פס"ד תקדימי ניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניין ביטול פיטורי עובד חברת כוח אדם. מדובר בפק דין אילנה לוינגר נגד מדינת ישראל (ע"ע 1189/00 מיום 2.10.00), בו הורה ביה"ד במסגרת הליך הביניים על ביטול פיטוריה של לוינגר, שיוצגה על ידי הלשכות המשפטיות של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
ביה"ד קבע, כי לוינגר, שהועסקה במדינה במשך 20 שנים באמצעות חברות כוח-אדם מתחלפות ופוטרה, היא בעצם עובדת של המדינה. ביה"ד שלל בחומרה העסקת עובדים באמצעות חברות כוח-האדם לתקופות ממושכות, וקבע כי דרך זו של העסקה היא פסולה, בין היתר מהטעם כי היא נועדה לעקוף את משפט העבודה ולאפשר למעסיק בפועל להתחמק ממילוי התחייבויותיו כלפי העובד.
קודם לפסיקה זו כבר נקבע על ידי נשיא ביה"ד הארצי לעבודה, כי בהעדר חקיקה המגינה על עובדים המועסקים ביחסי עבודה מורכבים הכוללים מספר גופים משפטיים, מחובתה של הפסיקה להשתחרר מגישה פורמלית, לשאוף להבטחת הזכויות המובטחות לעובדים בחוקי המגן ולקדם את מטרותיהם של חוקים אלה. על ביה"ד לסייע הן לאכיפתם של חוקי העבודה המגן והן להשגת מטרותיהם ואל לו לתת יד להפרתם או לעקיפתם. כמו כן יתן ביה"ד את דעתו על תום ליבו של המעסיק.
נשיא ביה"ד אף מסר כי "ספק אם יש תום לב דרך העסקה לכוח-האדם. חוסר תום הלב הוא בניסיונות המשתנים למצוא דרך להעסיק את המערערת באופן קבוע מבלי שהיא תקבל קביעות כנדרש על ידי התקשיר לגבי עובד מהשורה".
לסיכום קובע ביה"ד כי לא העובדת היתה זמנית שהחליפה משתמש מעת לעת, אלא חברות כוח-האדם הן שהיו זמניות, הן שהתחלפו והמערערת היא שהיתה קבועה.
ביה"ד נתן צו זמני לפיו העובדת תוחזר לעבודה ותועסק באותה הדרך ובאותו הסטטוס בו הועסקה עד להפסקת עבודתה.
תיקון חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
ב-19 בפברואר 2000 חוקקה הכנסת, ביוזמת יו"ר הסתדרות ח"כ עמיר פרץ, תיקונים לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; התשנ"ז 1998.
החוק בנוסחו החדש מהווה מהפכה בעצם תפיסת העסקת עובדים באמצעות חברות כוח-אדם, ומקנה תרומה משמעותית לשוויון וערך האדם העובד, תוך השוואת תנאי העבודה בין עובדים הנמצאים תחת אותה קורת גג. התיקונים מקנים לקבלני כוח-האדם את מסגרת העיסוק הטבעית שלהם כמעסיקים של כוח-אדם זמני לפרק זמן מוגדר, תוך מניעת האפשרות של ניצול עובדי חברת כוח-אדם לפרקי זמן ממושכים, בתנאים נחותים לעומת חבריהם לעבודה באותו מקום אליו הוצבו.
להלן עיקרי התיקונים:
א. עובד קבלני כוח-האדם לא יועסק אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על 9 חודשים (או 15 חודשים באישור של שר העבודה והרווחה).
ב. בתום תקופת ההעסקה המותרת אצל המעסיק בפועל, יחשב כעובד של המעסיק בפועל, כוח-האדם וותק העובד אצל קבלני כוח-האדם יצורף לוותק אצל המעסיק בפועל.
ג. תנאי העבודה והוראות הסכם קיבוצי (במידה שחל), החלים על עובד המעסיק בפועל, יחולו מהיום הראשון בעבודה גם על עובדי קבלני כוח-האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאם לסוג העבודה והוותק בעבודה. אם חלים על העובד יותר מהוראות הסכם אחד, ינהגו עפ"י ההוראה המיטיבה עם העובד.
התיקון לחוק נערך ב-27.1.01, אולם אם נחתם ההסכם בין הקבלן לבין המעסיק בפועל לפני מועד קבלת חוק בכנסת (19.7.00) ידחה מועד תחולת התיקון עד לתום תקופת ההסכם, או עד ליום 27.7.01, לפי המוקדם.
אלון לוין הוא מנהל המחלקה המשפטית, זכויות הפרט, בהסתדרות העובדים החדשה.
טלפון ההסתדרות: 50-53-50-800-1