5% לא מפצים בינתיים בשום מקום. רק אצלנו יש דרישות כאלה", אמר בכיר באוצר. עם זאת, הודו במשרד שיוקר המחיה בישראל גבוה מאוד, "אבל זה נמשך כבר 20 שנה ולא ניתן לפתרון מהיר".

 

כאמור, בכירים בממשלה, בעיקר מכיוון יש עתיד בראשות שר החוץ יאיר לפיד, לוחצים לבצע צעדים שונים "המיטיבים עם העם", בשל יוקר המחיה וגם מחשש לפגיעה ממשית בדעת הקהל כלפי קואליציית השינוי. גם ראש הממשלה נפתלי בנט תומך בצעדים להורדת יוקר המחיה. אולם גם לממשלה קשה לבצע כעת צעדים מועילים. למשל, בעבר נשקלה אפשרות לבטל את תשלום המע"מ על תרופות, אולם ברשות המסים מתנגדים נמרצות לצעד כזה, מחשש למעשי הונאה ומרמה ומכירת מוצרים שונים בתור "תרופות", תוך עקיפת החוק.

 

הגברת המאבק בחברות שמייצרות מזון ומוצרים אחרים תכלול בקרוב כנראה צעד מהותי חשוב: כדי להפחית את הריכוזיות במשק, הן יחויבו למכור חברות בת שרכשו לאחרונה. מונופול על תחומים מסוימים במשק הוא סכנה לתחרות. צעד כזה מתבקש ונראה שהממשלה תורה לרשות החדשנות לתכנן אותו. לדוגמה, לאחרונה הופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, והצעד מוכיח את עצמו.

 

ליברמן מתכוון כאמור להודיע על הצעדים שעליהם יוחלט בהתייעצויות לקראת יום רביעי. בסוף השבוע הוא כתב ברשתות החברתיות: "השבוע בלמנו את ההתייקרויות במזון, במוצרי הצריכה ובתחבורה הציבורית, אבל זה לא נגמר. בנוסף לרפורמה ביבוא, הרפורמה בחקלאות ומהלכים נוספים שעליהם כבר הודענו, בימים הקרובים נסיים לגבש צעדים נוספים להוזלת המחיה בישראל".