הנזק ההיקפי של הפלישה הרוסית לאוקראינה מתחיל לתת את אותותיו ברחבי העולם. המלחמה העלתה את מחירי האנרגיה הגבוהים ממילא, והכריחה חברות רבות לצמצם את השימוש שלהן בדשן חקלאי. התוצאה: מחסור משמעותי בקווי האספקה של מזון כבר בחודשים הקרובים, שהשאלות היחידות לגביו הן לא אם יתרחש אלא כמה מהר ובכמה אנשים יפגע, לפעמים עד חרפת רעב.
לשם הדוגמה, רוסיה ואוקראינה אחראיות ל־30 אחוז מגידולי החיטה בעולם. הפלישה הרוסית חיסלה את האספקה של החיטה מהאזור, ובתגובה המוצר החקלאי החיוני הזה הגיע למחיר שיא בשבוע שעבר. גם מחיר התירס, פולי הסויה ושמן מירקות העפילו לשיאים חדשים ושרי החקלאות של שבע המדינות המתועשות כבר התבטאו בסוף השבוע כי יעשו ככל שביכולתם כדי למנוע ולהגיב כראוי לסכנה של משבר אוכל גלובלי.
לא מייצאים מזון
המחסורים הקיימים ובעיקר הצפויים כבר גורמים למדינות להתנהג בצורה יותר פטריוטית ולאומית ולשמור את המוצרים שלהן בתוך ארצם. כך הטילה מצרים איסור זמני על יצוא עדשים, קמח, חיטה ושעועית, ואילו אינדונזיה הידקה את הבקרה על יצוא שמן דקלים. שתיים מהמדינות היותר מאוכלסות בעולם המוסלמי החליטו שהן צריכות לדאוג קודם כל לאזרחיהן במקרה של מחסור, והתוצאה יכולה להיות אסון הומניטרי במדינות שכנות באפריקה ובאסיה.
ההגבלות והאיסורים הללו הגיעו למרות בקשה מפורשת בהצהרה של שרי החקלאות של ה־G-7 שהזהירו כי איסורים והגבלות מעין אלו עלולים להוביל לזעזוע בשוקי המזון ולחרפת רעב ואסון בריאותי במדינות עניות וחסרות תוצרת חקלאית. בארצות המערביות כבר מרגישים היטב את תוצאות המלחמה: המחירים המאמירים על מדפי הסופרמרקטים.
תוצאות המלחמה על משבר אספקת המזון בעולם הוא עוד מסמר בתופעה גלובלית מעוררת דאגה. אספקת המזון בשנתיים האחרונות ירדה בתפוקתה בגלל משבר האנרגיה, משבר האקלים ומגפת הקורונה. ארגון האוכל העולמי של האו"ם הכריז החודש על כך שמספר האנשים על סף חרפת רעב בעולם קפץ מ־27 מיליון איש ב־2019 ל־44 מיליון כיום, בתוכם מיליוני ילדים.
אי-ביטחון תזונתי
המצב באוקראינה, מדינה שאחראית בין היתר ליצוא של 50 אחוז מכלל שמן החמניות בעולם, לוט בערפל מלחמה. הגברים מתגייסים למלחמה, הנשים והילדים מחפשים את דרכם מחוץ למדינה וכלל לא ברור אם תתרחש השנה אפילו זריעה של חיטה, עובדה שיכולה להביא לכך שכנראה לא יהיה יצוא חקלאי מאוקראינה בשנה הקרובה. סוחרים רבים גם יימנעו מלעשות עסקים עם רוסיה בגלל הקרבה לאזור מלחמה ובגלל הסנקציות שהטיל המערב, אבל כיוון שרוסיה מהווה צומת קריטי לשלוש יבשות מבחינת מסחר, התוצאה היא הרת אסון: מחירי מזון מאמירים ואי־ביטחון תזונתי למיליונים.
מחירי החיטה בשיא
ההגבלות על רוסיה (ובלארוס) ישפיעו גם על שוק הדשנים החקלאיים. מחירי האוריאה עלו פי ארבעה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במדינות כמו ברזיל וקולומביה, שחייבות דשנים עבור החקלאות, מדובר במכה ממשית.
אוקראינה ורוסיה נמצאות בטופ 5 של יצוא מוצרי חיטה. המלחמה כבר גרמה למחיר החיטה להגיע לשיא חדש מאז המשבר העולמי ב־2008. מחירי המזון העולמי עלו בשנה שעברה ב־28% והיו נדבך מרכזי בעליית האינפלציה בארצות רבות. וזה רק הולך להיות יותר גרוע. כל זה מיתרגם לדרישה למזון כמו לפני המלחמה, לעומת אספקה נמוכה הרבה יותר. בני המזל ירגישו בהבדל רק בחשבון הבנק, למיליונים אחרים, כולל ילדים, תקרקר הבטן מרעב.