הבנקים מחייבים בעמלת דמי כרטיס אשראי גם לקוחות שקיבלו כבר פטור מעמלות. כך עלה אתמול בדיון של ועדת הכספים של הכנסת בנושא.
עינב הכט עמיר, מנהלת המחלקה לפניות הציבור מהפיקוח על הבנקים, הציגה נתונים שלפיהם בשנים 2020 - 2021 הושבו מעל ל־20 מיליון שקל ללקוחות בעקבות פעילות היחידה, בנוסף על הטלת עיצומים כספיים, בנושא גביית עמלות וביטול כרטיס חיוב. "יכולות להיות טעויות, אבל אנחנו מורים לבנקים להגדיל בקרות, כדי שיהיו פחות תקלות. בכל בנק יש נציב תלונות ציבור, בשנת 2020 הם טיפלו בלמעלה מ־35 אלף תלונות והשיבו 7 מיליון שקל לפני הטיפול שלנו. אני קוראת למי שלא קיבל מענה מהבנק שלו, לפנות אלינו".
עוד אמרה הכט עמיר כי "בשנה אנחנו בודקים כעשרת אלפים פניות, ובערך באלפיים פניות ציבור אנחנו מעמיקים ובוחנים האם הפנייה מוצדקת או לא. אנחנו חושבים אם כל פנייה יכולה להיות רלוונטית לעוד לקוחות, אנחנו מאתרים את הקבוצה ואז אנחנו מורים לבנק להשיב את הכסף לכלל הקבוצה". כך, בעקבות פנייה של נכד לניצול שואה, בנק הפועלים השיב 1.7 מיליון שקל לניצולי שואה שלא קיבלו ריבית בפיקדונות הרנטה.
טיבי רבינוביץ מאיגוד הבנקים: "אנחנו מקיימים בערך 700 אלף אינטראקציות עם הציבור ביום, ויכול להיות שאנחנו גם עושים טעויות, והכסף צריך להיות מוחזר. אנחנו עושים מאמץ כדי להקטין את הנזקים כלפי הלקוחות".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס): "למה האחריות של הבנקים היא תמיד לקחת ולא להחזיר? אם סגרתם עם אותו לקוח שאתם לא גובים ממנו, אז למה לגבות? יש לכם הבנקים מספיק כסף שאתם גובים מהלקוחות, ובריביות מטורפות, אל תיקחו את ה־20 שקל האלה מהלקוח, ואם אדם התווכח אתכם על העמלה הזו, כנראה שהוא לא איזה טייקון. אחריות הבנקים לא להחזיר אלא לא לקחת בכלל". ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), מיוזמי הדיון: "עצם הדיון חשוב, זה אומר לאותו בנק ואותו מנהל אזור שיש פיקוח על הדבר הזה". יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), קרא לציבור לפנות לפיקוח במקרה הצורך, וקרא לבנקים לפעול למזער מקרים דומים: "נכון שיש לעתים טעויות, אבל אנחנו מזהים פה הרבה מאוד טעויות. שורש הבעיה נמצא באזור של היעדר התחרות".